לדעתי, וההמלצה שלי בה נהגתי גם בלי אבחון..
לדבר עם הילד בכל פעולה שעושים, לתאר מה אנחנו עושים כעת ומה נעשה עוד מעט, לשיר שירים רבים, לדבר על צבע המשחק או הבגד שלוקחים וכו'. לגבי הצחוק, יש ילדים שדברים נראים להם מצחיקים גם אם לנו לא ברור מדוע. זו יכולה להיות הפעולה שנעשית, צורה של משהו, וכדומה. זה דווקא מביע לדעתי את העובדה שהוא חושב ושוקל ובודק את סביבתו.