האם לספר או לא

[שייני לי]

האם לספר או לא ../images/Emo35.gif

האם לספר או לא

מתלבטת מאוד האם לספר להוריו של בעלי,למשפחה המורחבת,לחברות?.היחידה שיודעת בינתיים זאת אימי.מה דעתכם/ן?.

 

[שייני לי]

האם נכונה השמועה ...

האם לספר או לא

מתלבטת מאוד האם לספר להוריו של בעלי,למשפחה המורחבת,לחברות?.היחידה שיודעת בינתיים זאת אימי.מה דעתכם/ן?.

האם נכונה השמועה ...
שכרגע מאוד קשה להשיג תרומת ביציות ברומניה ?תחילת הסיפור לפני מספר חודשים שאשה בת 60+ ילדה ברומניה לאחר תרומת ביציות. הבנתי שכל משרד הבריאות הרומני זועזע קשות ומאז יש בעיות עם תרומת ביציות מרומניה.מישהו/מישהי יודע/ת ?. כי אז, אולי לא כדאי בתקופה כזאת ללכת על מסלול רומניה. בוודאי תהיה תקופת המתנה ארוכה מאוד.

 

[מלח של פלפל]

לא נכונה, אבל...........

האם נכונה השמועה ...
שכרגע מאוד קשה להשיג תרומת ביציות ברומניה ?תחילת הסיפור לפני מספר חודשים שאשה בת 60+ ילדה ברומניה לאחר תרומת ביציות. הבנתי שכל משרד הבריאות הרומני זועזע קשות ומאז יש בעיות עם תרומת ביציות מרומניה.מישהו/מישהי יודע/ת ?. כי אז, אולי לא כדאי בתקופה כזאת ללכת על מסלול רומניה. בוודאי תהיה תקופת המתנה ארוכה מאוד.

לא נכונה, אבל...........
השמועה לא נכונה. אבל, לפני כמה חודשים ורופא מאחד המכונים הישראלים שמתעסק בהבאת עוברים קופאים לארץ נחשד סחר בלתי חוקי של עוברים לאירופה. (את שם המכון אני לא יכול למסור פה ואם את רוצה, אני יעשה ימסור לך במסר אישי) בעקבות זאת, שילטונות רומניה אסרו על הוצאת עוברים קפואים מתחומה כמו בכל אירופה. ניתן להגיעה לשם לבצע החזרות אבל לא ניתן להוציא ולהביא עוברים קופאים משם לפה. אותו מכון למעשה דפק את עצמו ועוד שתי מסלולים העובדים אם רומניה. לעקבות זאת מסלול בני-ציון שידרגה את המסלול והוסיפו עוד ביציות (8 לעומת 6-7 כפי שהיה כאשר אנחנו היינו שם לפני שנה) ופתחו עוד האופציה של 4+4 טריים בדומה לאסותא. כרגע המסלול היחד שיש להם יכולת להביא עוברים קופאים לארץ זה אסוטא ומקייב והם העוברים שנשארים מהחזרת טריים שלהם שם.

 

[ellahod]

need info

לא נכונה, אבל...........
השמועה לא נכונה. אבל, לפני כמה חודשים ורופא מאחד המכונים הישראלים שמתעסק בהבאת עוברים קופאים לארץ נחשד סחר בלתי חוקי של עוברים לאירופה. (את שם המכון אני לא יכול למסור פה ואם את רוצה, אני יעשה ימסור לך במסר אישי) בעקבות זאת, שילטונות רומניה אסרו על הוצאת עוברים קפואים מתחומה כמו בכל אירופה. ניתן להגיעה לשם לבצע החזרות אבל לא ניתן להוציא ולהביא עוברים קופאים משם לפה. אותו מכון למעשה דפק את עצמו ועוד שתי מסלולים העובדים אם רומניה. לעקבות זאת מסלול בני-ציון שידרגה את המסלול והוסיפו עוד ביציות (8 לעומת 6-7 כפי שהיה כאשר אנחנו היינו שם לפני שנה) ופתחו עוד האופציה של 4+4 טריים בדומה לאסותא. כרגע המסלול היחד שיש להם יכולת להביא עוברים קופאים לארץ זה אסוטא ומקייב והם העוברים שנשארים מהחזרת טריים שלהם שם.

need info
תוכל לשלוח לי את שם המכון באימייל כי חוששני שמדובר במכון בו אני מטופלת. [email protected]

 

[מלח של פלפל]

לפי השאלות וההמלצות שלך בפורום

need info
תוכל לשלוח לי את שם המכון באימייל כי חוששני שמדובר במכון בו אני מטופלת. [email protected]

לפי השאלות וההמלצות שלך בפורום
לפי השאלות וההמלצות שלך בפורום אני כמעט בטוח שאת צודקת

 

[revit המקורית]

היי שייני

האם לספר או לא

מתלבטת מאוד האם לספר להוריו של בעלי,למשפחה המורחבת,לחברות?.היחידה שיודעת בינתיים זאת אימי.מה דעתכם/ן?.

היי שייני
אנחנו סיפרנו רק למשפחה הקרובה ביותר (הורים ואחים) אף אחת מחברותי גם הטובות ביותר לא יודעת כרגע. אני חושבת שקודם אנחנו נהיה אחרי הכל והכל יהיה בסדר ואז אני אחשוב על זה. נכון לעכשיו לא בא לי שכל אחד יביע דעה גם ככה קשה לי הנושא. בקשר לאימו של בעלך- לדעתי זה תלוי כמה אתן קרובות וכמה בא לך לשתף. אני בטוחה שיהיו פה עוד מלא דעות אחרות, אז בהצלחה רבה.

 

[ShiningStar האחת]

ברוכה הבאה שייני לי

האם לספר או לא

מתלבטת מאוד האם לספר להוריו של בעלי,למשפחה המורחבת,לחברות?.היחידה שיודעת בינתיים זאת אימי.מה דעתכם/ן?.

ברוכה הבאה שייני לי
קודם כל טוב שהחלטת להצטרף. לגבי השאלה שלך: אני חושבת שזה מאד אינדיוידואלי. כל אחד עם מידת התמיכה שהוא מרגיש צורך לקבל מהסביבה. לי מאד היה קשה לעבור הכל לבד ואני לא קרובה להורים שלי וממש לא קרובה להורים שלו אז. המשפחה שלי יודעת כי יש לי בעיה שהייתה ידועה עוד מילדות. אבל אני לא מקבלת תמיכה מהם. אז הרגשתי צורך לשתף חברים קרובים. האמת זה מצד אחד עוזר ומצד שני מקשה: אני יכולה להגיד לך שרוב התגובות ממש רוב גדול עם יוצאי מהכלל בודדים לא הבינו בכלל למה זה חשוב לי ואם זה לא ביציות שלי אז למה לא ללכת לאם פונדקאית או אימוץ. אני חס וחלילה לא מזלזלת בפתרונות האלו אני חושבת שכל דרך היא טובה להגיע לילד הנכסף אבל אני יודעת שזה פגע בי נורא. לאנשים שלא נמצאים בתוך זה מאד מאד קשה להבין. וכשמספרים צריך להיות מוכנים לזה. ולמדתי שגם האנשים הכי קרובים והכי שהרגשתי נוח איתם והייתי בטוחה ברגישותם לחלקם פשוט היה קשה להבין. ולא תמיד הסביבה יודעת להגיד את הדברים הנכונים.. אז אני האחרונה שאייעץ אני רק אומרת שצריך להיות מוכנים לקבל גם תגובות שלא מצפים להם. מצטערת אם אני נשמעת שלילית אני ממש לא מנסה להניע אותך מלספר. אני רק משתפת אותך בחוויה האישית שלי כאחת שנכוותה. ועוד משהו: כשאת מספרת למישהו אחד הרבה פעמים אפילו אם הוא לא מתכוון ולא אומר במפורש יוצא שדברים עוברים. למשל אני מאד מאד קרובה לגיסתי (אישתו של אח של בעלי). ולא קרובה לחמותי. גיסתי היא בחורה מקסימה רגישה ומאד קרובה אלי ורוצה בטובתי. כשסיפרתי לה היא אמרה משהו כמו "אני מעריצה אותך שאת מסוגלת לעשות את זה אני לא חושבת שאני הייתי מסוגלת שישימו לי ביצית של אישה אחרת ברחם" טוב תגובה שלא באה מתוך רועה והייתה אמורה להיות תומכת אבל פגעה בי. אחר כך אחרי נדנודים בלתי פוסקי מצד חמותי שתברר איתי מה הבעיה חיא אמרה לה תשמעי היא סיפרה לי אבל השביעה אותי לא לספר" לא הדבר הכי חכם להגיד ויצר בעיה נוראית אבל אני לא מאשימה אותה חמותי באמת הפעילה עליה מכבש. יצא מזה גועל נפש שאני לא יודעת איך אני אצא ממנו. עכשיו לא יודעת כבר איך אפשר לא לספר לחמותי שפגועה שגיסתי יודעת והיא לא. "זה לא פייר שמשאירים אותי בחוץ אני האמא" ויש לציין שניסיתי לשתף אותה בכל מה שאני יכולה שלא קשור לתרומת ביצית עצמה: היסטרוסקופיה שהראתה בעיות וכ"ד. זהו אחרי הנאום הארוך הזה מה שאני אומרת זה צריך לחשוב טוב לפני שמספרים כי אחר כך אי אפשר לקחת בחזרה והמידע שיצא ממך כבר אין לך שליטה איך ולאן הוא יתגלגל.

 

[אוריינית]

אני סיפרתי לכמה אנשים:

האם לספר או לא

מתלבטת מאוד האם לספר להוריו של בעלי,למשפחה המורחבת,לחברות?.היחידה שיודעת בינתיים זאת אימי.מה דעתכם/ן?.

אני סיפרתי לכמה אנשים:
להורי, אחי ואחותי, וחברי הקרובים. אני גם התייעצתי עם כולם (חברי) לפני שהחלטתי לעשות תרומה- כי התלבטתי בין זה לבין אימוץ במשך זמן ממושך, ולא יכולתי להחליט. חברי הבינו יפה את ההתלבטות שלי אחרי שהצגתי את כל מחשבותי ורגשותי בנושא ומאוד תמכו בי לגבי התרומה, וגם הורי חשבו שזה רעיון מוצלח- הם מאוד רצו שיהיה לי תינוק ושאחווה משהו קרוב ככלל האפשר להורות ביולוגית. רק אחותי הרימה גבה, אך זה היה צפוי כי גם אחותי לא יכולה ללדת, ויש לה ילד מאומץ, ואני חושבת שזה קצת איים עליה, מה שמאוד מובן. כשהצגתי את הנושא לראשונה, כולם התעלפו- זה היה נראה להם נורא מוזר ומשונה כל האופצייה הזאת ועברתי את שלבי ההחלטה והאדפטציה לרעיון יחד איתם. אני יודעת שבסופו של דבר הם היו תומכים בי בכל החלטה שהייתי עושה. בעקרון, חושבת שמה שצריך להנחות אותך זה האישיות שלך. האם את בנאדם סודי? כזו שרגילה לשמור הרבה דברים לעצמה ואמרגישה בנוח עם זה, או שאת זקוקה לתמיכה מילולית ולשיתוף באופן שוטף וגורף? בכל מקרה, בהצלחה בהחלטה כה לחי אוריינית

 

[tanit1]

אני לא חושבת שאספר...

אני סיפרתי לכמה אנשים:
להורי, אחי ואחותי, וחברי הקרובים. אני גם התייעצתי עם כולם (חברי) לפני שהחלטתי לעשות תרומה- כי התלבטתי בין זה לבין אימוץ במשך זמן ממושך, ולא יכולתי להחליט. חברי הבינו יפה את ההתלבטות שלי אחרי שהצגתי את כל מחשבותי ורגשותי בנושא ומאוד תמכו בי לגבי התרומה, וגם הורי חשבו שזה רעיון מוצלח- הם מאוד רצו שיהיה לי תינוק ושאחווה משהו קרוב ככלל האפשר להורות ביולוגית. רק אחותי הרימה גבה, אך זה היה צפוי כי גם אחותי לא יכולה ללדת, ויש לה ילד מאומץ, ואני חושבת שזה קצת איים עליה, מה שמאוד מובן. כשהצגתי את הנושא לראשונה, כולם התעלפו- זה היה נראה להם נורא מוזר ומשונה כל האופצייה הזאת ועברתי את שלבי ההחלטה והאדפטציה לרעיון יחד איתם. אני יודעת שבסופו של דבר הם היו תומכים בי בכל החלטה שהייתי עושה. בעקרון, חושבת שמה שצריך להנחות אותך זה האישיות שלך. האם את בנאדם סודי? כזו שרגילה לשמור הרבה דברים לעצמה ואמרגישה בנוח עם זה, או שאת זקוקה לתמיכה מילולית ולשיתוף באופן שוטף וגורף? בכל מקרה, בהצלחה בהחלטה כה לחי אוריינית

אני לא חושבת שאספר...
אנשים לא תמיד מבינים ומוציאים דברים מהקשרם אני אוהבת את הפרטיות שלי וחרדה לה ולמזלי התמיכה שאני מקבלת מבן זוגי מספיקה לי להתמודדות עם הכל...ההפלות, התרומות וכו. אך כל אחת עם האישיות שלה. כל אחד עם אמונותיו בכל מקרה אם תצטרכי, אני כאן לשתף ולייעץ מנסיוני... בהצלחה טנית

 

[גולה1]

אנחנו סיפרנו למשפחה הקרובה

האם לספר או לא

מתלבטת מאוד האם לספר להוריו של בעלי,למשפחה המורחבת,לחברות?.היחידה שיודעת בינתיים זאת אימי.מה דעתכם/ן?.

אנחנו סיפרנו למשפחה הקרובה
(הורים אחים אחיות) ולעוד זוג חברים מאוד מאוד קרובים. קשה לא לשתף אף אחד כי צריך מישהו נוסף לחלוק איתו את הרגשות ואין כמו חברה טובה בשביל זה. כולם יודעים לשמור על זה בסודיות (אני מקווה). לגבי הוריו של בעלך, תלוי מה היחסים ביניכם. אני הייתי מספרת ומבקשת שהם ישמרו על זה בסוד. בהצלחה

 

[מלח של פלפל]

אני סיפרתי לאחי

האם לספר או לא

מתלבטת מאוד האם לספר להוריו של בעלי,למשפחה המורחבת,לחברות?.היחידה שיודעת בינתיים זאת אימי.מה דעתכם/ן?.

אני סיפרתי לאחי
טוב, לא הייתה לי כל כך בררה, הם עזרו לנו במימון. אבל זה לא היה משנה להם כל כך. במשפחה שלי קדושת החיים תמיד גברה על גנטיקה והם קיבלו את בכאילו דהה... ואז מה (במובן חיובי

כמובן). יש לנו כמה חברים קרובים שיודעים. מהצד של פלפלת רק מעט מאד יודעים. קודם כל הם די מורסתיים ודבר שני אנחנו בדיעה שהם גם לא היו מבינים כל כך את המשמעות או בכלל מזה. הם עלו לארץ מתימן בשנות ה-50 וכל החיים שלהם היה סביב תורה ודעת אין להם כל כך מושג בפלאי הטכנוליגיה אלא זורמים עם המודרניזציה. לאמא שלי לא סיפרנו מאחר והאי גם כל מאד מבוגרת וגם כך לא הייתה מבינה. למי לספר את צריכה לדעת כיצד הם יקבלו את זה ומה ההבנה שלהם לנושא. כל מקרה לגופו. רק זיכרי בד"כ לסודות יש מנהג מסריח לצאת החוצה וזמנים הכי לא מתאימים.

 

[אדוינה]

אצלי זה לא סוד.

האם לספר או לא

מתלבטת מאוד האם לספר להוריו של בעלי,למשפחה המורחבת,לחברות?.היחידה שיודעת בינתיים זאת אימי.מה דעתכם/ן?.

אצלי זה לא סוד.
זה מאוד אישי לכל אחד. כל אחד והאופי שלו .משתף יותר,משתף פחות וכו'. שיהיה בהצלחה!

 

[ayoosh]

דעתי וקישורים לדיונים קודמים

האם לספר או לא

מתלבטת מאוד האם לספר להוריו של בעלי,למשפחה המורחבת,לחברות?.היחידה שיודעת בינתיים זאת אימי.מה דעתכם/ן?.

דעתי וקישורים לדיונים קודמים
אני חושבת שלגבי- לא התאים לי לשמור בסוד מוחלט (זה עושה מזה משהו רע) מצד שני- אין סיבה שכל העולם ידע- האנשים הקרובים אלי באמת יודעים. חייבת רק להוסיף שני דברים ביחס למה שענו לך לפני: לגבי תגובות של אנשים שסיפרתי להם- מלבד חברה אחת שבאופן כללי נגד טיפולים כלשהם, כל מי שסיפרתי לו תמך, עודד ומאוד מאוד העריך על ההתמודדות הזו. אני לא יודעת אם זה קשור לאופי של האנשים או לסוג החברות- אבל אני קיבלתי מהסביבה רק תמיכה. לגבי הלספר להורים מבוגרים- ההורים שלי גם לא ילידי הארץ וגם אני חשדתי בהם שזה יהיה להם קשה להבין אולי, או לתפוס, אבל הכל היה בראש שלי- הם הבינו, תמכו ועודדו, ובעיקר שמחו איתי שקיימת האופציה. היום הם סבא וסבתא מאושרים

, וזה שהם לא סבא וסבתא גנטיים ידוע להם אבל ממש לא מפחית מאהבתם ומהקשר שלהם לילדים... לפעמים אנחנו מדביקים לאנשים תוויות כשהם ממש לא כאלה. מצרפת קישור לעמוד שאלות דומות שנשאלו בעבר.

 

[בריזה1]

החלטה קשה

האם לספר או לא

מתלבטת מאוד האם לספר להוריו של בעלי,למשפחה המורחבת,לחברות?.היחידה שיודעת בינתיים זאת אימי.מה דעתכם/ן?.

החלטה קשה
גם אני מתלבטת עדיין למי ולכמה לספר ועד שלא אהיה שלמה עם זה רק שלושה מבני משפחתי יודעים, השאר יצטרכו לחכות.