ברוכה השבה אלינו, ענתי ../images/Emo24.gif
אכן, לפני כמה חודשים עסקנו בשאלה, האם אמירת האמת היא ערך עליון בכל מקרה ובכל תנאי. בחנו סוגיה זו גם באמצעות הדאונטולוגיה של קאנט. אני עדיין מחזיקה באותה הדעה שהבעתי גם אז: "אמירת האמת" היא ערך חשוב- אך יש ערכים הנעלים ממנה. למשל: במקרים בהם אמירת האמת תפגע, שלא לצורך, בכבוד האדם, או כאשר אמירת האמת לאדם עלולה לפגוע באיכות חייו מכאן ואילך- יש, לדעתי, להמנע מכך. לא תמיד האדם מעוניין לדעת את האמת. יתר על-כן, לעתים האמת נהירה לו אך מודחקת, מפאת מנגנוני הגנה השומרים על יציבותו הנפשית. איזו זכות יש לנו לבוא ולהטיח בפניו את אותם הדברים מהם הוא מגן על עצמו?! למי אנו עושים טובה? לו? אולי לעצמנו- כדי שנרגיש נעלים על-שום נאמנותנו ל"אמת"? ועוד- אנשים מפרשים את המציאות בדרכים שונות- לכל אדם המפה הייחודית לו שעל-פיה הוא חוה את מציאות חייו. מה שאמת לאחד- אינו בהכרח ה"אמת" של האחר. דברים שרואים מכאן לא רואים משם... ושורה תחתונה: לאמירה "להגיד את האמת" פנים רבות ומגוונות וכל מקרה לגופו. מציעה לנקוט בזהירות כשבאים "לנפנף" באמת ולזכור, שיש "פרות קדושות" ממנה... ליל מנוחה, גילת א.