אה, נו, טוב,
אז היא עומדת בתחנה עם המטרייה הצהובה, והוא אומר -"הי, מטריה צהובה, היתה לי פעם כזו..." וכן הלאה. או ורסיה אחרת כלשהי על אותו נושא.
(אני לא חושב שהוא יפתח איתה שיחה עוד קודם - כי אז בשביל מה כל הקטע בתחנת הרכבת? לסדרה הרי לא קוראים "איך פגשתי את אמא שלך שוב, כשעה וחצי אחרי שפגשתי אותה בפעם הראשונה".)
העניין הוא שבשלב זה אנחנו כבר יודעים בגדול מה יקרה, ומרחב התמרון של התסריטאים הוא ממש מזערי - וזה כשיש עוד עונה ומשהו לסיום. אולי הם יפתיעו אותנו בטוויסט מדהים - אבל קשה לי מאד לחשוב מה יכול להיות טוויסט שמצד אחד לא יסתור לגמרי את מה שאנחנו כבר יודעים ויגרום לנו להרגיש מרומים, ומצד שני באמת יהיה הפתעה שתשאיר את הצופים מסופקים. בקיצור, אני מקטין ציפיות לקראת הסיום ומקווה שהוא ייגמר בכבוד.ולא יגחיך רטרואקטיבית את כל הסדרה.
אם אפשר לטרטר עוד קצת בנושא (לא חובה לקרוא
): "איך פגשתי" היא סיטקום ייחודי בכך שמלכתחילה היא מספרת לנו מה יהיה הנושא ואיך היא תסתיים. זה מהלך מאד נועז מבחינת היוצרים. רוב הסדרות נגמרות כשלצופים פשוט נמאס. שתי סדרות שנגמרו כשעוד היו פופולאריות מאד היו "חברים" ו"סיינפלד".
"חברים" הסתיימה במהלך מתוכנן כשהיוצרים הבינו שהדמויות כבר השתנו כל-כך שכבר אי-אפשר למשוך את הרעיון יותר - הם כבר לא צעירים וחיים ביחד ומחפשים אהבה, יש כבר המון ילדים בסביבה, כולם במערכות יחסים בוגרות, השלב הזה בחייהם הסתיים.
"סיינפלד", לעומתה, עסקה בדמויות שלא משתנות בכלום לאורך כל הסדרה - גם אחרי עונות רבות כולם עושים את אותו הדבר וגרים באותם מקומות ולא עברו שום התפתחות אישית. הסדרה נגמרה כשהיוצרים החליטו שאין להם יותר מה להגיד - ולכן הדיאלוג האחרון בפרק האחרון הוא העתק מדוייק של הדיאלוג הראשון בפרק הראשון. היוצרים אומרים לנו "אם נמשיך עוד פרק ועוד עונה, פשוט נתחיל לחזור על עצמנו, ולכן אנחנו חותכים עכשיו לפני שנתחיל לשעמם אתכם ואותנו".
אני מקווה שגם ליוצרי "איך פגשתי" תהיה אותה התבונה, לא להיכנע לפיתוי למשוך "רק עוד עונה אחת", אלא לסיים את הסיפור במקום שהוא צריך להסתיים.
אני צופה אדוקה של התוכנית וכל כ התבאסתי לשמוע שיבטלו אותה בעונה 9.
