שלום סמדר.
עשינו שימוש ברספרידל כמעט כ- 2.5 שנים. הוא ניתן לבני בתקופה מאוד מאוד קשה וסוערת. התפרצויות אלימות וטיקים שהפריעו לו לתפקוד יומיומי. לקח כמעט כחודשיים-שלושה עד שחל שיפור בהתנהגותו (מתוכן חלק גדול ישב בבית ולא הלך לבה"ס). הכדור שיפר פלאים את התנהגותו אבל כמעט ולא השפיע על הטיקים. בסדרי העדיפויות שלנו היה חשוב לטפל קודם בהתנהגות והתגלה כי ככל שהזמן עבר והבן נרגע, עבר טיפולי ביופידבק וליווי פסיכולוגי שבועי צמוד - הטיקים הלכו והתמתנו. הזמן חלף והבן גילה את המקרר, המזווה, ובקיצור עד כמה האוכל הוא ידידו של האדם. אני משוכנעת שזו תופעת הלואי של הרספרידל (שכמובן ידענו עליה מראש)אבל יחד עם זאת זה פורקן של כעסים ותיסכולים כתוצאה מקשיים חברתיים יומיומיים. הוא השמין המון - יותר מ- 8 ק"ג בסה"כ (בל נשכח שהוא גם גדל...אבל הקפלים כמו שציינה תיקי...) בגלל עומס התרופות שהבן מקבל אני נוהגת לערוך מידי פעם סידרת בדיקות דם. באחת הפעמים התגלה כי רמת הפרולקטין בגופו מאוד גבוה וידוע הקשר שבין רספרידל-פרולקטין-גונדורטופינים-וצמיחה גברית...והפסקנו עם הרספרידל. ערכנו בירורים אנדוקרינים למינהם בשניידר והוחלט להפסיק עם השימוש ברספרידל ולעבור לתרופה אחרת. ניסינו את הגאודון - וזו היתה חוויה חד פעמית מאוד לא מוצלחת ועברנו לשימוש בנאולפטיל. עד כאן אני גם חושבת ששיתפתי לא אחת את חברי הפורום בחוויות ולא סיפרתי לכם על השימוש בנאולפטיל. נאולפטיל היא תרופה מאוד מאוד עדינה שניתנת בטיפות. ניתנת לשימוש גם בילדים קטנים. טיפה = מ"ג והיינו אמורים להתחיל מטיפה , להגיע לשלוש ביום ולראות מה קורה. התחלנו בטיפה כשלאורך כל החופש אנחנו לוקחים גם את יתר התרופות, כולל רטלין. כעבור שלושה ימים הצעתי שנעלה כבר לשניים והבן ביקש לשוחח...שאל לשלומי, איך אני מרגישה איתו במהלך החופש והציע שננתח את שקורה לו. הגענו למסקנה - בחופש, ללא החברים, בסביבה הטבעית החמה והאוהבת - כמעט ואין כעסים, כמעט ואין התפרצויות...ואז שאל הבחור - מדוע להמשיך ולהעלות את הנאולפטיל???????? מה שצודק - צודק!...החלטנו להשאר על 1 מ"ג, להמתין לתחילת שנת הלימודים ולראות מה קורה אז...ירגיש צורך לעזרה מהתרופה - נעלה את המינון. דרך אגב - רמת הפרולקטין בבדיקות הדם ירדה וחזרה לנורמל. לא סתם ציינתי שהקפדנו לקחת את הרטלין לאורך כל החופש. הסיבה העקרית היתה כמובן שהבן הרגיש הרבה יותר מפוקס, הרבה יותר קל ונוח לאורך היום עם הרטלין...אבל למדתי גם שזו הדרך היחידה שהוא מתרחק מהמקרר....וכאן עולה הדילמה הקשה שאני כל הזמן מתחבטת איתה האם זו הדרך? - לתת רטלין ולהשיג את המרחק מהמקרר...????? ניסינו המון בעניין התזונה - מרכז ספורט רפואי במסגרת בה"ח, ספורט כחוג, תזונאית, כבר לא קונים כמעט כלום הביתה (ואני רוצה את השוקולד בחזרה......!!!!!!!)...מזל שהרטלין עוזר בכיוון השני כך שמצפוני נקי יותר אבל...בכל זאת....זה מציק לי... להשתמע, יעל