האמת או הגאווה?

האמת או הגאווה?

הבת שלי בת שש, ומלאה בביטחון עצמי. זה נהדר וזה טוב, והיא תמיד מספרת מה היא עשתה, ואיך היא הצילה את המצב. רק שזה לא תמיד כל האמת. האם כשהיא מספרת לסבתא איך היא סידרה את החדר, אני צריכה לתקן ולהזכיר שחלק גדול אני עשיתי יחד איתה? האם כשהיא מספרת לאורחים איך היא חתכה את כל התותים לסלט, אני צריכה להסביר שהיא חתכה 5 ואני את יתר התותים? או שאולי אני צריכה לתת לה להמשיך לחוש גאווה במעשים שלה, גם אם זה לא האמת לאמיתה?
 
לדעתי, הגאוה,

היא גאה במה שהיא עשתה! והיא עושה דברים נהדרים: מכינה סלטים (ועוד איזה סלטים...
!), מסדרת את החדר... נהדרת! נכון שהיא מקסימה? תהני ממנה ומהחוכמ'ס. אגב, נראה לי שזאת האמת לאמיתה שלה. היא לא "משקרת", היא אומרת את הדברים מנקודת המבט שלה.
 
למעלה