האם יש תקוה

Hope12

New member
האם יש תקוה

אני בת 28 אם ל-2 בנות מדהימות. בעלי בן 29 אך עדיין ילד, אין לו כל כיוון ממשי או שאיפות בקשר למשפחה, לא די בכך שהוא עובד שעות רבות גם כאשר הוא נמצא בבית הוא מבלה בשינה או צפיה בטלויזיה ולא חושב על שהיה עם בנותיו או שיחה עימי לעומת זאת הוא נלהב לצאת לחברים או לבלות עם אחיו המגודל והאינפנטיל (שדרך אגב כרוך אחרי אישתו שמשפילה אותו ומתעללת בו) אני לעומת זאת רצינית יותר אמביציוזית ונטשתי את כל החוג החברתי שלי עבורו הן מפאת קנאתו והן מפאת המרחק אליו עברתי מאז שנישאנו. הבטחון העצמי שלי יורד פלאים אני רואה עצמי כאדם המשעמם ביקום למרות שלא הייתי כך בשיחות איתו הוא טוען נחרצות כי אני לא משעממת והוא התאכזב מתדירות קיום היחסים ביננו וכל פעם שלא רציתי נתפסה בעיניו כדחיה אני רואה בכך מקרה של ביצה ותרנגולת אם הוא נותן לי תחושה של זנוחה משעממת והכי לא סקסית למה שיהיה לי חשק? והאם באמת בעיני גברים הכל נמדד בסקס? האם נטישתו תביא מזור לנפשי? או שאני באמת משעממת? אנא התיחסו ברצינות.
 

מאי 39

New member
HOPE כבר בכיוני שלך רואים שיש בך

רצון אמיתי לשנות וגם תקווה תקווה ורצון זה המתכון להצליח בשינוי גם אם זה לא יהיה קל אני אתחיל בכך שאני אענה לך לגבי השאלה האם הגברים רואים בכל סקס לדעתי התשובה היא כן בגדול במיוחד בהתחלה כשהם יותר צעירים ואין מה לעשות ולדעתי הפתרון להגיע אל הגבר שלך (אני בטוחה שיהיו כאלה שיכעסו על ההשקפה הזו אבל אני ממש רואה בכך את הפתרון שלי להגיע אליו) בבקשות שלך מצידו ברצון שלך שהוא יקשיב בהצלחת ההבארה על דברים שחשובים לך ושאת יודעת שהם להצלחת המשפחה ואני אתן דוגמא אם היה איזה שהוא ויכוח אפילו סרק ואיפלו חשוב ונכנסנו למין מבוי סתום של כעס ומרירות כדי לצאת מימנו ידעתי שאני חייבת גם אם אני לא כל כך רוצה או עדיין כעוסה לשכב איתו להיות איתו וגם לפנק אותו אחר כך תמיד אבל תמיד יכולתי לשבת לדבר איתו ולגרום לו להבין דברים שחשובים לי (זה נכון שצריכה להיות נכונות מצידו לעשות שהמשפחה תהיה יותר מאושרת ) דברים לא מגיעים בכמויות לאט לאט במשך הזמן הצלחתי לגרום לו להבין היום אחרי 19 + שנים אני מודעת לכך שיש דברים שאני יכולה ורוצה ללבן גם אם זה יהיה לפני שנתקרב/נשכב נאהב אבל לפחות בשנים הראשונות אי אפשר היה להגיע אליו אם הייתי מסרבת לו לגבי סירובים בכלל לדעתי לא חייבים כל פעם להסכים אם לא בא לך אבל לפעמים גם אם לא בא לך צריך להסכים אפילו שזה יהיה רק בשבילו כמו שהיית רוצה שהוא גם אם לא בא לו ולך כן שיעשה את זה בשבילך ולכן צריך להזהר מאוד אם סרובים רבים זה יכול לגרום להמון בעיות ואני יודעת שאם יש תקשורת טובה במיטה ואם לא סוטים ימינה ושמאלה כלומר לא בוגדים מהצד כל הדברים האחרים מגיעים לפתרון במוקדם או במאוחר בהצלחה
 
למה נטשת את עצמך?

תקווה יש תמיד והיא נמצאת אצל כל אדם השאלה כיצד לעורר אותה? בן זוגך הוא איש נורמלי הוא פועל על פי חוקים גבריים ידועים הוא בוחר לעצמו את צורות הבילוי האהובות עליו וזה טבעי כן גברים אוהבים סקס . אז מה? מותר להם כך הם בנויים זה מה שהם בוחרים ואת?? את בויתור מוחלט על הכל!!! שאלת את עצמך למה? למה נטשת את עצמך? למה נטשת את החוג החברתי שלך? באמת המרחק הוא הגורם? שאלת את עצמך מה את אוהבת לעשות ? מה נעים לך? מה יפיג את השעמום שלך? תשובות לעצמך יתנו לך כח ואומץ קומי וצאי מהבית ותעשי לעצמך כיף תתחילי לחיות את הדברים שאת אוהבת באמת ואז שוב תחזרי להרגיש שאת מעניינת כמו שהיית פעם שיהיה לך רק טוב דרך חדשה צלחה
 

מאי 39

New member
באמת לעניין השעמום לא התייחסתי

את באמת חייבת למצא לך את החברה שלך גם אם היא משותפת את העיסוקים שלך גם אם הם לא משותפים הקנאה שלו יכולה לגרום להתרחק אבל זה וויתור שאסור לוותר צריך לבנות את האמון ההדדי ורק ברגע שיהיה לך יותר מעניין ויותר כיף גם אם זה לא בגלל משהו משותף שלכם יחד. תוכלי להגיע אם כוחות מחודשים כל פעם הביתה תוכלי לקבל יותר בסובלנות את הרצון שלו בבילויים לבד זה פשוט יהיה לך יותר קל וחובה על כל אחד ואחד בתוך מערכת זוגית שיהיו לו דברים משל עצמו כל עוד שומרים על הכבוד אחד כלפי השני והאמון.
 
תיקונים

סליחה על השגיאות אני כותבת ממקום העבודה ובדרך כלל ממהרת לשלוח כדי שלא יראו אותי ואז עושה שטויות
 

dovk

New member
יש ויש!

שלום לכולם, יש מי שמכירים אותי מהשתתפות בעבר בפורום אינטימיות. בכל אופן אני חושב, אחר שעקבתי קצת אחרי הכותבים כאן, שאני יכול להציע זווית ראיה אחרת למצבים שמועלים בפורום. תקווה, יש תקווה, אני אומר לך, והיא, תתפלאי, לא תלויה בהחלטה שלך אם לעזוב אותו או לא, כי מה שמצטייר ממה שהעלית הוא שאת צריכה להיפרד מה"את" הנוכחי שלך, ה"את" שהביא אותך לחיות במצב כזה לא נעים, להרגיש כזו משעממת וחסרת ביטחון עצמי... ה"את" שמאפשר לבעלך להתייחס אלייך כמו שהוא עושה. אני מציע לך לקחת את עצמך לידיים - אבל לא במובן הפשוט של להתחיל לצאת לבלות, לדבר אותו או השד יודע מה, אלא לפנות לקבלת עזרה מקצועית מאדם שבזה עיסוקו (מטפל זוגי, כן, אפילו אם את הולכת לבד). תתחילי לבדוק בעזרתו למה את נמצאת במצב כזה, וגם אם זה לא יקרה מספיק מהר לטעמך, תראי איך החיים שלך משתנים, איך, או שהבעל שלך מצטרף אלייך לטיפול והחיים הזוגיים שלכם הופכים להיות נעימים יותר לשניכם, או שאתם נפרדים - ברוח טובה הרבה יותר מאשר אם תנסי לנטוש ככה. בעצמך בעצם אמרת את המילים, את מחפשת מזור לנפשך, וזו לדעתי הדרך היחידה להשיג את המזור הזה באמת - טיפול נפשי. התהליך הזה קשה ומעניין, מתיש ומתגמל, ומשליך על כל תחומי החיים (עבודה, יחסים עם ילדים, עם הורים, מה שרק תרצי). "נטישה" היא כזו תרתי משמע. תנטשי אותו תנטשי במובן מסויים גם את עצמך. יש סיכוי גבוה מאוד שתמצאי את עצמך במצב דומה גם עם הגבר הבא. נכון שזה לא מה שאת רוצה? זה לא חייב לקרות! בהצלחה
 
ראיה תוצאתית לעומת ראיה רגשית

אני מעיז לשער משהו שנראה לי מהמעט שאת כותבת, ואני מבקש שתבחני בסבלנות אם יש בזה ממש - זה יראה אולי כאילו אני "קוטל" את דברייך אבל זה ממש לא כך. תיאורייך בתחילת ההודעה לגבי עצמך ולגבי בעלך, אחיו ואשתו משופעים בעיני בעובדות, בשיפוטיות וב"ציונים". אביא מספר דוגמאות: "אני בת 28, אם לשתי בנות מדהימות." - ציון (לשבח). "בעלי בן 29 אך עדיין ילד" - ציון. "לא די בכך ש.... ולא חושב על שהיה עם...לעומת זאת הוא נלהב..." - שיפוט. "...עם אחיו המגודל והאינפנטיל..." - ציון. "... שדרך אגב כרוך אחרי אישתו שמשפילה אותו ומתעללת בו" - שיפוט, וגם לא רלוונטי, כי מדובר באחיו של בעלך ולא בו. "אני לעומת זאת רצינית יותר אמביציוזית..." - ציון. "ונטשתי את כל החוג החברתי שלי עבורו..." - כאן הפורום צריך לשפוט את הראיות המוצגות. בהמשך את מתייחסת לרגשות אותם את חשה: "הבטחון העצמי שלי יורד פלאים אני רואה עצמי כאדם המשעמם ביקום..." - שיפוט + ציון. רק אחרכך את מציגה את עיקרי טענותיו, לגבי פער בין הצורך שלו בקירבה גופנית לבין הקירבה שיש ביניכם בפועל. גם כאן את נוטה לשפוט את הצורך שלו ושואלת האם בעיני גברים הכל נמדד בסקס. אני מקווה שהיתה לך סבלנות ולא שפטת את האופן בו פירקתי את הודעתך לגורמים. אני רוצה להראות לך משהו מזוית אחרת ואני מקווה שנותרה בך סבלנות להתבונן: אני מתרשם שאת אישה מעשית, אישה שמודדת את ערכם של מעשים ושל דברים על פי תוצאות בשטח. עיסוקים שאינם מביאים תוצאה מוחשית הינם חסרי ערך ומי שנהנה מהם הינו "אינפנטיל" (קראת כך לאח וגם על בעלך אמרת שהוא ילד). גם השקעה ריגשית היא פעולה המותנית בתוצאה שהיא מביאה. בעלך לעומת זאת מחובר כנראה לצרכים רגשיים, אוהב "לשחק", אולי גם להשתטות - כמו ילד - וזה מרגיז אותך כי הוא "מבזבז את הזמן" במקום לשהות איתך ועם הבנות (לא התייחסת לתוכן שהיית רוצה לראות בזמן אותה "שהיה"). אני מניח שגם סגנונות התקשורת שלכם משקפים פער זה. במונח "סגנונות תקשורת" אני מתייחס לאופן בו דברים נאמרים ו/או נשמעים על ידיכם. לדוגמא, בשיחה על אירוע, אני מניח שכאדם תכליתי את תרצי לשמוע "תוצאות" בעוד הוא "יבלבל את המוח עם חוויות". לגבי "פעולה", את כנראה תתייחסי לביצוע ואילו הוא יתייחס לרגשותיו במהלך הביצוע. גם כשאת מעלה את הקושי שלך איתו, את שואלת באופן תכליתי מאד "האם נטישתו תביא מזור לנפשי?" (שאלה שאף אחד לא יוכל לענות עליה במקומך). כאשר יש הבדל בסגנונות התקשורת, המצב דומה לכך שאתם כאילו מדברים שפות שונות - אמנם שתיהן "עברית" אבל כל אחד מתרגם את המילים אחרת. בפער כזה קל להגיע להרגשה של שיעמום, או לפרשנות שהשני משתעמם (והתוצאה - "אני משעממת"). נושא סגנונות התקשורת ניתן ללמידה. אני יודע על סדנה בשם "דיאלוגיקה", שהשתתפתי בה בעבר, העוסקת בנושא ומלמדת להכיר את הסגנונות ולזהות אותם, אצל כל אחד באופן אישי ואצל אחרים. ניתן ללמוד "לתרגם" מסגנון אחד לשני, כלומר לראות את הדברים מעיני זה שאומר אותם. לדעתי, בלי קשר לליבון מחלוקות בסיוע של ייעוץ זוגי כזה או אחר, כדאי לכם לבחון השתתפות בסדנא זו. אני יודע מפירסום בלוחות הפורום שבסוף החודש אמורה להתקיים סדנא כזו באיזור המרכז. כמי שעבר את הסדנא אני ממליץ עליה בחום וממליץ שתעברו אותה יחד. בכל מקרה - פרידה (אני מסתייג מהמילה "נטישה") כדאי לשמור רק למקרה שכלו כל הקיצין ושום נסיון אחר לא הביא תוצאות חיוביות. בהצלחה
 

adam33

New member
זילזול

סובב ומסובב בעלך בעצם רואה מה שקורה בנכם ואחרי זה הוא בעצם אומר שבגלל שהיא לא נותנת לי במיטה אז בעצם רע לי איתה ואת מקבלת כל הזמן צוננים ממנו כל הזמן הוא במרכז ואת צריכה " להתישר" לכל מה שהוא אומר ואת לא אומרת לו הכל בפנים אבל מצד שני הנפש שלך מביעה סלידה מהכל פתאום את מתעבת את כל מה שהוא עושה ובצדק..הוא גורם לך והוא אפילו לא שם לב שהוא דוחף אותך לכך ממקרים שסופרו לי מצאתי שבעצם הוא לא מודע לכל מה שהוא עושה לך והוא בפנים בלב חושב שבעצם הוא זה שנפגע וזה רק מה שמעניין אותו ולכן צריך מהר להביא אותו לידי כך שיפנים ויבין שהוא דוחף אותך החוצה ועלייך החובה לגרום לו להבין שבעצם הוא מקבל מה שבעצם בישל ובמצב הזה זה לא יגיע רחוק..והעתיד לא ורוד ובשל כך את חייבת למשוך אותו לשיחה או לייעוץ שישמע הכל בפנים ומצד שני גם שתשמעי את מה שהוא חושב בפנים בפנים ולא מספר.. בהצלחה
 
הכותרת "זילזול" חריפה מדי לטעמי

זילזול הוא יחס המביע עליונות של אחד על השני הנחות ממנו לדעתו. על פי המשפט שלך עצמך: "...הוא לא מודע לכל מה שהוא עושה לך והוא בפנים בלב חושב שבעצם הוא זה שנפגע..." אין כאן זילזול, אלא הרגשה של כל אחד כאילו הוא זה שפגוע מידי השני. אני תומך במשפט הסיום שלך: "את חייבת למשוך אותו לשיחה או לייעוץ שישמע הכל בפנים ומצד שני גם שתשמעי את מה שהוא חושב בפנים".
 

seeyou

New member
"מקרה של ביצה ותרנגולת "?../images/Emo45.gif

בת 28 אם ל-2 ועדיין לא למדת כלום! כאשר את עומדת במרחק מילדים שלך האם את פותחת את הידיים כהזמנה לחיבוק או שאת ממתינה שהילד ירוץ לכיוונת ורק אז את פותחת את הידיים?? ..."והוא התאכזב מתדירות קיום היחסים ביננו וכל פעם שלא רציתי נתפסה בעיניו כדח.." שוב סליחתך...את בכלל לא מבינה פשר היחסי מין בזוגיות!! זה לא רק זיון!! הוא יכול לקבל את זה מכול פרוצה או אחרות ללא תשלום!! הוא בא על מנת לקבל אותל כ"תמיכה"(שהוא עובד שעות רבות ) אם את רוצה להיות מלכה תעשי את בעלך מלך...אומר הפיתגם! ..."הוא נותן לי תחושה של זנוחה משעממת והכי לא סקסית "???? It isn't what you have, or who you are, or where you are, or what you are doing that makes you happy or unhappy. It is what you think about. Dale Carnegie
 
למעלה