השמן הזה הוא אני
לא בדיוק שמנה, הייתי מלאה, עודף של 3-4 ק"ג.
מבחינת התמודדות והרגשה אישית אין הבדל בין 4 ק"ג לבין 20 ק"ג. (שינוי הוא לא דבר קל)
אנחנו משמינים כשכמות הקלוריות הנכנסת גדולה מהכמות היוצאת.
זה ההיפך מניהול תקציב נכון בו אנו דואגים שההוצאות לא יעלו על ההכנסות-לא נגיע למינוס.
עודף חלבונים הופך לשומן (1 גרם=4 קלוריות)
עודף פחמימות הופך לשומן (1 גרם=4 קלוריות)
עודף שומנים הופך לשומן (1 גרם=9 קלוריות)
אני לא מזלזלת בגנטיקה יש לה חלק אבל זה לא אומר שלמי שיש נטיה להשמנה יהיה כל חייו שמן.
רוב האנשים שעושים דיאטה לא יודעים את כל העקרונות ואם הם יודעים הם לא תמיד עומדים בהם.
הם עושים דיאטה שמישהו נתן להם בלי להבין.
ככל שמתבגרים הגוף זקוק לפחות קלוריות (קצת פחות מהרגיל- 100-200).
אחרי גיל 40 קצב חילוף החומרים מואט. אם לא לוקחים את זה בחשבון, אוכלים אותו הדבר ולא עושים פעילות גופנית (שמאיצה את קצב חילוף החומרים)- משמינים, כך קרה לסבתך וגם לאימי שכל חייה היתה רזה, לא התעסקה מעולם בדיאטה ולא הבינה למה אחרי גיל 40 כשהיא לא שינתה כלום היא משמינה. הדבר היחיד שהיא לא עשתה זה פעילות גופנית.
נכון לגברים ונשים כאחד.
דיאטה היא אורח חיים (בריא או לא זה כבר שיקול של כל אחד) ולכן בדיאטה אוכלים הכל, מה שמשנה זה הכמויות.
דיאטה צריכה להיות מאוזנת ולא חד גונית. אין קיצורי דרך, דיאטת כאסח (בסגנון 600 קלוריות) מזיקה לגוף
(הגוף צריך הרבה יותר לצורך תפקודו), משקל שיורד מהר מדי גם יעלה מהר. (הוא עלה ביום אחד)
עקרונות
מוטיבציה-מטרה טובה שמנוסחת בצורה חיובית גורמת להתמיד במטרה.
"להיראות טוב באירוע הקרוב"-זו מטרה זמנית אבל אחרי האירוע אין מוטיבציה להמשיך.
מטרה טובה היא מטרה שחושבת על העתיד וחשובה לנו. למשל: להיות בריאה, להרגיש טוב, ללבוש כל מה שארצה, וכו'.
מטרה לא חיובית-להפסיק לאכול כל כך הרבה. התמקדות בשלילי מושכת את המודעות אליו.
להשתמש בצלחת קטנה- במקרה הצורך למלא אותה שוב.
(כמות האוכל בצלחת קטנה נראית גדולה יחסית לאותה כמות בצלחת גדולה).
זה כמו עם העגלות בסופר-בשנים האחרונות העגלות גדלו כדי שכמות המוצרים ששמים בהם תראה קטנה
מה שגורם לאנשים פסיכולוגית לקנות יותר (אני לא מדברת על ניצול מבצעים לצורך מאגרים בבית).
לאכול ביסים קטנים. ללעוס כל ביס היטב ולא לבלוע את המזון גם כשממהרים.
(תחושת השובע מגיעה אחרי 20 דקות, תהליך העיכול מתחיל בפה ולא בקיבה).
אכילה רגשית-לאכול כשרעבים, לא כשאני עצבנית, חסרת סבלנות, שמחה וכו'. לעשות דברים אחרים במקום לאכול.
אכילה ללא הסחות דעת- כשדעתנו מוסחת אנחנו לא שמים לב לכמות שנכנסת לפה ואוכלים יותר
(שיחות עם אחרים, צפייה בטלויזיה-סרט-מחשב, קריאה וכו').
אני מסייגת שאחרי תקופת מסוימת של מודעות, שיחות עם אחרים לא מהוות הסעת דעת מאכילה.
לאכול כשרעבים, לא כי מישהו בחברתנו אוכל, כי עברתי על יד מאפיה והריח עשה לי חשק וכו'.
לא משנה באיזו שעה אוכלים, הקלוריות הן אותן קלוריות גם בשעה 10 בבוקר וגם אחרי 7 בערב.
לגבי מספר ארוחות ביום-יש הטוענים שצריך לאכול 3 ארוחות ביום, ויש הטוענים 5-6 ארוחות קטנות ביום- זה ממש לא משנה.
כשחשים רעב לשתות מים. חוש הצמא לא מפותח מספיק. הרבה פעמים מבלבלים בין רעב לצמא.
שתיה-(עדיף לשתות מים)-הכמות תלויה בצבע השתן. אם הוא שקוף שתינו מספיק,
אם הוא צהוב ואפילו נוטה לחום-לא שתינו מספיק. (יש מקרים חריגים שאדם שתה מספיק והשתן הוא צהוב).
אומרים שצריך לשתות 2 ליטר ביום, זו הערכה בלבד. אם עושים פעילות גופנית, נמצאים בחוץ ביום חם צריך לשתות הרבה יותר.
(משקאות המכילים קפאין:קפה, תה רגיל (לא צמחים)- לא נחשבים לנוזלים-הם מייבשים את הגוף).
להמעיט בכמות המלח-מלח אוצר נוזלים זו גם צורה של השמנה.
לאכול ירקות רצוי בכל ארוחה.
להעדיף מזון רזה על שמן, להמעיט בשמן, בולט במיוחד בסלט- עם רוטב עשיר. להמעיט במתוקים (עוגות, עוגיות וכו')-
לא בריא בלי קשר לשמירה על המשקל, ושאר מאכלים עתירי שומן.
להמעיט באכילת לחם (לחם הוא ליווי ולא העיקר). אני מתכוונת לאנשים שעם סלט אוכלים כמה פרוסות לחם,
או עם ארוחה מלאה (בשר, תוספת-אורז,תפו"א וכו') אוכלים לחם במקום לאכול דברים מזינים יותר.
אם כבר אוכלים לחם אז לאכול לחם רגיל (אחיד/לחם מחיטה מלאה) ולא לחם קל שהוא אויר, או פריכיות אורז (קל-קר).
אני לא נכנסת לחישובי קלוריות, באופן כללי מזונות עתירי קלוריות שכדאי להמעיט בהם: עוגות, בצקים שמנים (בורקס, ג'חנון וכו'), שווארמה, פלאפל (מקווה שלא שכחתי משהו), ואם אכלנו אז להוריד קלוריות ממקומות אחרים (ניהול תקציב).
יש מקום לשלב גם מאכלים עתירי קלוריות, צריך גם ליהנות בחיים.
פעילות גופנית-סיבולת לב ריאה (אירובי)- הליכה, ריצה, שחיה, ריקוד וכו'.
תדירות ואינטנסיביות תלוי במטרה (הרזיה, שמירה על כושר, פיתוח גוף),
אני לא זוכרת את הפרטים אז לא רוצה להטעות, מדריכי כושר יוכלו לענות על זה.
פעילות אירובית מאיצה את קצב חילוף החומרים, שורפת שומנים, מחזקת את פעילות הלב ועוד יתרונות.
להזכיר לעצמנו כמה פעמים ביום את המטרה שלנו (במהלך הדיאטה ולאורך החיים) ובמיוחד כשבא לנו לאכול משהו עתיר קלוריות,
עוגה, למשל.
אם הרצון כל כך חזק ולא הצלחנו להתגבר עליו אז לאכול וליהנות ממה שאוכלים, ולהמשיך הלאה, לא לשבור את הדיאטה.
אם לאחר כל זה המשקל לא יורד כנראה שיש בעיה עם בלוטת התריס.
אני לא מכירה את תחום הדיסלקציה כך שאין לי הסבר איך זה קרה. המוח הוא איבר מדהים.
יש שינויים שהם חלק מההתפתחות האישית שלנו, לא בהכרח משהו שרצינו במודע לשנות.
בגיל 20 עניינו אותך דברים מסוימים והיום אחרי כמעט 20 שנה חלקם כבר לא מעניינים אותך, ובמקומם יש דברים אחרים-
למשל, מודעות לבלגן גם אם את בוחרת שלא לסדר.
עוד דוגמא בעניין, דוגמא קלאסית למה אנשים מתגרשים.
זוג נשוי בתחילת שנות ה -20 שלו מסכים שהגבר הוא המפרנס, האישה היא עקרת בית נטו ומגדלת את הילדים.
אחרי 10-20 שנה הגבר מתקדם בתחומו המקצועי ומתחיל להפריע לו שאשתו עקרת בית שלא עושה כלום עם החיים שלה,
מבחינתו היא לא מתאימה לו, היא לא ברמה שהוא מצפה שאשתו תהיה. אם הם לא מצליחים לגשר על הפערים (והאישה אכן עושה משהו)
הם מתגרשים.
