האם צריך לדאוג ?

[lightflake]

האם צריך לדאוג ?

תנור לוהט!

 

[s i s u]

מה עישנת? נראה חומר טוב

 

[lightflake]

"קרים" (ג'ראס איכותי)

 

[נציב המים]

כאילו שיש ברירה

הרי "האם צריך לדאוג" כבר אומר שדאגת קצת, לא?

 

[lightflake]

לא.

אני לא חושב שיש רגע בו אני לגמרי משוחרר מדאגה, אולי בשינה עמוקה.
אז בודאי שיש בי דאגות והשאלה שעלתה בי האם יש בכך צורך מאפשרת לראות עד כמה זה מטומטם להמשיך להעניק אנרגיה לדאגה שתכלס אין בה שום דבר פרקטי למרות שכל המהות שלה אומרת על עצמה שהיא כן פרקטית ועל כן חשובה מאוד.
בכל אופן לי אישית זו חקירה שמרגישה מועילה. אם אני רואה את העקרות של האנרגיה המבוזבזת על דאגה זה ממש אבסורדי, זה לא אומר להפסיק לפעול באופן פרקטי לדוגמה אם הדאגה היא משריפה* אפשר לקנות מטף לכיבוי אש גם בלי להמשיך להזין את אותה דאגה
&nbsp
*אגב הדאגה המדוברת לאו דווקא משריפה, ולא התכוונתי שיצא מין קשר כזה בין הכותרת לתוכן אבל זה מה שיצא ובדיעבד ראיתי את זה, דאגות לא חסרות לי כמעט לכל התרחשות עתידית אפשרית שהמיינד שלי נהנה משום מה לדמיין, באותו רגע גם הרגשתי את להט התנור אז כתבתי את זה בלי קשר לדאגה מפני שריפה.
&nbsp

 

[נציב המים]

האם המסקנה "לא צריך לדאוג" מפסיקה את הדאגה?

לעתים עולה בך דאגה, ואתה תוהה אם יש בה צורך.
השאלה היא מה זה משנה? במציאות יש דאגה.
הגעה למסקנה שכלית של "זה מטומטם לדאוג" לא בהכרח תפסיק את הדאגה.
פשוט כי הדאגה, אולי, היא בכלל תוצר של תנועה הרבה יותר עמוקה.
זה קצת כמו "לא צריך להיעלב" או "לא צריך לפחד" - ברור ש"לא צריך", אבל זה קורה.
השאלה "האם צריך לדאוג", אולי מובילה לסוג של שיפוט עצמי, כי עכשיו בנוסף לדאגה, מופיעה גם תנועה שאומרת "אני דואג למרות שלא צריך".
לכן, אולי, שאלה מועילה יותר תהיה - "מה זו דאגה".
לנצל את העובדה שעולה בי דאגה בכדי ללמוד עליה משהו.
מה התנועה המובילה אליה, מה התהליך המייצר אותה?
כתבת "לכל התרחשות עתידית שהמיינד שלי נהנה משום מה לדמיין".
האם אתה רואה את התהליך הזה, או רק את התוצאה שלו?
האם אתה רואה את רגע הופעתם של הדמיונות האלה, לפני שנוצרת מהם דאגה?
נראה לי שחלק מהתהליך (אצלי לפחות) הוא דמיון -> הזדהות/אמונה -> דאגה.
מעניין לגלות, שהזדהות עם דמיונות איננה תהליך מודע.
כלומר כאשר אני מודע לדמיון לפני ההזדהות, היא כלל לא תתרחש.
בשלב זה, הדמיון הוא קצת כמו סרט מצויר - ההזדהות היא מה שהופכת אותו ל"התרחשות עתידית".
ברור שבמקרה זה הדאגה כלל לא תופיע, כי ה"קשר" נותק בשלב מוקדם יותר.
כשהדאגה כבר קיימת, אולי ניתן "להסתכל לעומק" על התהליך, ולראות את ההזדהות ואת הדמיון. עצם הראייה הזו עשויה לשחרר את ההזדהות ולהפיג את הדאגה.
אבל זה לא תמיד פועל, כי הקשר בין הדמיון להזדהות הוא לעתים חזק מאוד, ומסקנה שכלית של "אני מזדהה", אינה בהכרח קשורה לראיית ההזדהות עצמה.
לכן עדיף אולי לשים לב לדמיון כשהוא עולה, ולהימנע מכל הסיפור הזה מלכתחילה.

 

[כלנית כחולה1]

השאלה עצמה כבר יוצרת דאגה

העיניין הוא, שאין להשתמש בתואר עצמו גם לא בשלילתו. אם אני אומר אני לא צריך לפחד, כבר התחלתי לפחד ואם לא מיד אזי יצרתי פתח עבור הפחד להכנס. כנ"ל עם דאגה או כל רגש שאין רוצים שיהיה.

 

[lightflake]

אין לי הסתגיגויות ממה שאתה כותב כאן

אבל גם לא נראה לי שמה שכתבת מנוגד לשאלה "האם צריך לדאוג" שגם היא מהווה התחלה טובה להתבונן על זה (אחרי שהדאגה כבר קיימת)
ברור שיהיה טוב לראות מראש את הדמיון כשהוא רק עולה אבל כפי שכתבת זה שלב מוקדם יותר מהדאגה אז כשאני כבר מודאג זה לא ממש פרקטי.
בקיצור, גם לזה יש מקום, וגם לזה.

 

[נציב המים]

מסכים מאוד

הייתי אפילו אומר שהשאלה "האם צריך לדאוג" עשויה להועיל בכך שהיא "חושפת" את המכניות - היא מראה לי שאני דואג למרות ש"לא צריך לדאוג".
אפשר להתייחס לתגלית הזו באופן שיפוטי, כלומר: "אני דואג כשלא צריך - זה לא בסדר!".
או להתייחס אליה כהזדמנות לבירור ולהיכרות עם הדאגה.
כמובן, שאם עולה שיפוט, זו הזדמנות להכיר גם אותו.
מלא הזדמנויות, רק לקטוף ולאכול!

 

[s i s u]

לא קראתי את הפוסט מפאת חלושס ותשישות

עדיין חולה מאוד
אז מה שאכתוב אולי לא שייך לפוסט שלך ספציפית אבל זה בכל מקרה מתאים לפורום
&nbsp
&nbsp
לאחרונה קרה ששיניתי גישה וזווית ראייה לכל העניין הזה של מחשבות והתעוררות
באופן מודע אני רואה יותר ויותר את המחשבות עולות בתוכי
במקום לשקוע בהן, לשכוח את עצמי בתוכן, להבין אותן, להאמין בהן או לתת להן לחלוף
אני רואה אותן כמי שבתכלס מצביעות על ההכרה/מודעות/תודעה/מציאות/חיים/רגע/אני
&nbsp
&nbsp
הגישה הזו מורידה ממני לחץ להשיג משהו, להכשל או להצליח במדיטציה
כי המדיטציה זה הרגע, זה המודעות, זו אני (כולל המחשבות)
ולכן הכל טוב, הכל בסדר כפי שהוא, אין שום בעיה עם כלום
&nbsp
&nbsp
זה לא קל בגלל שזה הרגל חדש למערכת ולתוכנה שקרויה סיסו אבל זה מתחזק מיום ליום
אם אני שוכחת את זה סביר שארגיש לחץ, מתח, כיווץ כלשהו וזה פוינטר מעולה להחזיר אותי לזה
ככה יוצא שאני המון במדיטציה באופן טבעי, מה שהמורים מכנים non meditation
&nbsp
מומלץ.

 

[lightflake]

נשמע מצויין |אורנג'|

 

[lightflake]

רגע, פיספסתי,

עדיין חולה מאוד ?
לא זכור לי שהיית חולה
מה קרה? קשור לדעאש ?

 

[s i s u]

שפעת או דלקת ריאות קטלנית במיוחד

לא היה לי דבר כזה בחיים שהייתי ככ תשושה אפילו לקום מהמיטה או לרצות משהו חוץ מלמות
אני חושבת שזה דווקא פסיכוסומטי, אחרי פרידה נוספת והפעם סופית מהאקס (היקר לי מאוד)
מאמין בזה?

 

[lightflake]

אה ברור שזה קשור... החוסן הנפשי והגופני

מצד שני גם מחלות זה לא רע
תמיד אחרי מחלה אני מרגיש הרבה יותר טוב ובריא מלפניה!
&nbsp

 

[מודטחדש]

דאגה יכולה להיות

לגמרי אמתית. היא יכולה גם "להתנפח" מעבר לפרופורציות. אני לא מרגיש שהמדיטציה שלי מסלקת דאגות. היא נותנת לי כלים להתמודד עם הסיבות לדאגה. ברגע שאתה מרגיש שזה מה שקורה, הדאגה עצמה מוחלשת בהרבה. זה גם מתבטא אובייקטיבית בחלקים השונים של מוח. יש במוח (ליד גזע המוח) האמיגדנה (או איך שקוראים לה) שהיא "מרכז הפחד". כשהיא פועלת "שעות נוספות" יש כל הזמן דאגות וחרדות. אני מרגיש שהיא נרגעת מאוד במדיטציה. שמעתי הרצאה של מומחה לחינוך. הוא אומר שהאמיגדנה היא האחראי למערכות הכיבוי בבנין החברה (הדוגמה שלך של השריפה). והמנכ"ל נמצא בקומה הגבוהה ביותר בבנין. הוא נמצא שם כי הוא זקוק לשקט שמספקת קומה זו, כדי לבצע את מה שהוא אחראי עליו - תכנון, איסוף נתונים, ניתוח הנתונים וקבלת החלטות... אדם לחוץ ומלא דאגות, זה כמו מישהו שאצלו האחראי לכיבוי כל הזמן רץ למנכ"ל (בלי סיבה ממשית) ואומר לו "עומדת לפרוץ שריפה!!!" "זה רק עניין של זמן!!!" "מחר בטוח זה יקרה!!!" "אתה לא עושה עם זה כלום, איזה חוסר אחריות!!!" הוא כל כך מטריד את המנכ"ל עד שהמנכ"ל לא מסוגל לבצע את התפקידים האמתיים שלו. זה כשמרכז הפחד, החרדות, הפחדים, הדאגות עובד יותר מידי.

 

[ינוקא1]

אהבתי את ההמחשה.

 

[דרור פ2]

המנכל? אכן יפה אך לא חדש

[URL]http://www.tapuz.co.il/search2009/?exact=1&start=13/09/2001&end=27/11/2015&sort=R&ppage=25&t=forums&pid=228&p=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%98%D7%A6%D7%99%D7%94&content=%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%9B%22%D7%9C+%D7%A9%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%97[/URL]

 

[דרור פ2]

לייטפלייק כרגיל מככב בדיונים

 

[סטיבן מקטאולי 3]

זה לא נגמר הא

 

[הקוסמת הורודה2]

אמיגדנה=אמיגדלה