האמנם מוקדם מדי?
(ולא, אין הכוונה לשעה בה נכתבה הודעה זו...
) רציתי לשתף אתכם במחשבות והתלבטויות שלי, והן מתקשרות גם לשאלה מס´ 4 של "אורחת1" - מתי לשתף ילד בהריון. אז, כן, אני בהריון. תחילת חודש שביעי. הגוזל שלי (בחודש הבא יהיה בן שלוש
) יודע על ההריון ("יש לאמא תינוק בבטן" ) כבר הרבה זמן. ולא, לא כי אי פעם סיפרנו לו. אין לי מושג מתי ואיך זה "קרה" או "נודע" לו - פשוט, בשלב כלשהו, די מוקדם (בערך כשהייתי בתחילת חודש רביעי) הוא החל לדבר על זה. היוזמה לא באה מאיתנו, אבל נעננו ליוזמות שלו לשיחה בעניין, ענינו לשאלותיו. הנה השיחה הראשונה שאני זוכרת: "אמא, אני נוסע!" (כשהוא רוכב על אופנים) "אתה רוכב על האופנים?" "כן. את יודעת לאן?" "לא. לאן?" "לאח שלי" (אני קצת בשוק) "לאח שלך?" "כן, גם לי יש אח. כמו לעידו" (חבר) "יש לך אח?" "כן. התינוק, שהוא בבטן שלך!" (אני די בהלם )"נכון. התינוק שבבטן שלי יהיה אח שלך" (נראה לי שבשלב הזו אפילו עוד לא ידענו שאכן יהיה זה אח ולא אחות... הוא כבר ידע
) בקיצור, מאז הוא מדבר על זה לא מעט, תמיד תמיד ביוזמה שלו, שואל, רוצה לגעת, ללטף, לנשק, להרביץ, לדבר עם האח שלו... היוזמה היחידה שהייתה שלנו היא שממש לאחרונה קנינו ספר בנושא ("בבטן של אמא") שבעזרת האיורים ממחיש קצת את העניין הזה של תינוק בבטן. הוא מאוד אוהב את הספר, ומרבה להשתמש בדוגמאות ממנו לחיים שלנו: "גם אני מחכה כבר לאח שלי. אמא, תגידי לי ´הוא עוד מעט יבוא´ כמו בספר" ומה העניין: הרבה מן הסובבים אותי טוענים שמה שקורה לא טוב עבורו - זה הרבה מדי זמן לעסוק בנושא, זה ארוך וקשה לו מדי להבין ולחכות את כל הזמן שנותר. אני בסך הכל מרגישה שמכיוון שהדברים עולים ממנו - אין טעם להימנע מעיסוק בנושא, אבל מצד שני אני מקשיבה למה שאומרים לי סביבי, ותוהה, אולי אני טועה? העניין עולה אצלי בעיקר כשהוא אומר משפט כמו (וזה קורה, לא מעט): "נו כבר, מתי אח שלי יצא כבר מהבטן שלך?" או: " אני רוצה אותו עכשיו! תוציאי לי אותו!" (מלווה בהרמת החולצה שלי וביצוע מחווה של "להוציא משהוא מהבטן"
). אולי באמת זו הייתה טעות לעסוק בזה כל כך הרבה זמן לפני הלידה? אולי אנחנו מקשים עליו בכך שמשתפים פעולה עם השאלות שלו והיה טוב יותר אילו מלכתחילה היינו קצת "מתעלמים" מהעניין ועוסקים בזה רק ממש בסוף? מצד שני - מה, להתעלם מדברים שהוא מעלה, לענות תשובות מתחמקות (לשקר??? - אפרורפו הדיון שהיה פה!)? לא ממש נראה לי. ואולי הייתה או ישנה דרך ביניים שלא עלינו עליה? מה דעתכם? אשמח לשמוע גם מהורים שכבר עברו הריון ולידה עם ילד/ים בבית. תודה, יום טוב, וסופשבוע נעים ושקט
(ולא, אין הכוונה לשעה בה נכתבה הודעה זו...
