האם?

בהחלט

הפורום גאה תמיד לעסוק בתאוריה קווירית, ואכן עולים נושאים בתחום מעת לעת. עדיין יש לנו עוד לא מעט לכסות (כמו שאפשר לראות בעמ´ העיון וההסטוריה בקישורי הפורום - חסרים לנו מקורות שלא מתחום התרבות), אז אם יש לך עוד מה להוסיף לתחום, או נושא מסוים שהיית רוצה להעלות - נשמח. איסרו חג/מימונה שמחה.
 
אני יכול להמליץ על ספרים

אני יכול להמליץ על ספרים-מאמרים ואולי ניתן ליצור קשר לאמזון או משהו כזה. מאיר
 
ספרים חדשים - הומוסקסואליות והמקרא

אנשים טובים, בשנה האחרונה יצאו לאור 2 ספרים העוסקים בנושא ההומוסקסואליות והמקרא (יש לי עוד רשימה ארוכה, אך רציתי לעדכן על ספרים אלו). The Bible and Homosexual Practice: Robert A.J. Gagnon הספר עצמו אינו מחדש הרבה לשיח שהיה קיים (על ספרו של ניסינן וולד) אך רציתי לעדכן. כמו כן יש את הספר Queer Commentary and the Heberew Bible:Ken Stone בספר זה יש חידושים רבים והוא משתמש בתיאוריה קווירית (אולי הספר הראשון) לניתוח טקסטים מקראיים אשר אינם עוסקים ישירות בהומוסקסואליות (ויקרא, שמואל וכו´ וכו´) אשמח לשמוע על עוד מאמרים, ספרים חדשים בנושא או ספרים חדשים בתיאוריה קווירית. מאיר
 
מה דעתך...

על התפישה שהרב בראדלי ארטסון מקדם? הוא דיבר בבית הפתוח לפני כמה חודשים על תפיסתו ההלכתית לגבי האיסורים המקראיים של משכב זכר, ונתן להם פרשנות הפוכה לגמרי. לשיטתו, משכב זכר בכלל מדבר על סקס בין גברים כעניין של כוחניות, של השלטת מרות באמצעות מעשה סדום, מה שכלל לא קשור לסיטואציה של זוגיות, וקיום יחסים בהסכמה. מכיוון שכך - לשיטתו - המקור המקראי כלל אינו אוסר זוגיות בין שני גברים, אלא פשוט מעולם לא לקח אותה בחשבון. יש לדעתך סיכוי שחוגים רבניים רחבים יותר יקבלו גישה כזו?
 
תפיסה יהודית, מקראית ועכשוית

הרב בראדלי אומנם צודק בהקשר ההיסטורי של משכב זכר, כלומר האיסור בתורה (בויקרא) ניתן בהקשר של המזרח הקדום שעד כמה שידוע לנו מחוקי אשור התיכונה (וידוע לנו מעט מאוד) ראתה את איסור "משכב הזכר" (אשר נקרא בתורה "משכבי אישה") כאקט עם מבצע ומבוצע (במקרה של חוקי אשור בית הדין אונס את המשכיב). אך אין לטעות ספר ויקרא רואה את המגע המיני בין גברים כמקביל לאיסורי משכב אחרים ואין לדעתי לחשוב כי הכותב היה בעד מגע מיני כלשהו בין גברים (המושג "מעשי סדום" גם הוא בעייתי). קשה לשאר על מה שהכותב לא אמר, ניתן להחשוב על אופציות רבות, אך על פי אותה שיטה ניתן להגיד כי התורה לא אסרה על זוגיות בין אב וביתו מכיוון שהדוגמא ניתנת באותה שפה כמו זה שבין שני גברים. לגבי השאלה האם חוגים רבניים רחבים יקבלו גישה זו... אני לא חושב שבשנים הקרובות יקומו חוגים רבניים אורטודוקסים רבים ויתמכו בכך. אני חושב שהסיבות הם גם היסטוריות גם חינוכיות וגם סוציולוגיות. אני חושב שיש להתייחס אל התנ"ך לא כספר מתכונים, אלא כספר רוחני או אולי היסטורי. מאיר
 
למעלה