האם נכון לומר.

[ציקימינגו]

האם נכון לומר.

אם ,לכתוב שיר = לשורר האם לכתוב פיזמון = לפזנן ? צ'י

 

[איתי שלר]

לא.

הכפלת העיצור האחרון בבניינים הכבדים קיימת רק בגזרות להן שני עיצורי שורש, כלומר גזרות ע״ו/ע״י. והכפלת העיצור בבניינים אלה דומה למשקל גזרת הכפולים בבניינים אלה. השורש שי״ר (שלו שני עיצורים בלבד) על הוא לשורר בבניין פיעל (ומשמעו במקור, פשוט לשיר. ומאז ימי הביניים – לכתוב שירה). לעומת זאת המילה פזמון שורשהּ פז״ם (שלושה עיצורי שורש), ולכן לשיר פזמון – לפזם. מהמילה פזמון גזרו שורש תנייני מרובע פזמ״ן, ובבניין פיעל פִּזמֵן – חיבר פזמונים.

 

[יאקים]

ערב טוב, איתי.

אני מסכים עם רוב דבריך, למעט עם הרישא שלהם. קיימת קבוצת שורשים תלת-עיצוריים (ש-ק-ל, ס-מ-ר, ת-כ-נ, כ-ד-ר ועוד ועוד) שבהם ניתן להכפיל את העיצור האחרון ולקבל משמעות נוספת לשורש המקורי: שקלל, סמרר, תכנן, כדרר.... כל זאת בהמשך להערתך שהתופעה קיימת ר ק בשורשי נע"ו כל טוב לך ולהישמע.

 

[איתי שלר]

ערב טוב, יאקים

אני רגיל להתייחס אל השורשים שציינת כשורשים עצמאיים, ואל האות המכופלת במקרים אלה כחלק אינטגרלי מהשורש, כמו בגזרת הכפולים (שורשים כדר״ר, תכנ״ן, מסר״ר, קטנ״ן וכו׳).

 

[יאקים]

איתי, אתה אמנם רגיל, אלא שאיני מתכוון

לכפות עליך לשנות מהרגלך. אולם ממילא תבין שדין ב-ל-ל>ב-ל-ב-ל כדין כ-ד-ר>כ-ד-ר-ר, ובשני המקרים מדוברים בשורשים תלת-עיצוריים עצמאיים שהתרחבו בדרך זו או אחרת לשורשים רבעיים. ואגב, לא האות מוכפלת, אלא העיצור.

 

[איתי שלר]

אין בינינו ויכוח.

 

[יאקים]

תודה על תגובתך, איתי.

לילה טוב וסופ"ש רגוע ונעים.

 

[איתי שלר]

לילה טוב גם לך

 

[שבולת ירוקת העין]

קבוצה?

האם יש משהו משותף לפעלים האלה? למיטב ידיעתי אין התניה מתי "ניתן להכפיל את העיצור האחרון ולקבל משמעות נוספת" - זה אפשרי עקרונית בכל שורש תלת עיצורי.

 

[יאקים]

אני משתוקק להבין פשר התייחסותך.

ראשית, ציינתי מס' שורשים שמעשית, ולא עקרונית, נוסף העיצור האחרון, ונוצרת משמעות מגוּונת שונה מן המשמעות המקורית. זו אכן קבוצה מקרית שאין בה מכנה משותף, למעט אותה תכונה של הכפלת העיצור האחרון. שנית, איני חולק עלייך שעקרונית ניתן להפוך כל שורש תלת-עיצורי לרבעי, אך מעשית תופעה זו מצומצמת למספר די קטן יחסית של שורשים. לכן כאמור, לא כל כך הבנתי מה רצית לומר בתגובתך.

 

[שבולת ירוקת העין]

מן הדברים שלך השתמע

שיש קבוצה מוגדרת של פעלים כאלה שבהם אפשר להכפיל את העיצור (ואם בהם אפשר אולי באחרים לא?). אם אין ביניהם מכנה משותף לא הייתי מכנה אותם קבוצה.

 

[יאקים]

אין חולק בינינו שזכותך לכנות בכינוי

"קבוצה" רק אנשים, חפצים, כלים, שמות, פעלים שהם מוגדרים. עם זאת אני סבור שזו התניה קצת תמוהה, שהרי בכל קבוצה מעין זו ישנם פרטים/פריטים רבים שאינם מתיישרים עם המכנה המשותף של אותה קבוצה. וכדי להבהיר ציינתי קבוצת שורשים שונים לא מוגדרים, שמש שמאפיין אותם שניתן להכפיל בהם את העיצור האחרון, לכן תמהתי ועדיין אני תמה על תגובתך. אבל נניח לזאת אם אינך מסכימה עם דבריי.

 

[שבולת ירוקת העין]

אתה צודק

יש פעלים תלת עיצוריים שהעיצור השלישי שלהם הוכפל וכך נוצר שורש מרובע. מה שהערתי/שאלתי נגע לניסוח "קבוצת שורשים שניתן להכפיל בהם" כי ניתן = אפשר לעשות זאת (עקרונית) בכל שורש ואין לכך התניה כלשהי. בפועל אכן זה קרה בשורשים אחדים ולא באחרים, אבל זה ממשיך להיות אפשרי ואכן קורה גם בשורשים נוספים (ויוכיח הסלנג: שלטט למשל). אנחנו לא חלוקים, רק משתדלים לדייק, לא?

 

[יאקים]

שיבולת, תודה לך על ההבהרה.

אני שמח על כך שההדורים בינינו יושרו, כדכתיב: והיה העקוב למישור, והרכסים - לבקעה. ערב מצוין לך.

 

[חוכך בדעתו 2]

פזמן - חיבר פזמונים?! מאימתי?

 

[איתי שלר]

כך כתוב במילון. איני יודע מי הראשון שהשתמש.

 

[חוכך בדעתו 2]

ברב מילים לא הופיעה המילה. חיפשתיה באב"ש

)ושם היא אכן מופיעה. י. טביב. (חיפוש בגוגל מעלה את חשדי שאותו טביב היה הראשון והאחרון שפזמן פזמונים).

 

[איתי שלר]

באמת מילה לא מוכרת

אבל דווקא מופיעה קצת בגוגל ("לפזמן". אמנם בעיקר במשמעות לפזם).

 

[חוכך בדעתו 2]

נראה לי שהמפזמנים נוהגים גם

לתבלן את מאכלותיהם האסורות.

 

[tristis]

מזמזם לי פזמון בפזנון...

דורי בן זאב ויגאל בשן