matan123691
New member
האם יש עוד סכיו?
אני לא יודע איך להתחיל את הפוסט הזה. המחשבות רצות בראש
קופצות פעם מחשבה שאולי המצב ישתנה. תחשוב אופטמי
אולי עוד היה טוב. אולי עוד מתי שהוא בחיים הללו תהיה שמח.
אולי תצא מהבועה שאליה נכנסת הראי אתה רוצה לקחת מחט
ולפוצץ אותה להפתח אל העולם להראות מה את שווה. לדעת מזה אהבה אולי להכיר מישהיא
אבל לא מגיע לי כך אני מרגיש. שהחברה סגורה לא יכולה לקבל את השונה ומשאירה אותי בצד
ללא מטרה ראויה בחיים אולי מישהוא צריך להרים אותי ממפולת הזאת אבל מי?
הורים שלי כבר מזמן מיאושים לפי דעתי אני נחשב בניהם כמת. גופה רקובה מהלכת על שתים
מדבר אולי מילה שתים פוקח עניים בבוקר בלי חיוכך הולכת לישון שהגוף רועד כן אולי זה בגלל
השפעת הכדורים אתם יודעים לדחוף ולאיים אלי כנראה זה הדרך של הפסכיטרים האנשים
בחלוקים, עטופים במעטפה קשיחה , קרה טוב ניתן לו עוד כדור לא בעצם נחליף תמינון
נעלה את הלתיום ל600 מלגרם שייחנק כי למי אכפת שאני יושב בבית בוהה בתק
רק. הולך הולך ושוב במסדרון בלי לחשוב על כלום רק על איך אני יעבור עוד יום בשעמום בחוסר מעשה
לא מגיע לי נכון? היא טוענת" הוא חולה מאוד. הוא אלים אני לא חושבת שיש לי פיתרון בשבלו כעת
תחכי לועדה הבן משרדית אולי שמה נמצא לו את מקום שבו הוא יכול לחיות כי לי אין דרך לעסור לאדם שכזה הוא כבר מזמן היה צריך לשבת בכלא" וזה למה כי כשאני מרגיש שהכול נסדר אלי שאני לא מצליח לבטא את מה שאני מרגיש אז אני בוחר בדרך שלא נראת הכי שפויה. נורמטיבית בעני והיא חבטות בראש שלי. וזריקית חפצים אני לא יודע איך לומר די תעזבהו אותי עכשיו אני לא יכול
להגיב כרגע בהגייון אז אני פונה לצד השללי שבי. אבל זה שאני רוצה פעם אחת
חיבוק מכול הלב שיערכו אותי אבל הראי ,לא מגיע לי היחס אני שונה. אני יצור שצריך לכלור
אני מצטער על התבכיניות אבל לא יכלתיי לשמור את יותר בפנים.
אני רוצה להגיע לנושא לאחר שניסתי בכול כוחי להראות מה אני מרגיש וזה היה
קשה תאמינו לי וגם זה באופן גבולי ביותר.
אני יגע לנושא העיקרי כול הרגשות השללים שאני חווה כרגע נובעים בעיקר,
מכך שהיו לי כול כך הרבה הזדמניות להצליח ולפרוץ ואת כולם פספסתי.
יכלתי לפתח את היצרתיות שיש בתוכי . לצייר ( הציעו לי לשלוח את ציורי לתחרות הארצית אבל
פחדתי להכשל) ציורים אם המון רגש אף על פי שבצאיות אייני מביע רגשות כמעת כלל , או פונה
לצד אחר בדרכים שנראות לו הזוהיות.. לדוגמא כאשר אני רוצה לדבר אם הורי אני יכול לפנות
אלהים בססטאוצאיות שלא הכי מתאימיות למשל אמא בטלפון ואני רוצה לדבר איתה לפחות רציתי
כרגע זה לא ממש יוצר ונסביר זאת אחר כך. טוב לנושא אני מספר לה מה קראתי . זה יכול להיות
נושאים מגוונים שבהם הייתי בקיא בצורה טובה למשל: אני מאוד אהבתי להתכתב בפרום מסכים
בקיא בתחום זה וניסתי להסביר לה על סוגי המסכים השונים.. על עננים טכניים שמאוד התעמקתי
בהם והיא פשוט לא רצתה לשמוע על הנשואים האלו כי זה לא תחום שמעניין אותה והיא לא מבינה
בזה ופשוט לא התפתחה שיחה בניניו. וכך נושאים שונים כמו כלבים
שרציתי לרכוש את הכלב הראשון שלי חקרתי המון על נושא זה ורשתי לשתף אותה בידעותי והיא
סירבה או שמעה חלקית ולא זרמה בשיחה. וזה מאוד תסתכל אותי הרגשתי שאני משעמם אותה.
וכך זה ממשיך גם כיום אין לי פשוט עם מי לחלוק את הידע שאני צובר. וזה עושה לי הרגשה רעה
וזה גורם לי להיות מאוד עצוב. אני מרגיש בודד שאין לי איש שיחה
ואין אדם שמבין אותי.
אני מעוניין לחלוק איתכם את מה שאני חוותי וחווה גם עכשיו . הפסכיטרית המטפלת שלי
נותנת לי טיפול בכדורים( אך ורק טיפול בכדורים ללא שיחות או טיפול רגשי אחר) שונים חלקם אנטי פסכוטים כמו קלופיקסול 60 מלגרם
ולתיום מאז ניטלת הלתיום החלו אצלי תופעות לואי זה התחיל בצורה
הדרגתית והחמיר אם הזמן .
התופעות הם:
1. יכולת חשיבה איטית מאוד מה שלא היה. לפני כן חשבתי מאוד מהר
אני לעיתים במשך שעות ארכות לא חושב כלל ואני סובל מכאבי ראש חריפים שאני מנסה לחשוב. ממש כמו שקודחים בראש
2.אני מרגיש מבולבל אני לא מצליח להתמצא אני לעיתים לא יודע איפה אני נמצא
לא מבין מה שנאמר לי אפילו דברים פשוטים ביותר אני לא מצליח להבין כמו תוכניות טלוזיה( מאסטר שף. משחקי השף.) או חומר לימוד אני פשוט לא מצליח לקשר בין המלים וליצור לעצמי תמונה בראש. עוד אחת מן התופעות הוא חוסר ריכוז אני לא יכול לשבת ולתרכז במשהוא. כול הזמן בתזוזה לא רגוע. לא יכול לשבת במקום מסיום מסיום., אני רוצה לציין שכול התפעות האלו לא היו לפני ניטלת הכדור אני היתי אצל רופאה נרלוגית שאמרה שצריך להפסיק את נטילת הכדור( לתיום) ולעשות סיטי ראש לראות עם נגרם. נזק. מוחי.
אני מצטער על התנסחות העיליגת ועל השגאיות כתיב
גם כתיבית פוסט ז כרחה במאמץ רב. ועוד דבר
אני מאובחן כלוקה באוטאיזים קל FDD ומאיבחונים שעשו לי
הגדרו אותי כבעל אנטלגניצה גבוה מאוד.
( בעל יכלות הבעה ושפה גבוה. יכולות חשיבה. יצריתיות.זיכרון מפותח. וסקרנות)
ואני פשוט מרגיש מתוסכל וחסר כול תקווה. ואני פשוט איני יודע איך יחזור לעצמי
ואם זה בכלל יקרה וזה מפחיד אותי.
יום טוב
בברכה נתנאל.
688
אני לא יודע איך להתחיל את הפוסט הזה. המחשבות רצות בראש
קופצות פעם מחשבה שאולי המצב ישתנה. תחשוב אופטמי
אולי עוד היה טוב. אולי עוד מתי שהוא בחיים הללו תהיה שמח.
אולי תצא מהבועה שאליה נכנסת הראי אתה רוצה לקחת מחט
ולפוצץ אותה להפתח אל העולם להראות מה את שווה. לדעת מזה אהבה אולי להכיר מישהיא
אבל לא מגיע לי כך אני מרגיש. שהחברה סגורה לא יכולה לקבל את השונה ומשאירה אותי בצד
ללא מטרה ראויה בחיים אולי מישהוא צריך להרים אותי ממפולת הזאת אבל מי?
הורים שלי כבר מזמן מיאושים לפי דעתי אני נחשב בניהם כמת. גופה רקובה מהלכת על שתים
מדבר אולי מילה שתים פוקח עניים בבוקר בלי חיוכך הולכת לישון שהגוף רועד כן אולי זה בגלל
השפעת הכדורים אתם יודעים לדחוף ולאיים אלי כנראה זה הדרך של הפסכיטרים האנשים
בחלוקים, עטופים במעטפה קשיחה , קרה טוב ניתן לו עוד כדור לא בעצם נחליף תמינון
נעלה את הלתיום ל600 מלגרם שייחנק כי למי אכפת שאני יושב בבית בוהה בתק
רק. הולך הולך ושוב במסדרון בלי לחשוב על כלום רק על איך אני יעבור עוד יום בשעמום בחוסר מעשה
לא מגיע לי נכון? היא טוענת" הוא חולה מאוד. הוא אלים אני לא חושבת שיש לי פיתרון בשבלו כעת
תחכי לועדה הבן משרדית אולי שמה נמצא לו את מקום שבו הוא יכול לחיות כי לי אין דרך לעסור לאדם שכזה הוא כבר מזמן היה צריך לשבת בכלא" וזה למה כי כשאני מרגיש שהכול נסדר אלי שאני לא מצליח לבטא את מה שאני מרגיש אז אני בוחר בדרך שלא נראת הכי שפויה. נורמטיבית בעני והיא חבטות בראש שלי. וזריקית חפצים אני לא יודע איך לומר די תעזבהו אותי עכשיו אני לא יכול
להגיב כרגע בהגייון אז אני פונה לצד השללי שבי. אבל זה שאני רוצה פעם אחת
חיבוק מכול הלב שיערכו אותי אבל הראי ,לא מגיע לי היחס אני שונה. אני יצור שצריך לכלור
אני מצטער על התבכיניות אבל לא יכלתיי לשמור את יותר בפנים.
אני רוצה להגיע לנושא לאחר שניסתי בכול כוחי להראות מה אני מרגיש וזה היה
קשה תאמינו לי וגם זה באופן גבולי ביותר.
אני יגע לנושא העיקרי כול הרגשות השללים שאני חווה כרגע נובעים בעיקר,
מכך שהיו לי כול כך הרבה הזדמניות להצליח ולפרוץ ואת כולם פספסתי.
יכלתי לפתח את היצרתיות שיש בתוכי . לצייר ( הציעו לי לשלוח את ציורי לתחרות הארצית אבל
פחדתי להכשל) ציורים אם המון רגש אף על פי שבצאיות אייני מביע רגשות כמעת כלל , או פונה
לצד אחר בדרכים שנראות לו הזוהיות.. לדוגמא כאשר אני רוצה לדבר אם הורי אני יכול לפנות
אלהים בססטאוצאיות שלא הכי מתאימיות למשל אמא בטלפון ואני רוצה לדבר איתה לפחות רציתי
כרגע זה לא ממש יוצר ונסביר זאת אחר כך. טוב לנושא אני מספר לה מה קראתי . זה יכול להיות
נושאים מגוונים שבהם הייתי בקיא בצורה טובה למשל: אני מאוד אהבתי להתכתב בפרום מסכים
בקיא בתחום זה וניסתי להסביר לה על סוגי המסכים השונים.. על עננים טכניים שמאוד התעמקתי
בהם והיא פשוט לא רצתה לשמוע על הנשואים האלו כי זה לא תחום שמעניין אותה והיא לא מבינה
בזה ופשוט לא התפתחה שיחה בניניו. וכך נושאים שונים כמו כלבים
שרציתי לרכוש את הכלב הראשון שלי חקרתי המון על נושא זה ורשתי לשתף אותה בידעותי והיא
סירבה או שמעה חלקית ולא זרמה בשיחה. וזה מאוד תסתכל אותי הרגשתי שאני משעמם אותה.
וכך זה ממשיך גם כיום אין לי פשוט עם מי לחלוק את הידע שאני צובר. וזה עושה לי הרגשה רעה
וזה גורם לי להיות מאוד עצוב. אני מרגיש בודד שאין לי איש שיחה
ואין אדם שמבין אותי.
אני מעוניין לחלוק איתכם את מה שאני חוותי וחווה גם עכשיו . הפסכיטרית המטפלת שלי
נותנת לי טיפול בכדורים( אך ורק טיפול בכדורים ללא שיחות או טיפול רגשי אחר) שונים חלקם אנטי פסכוטים כמו קלופיקסול 60 מלגרם
ולתיום מאז ניטלת הלתיום החלו אצלי תופעות לואי זה התחיל בצורה
הדרגתית והחמיר אם הזמן .
התופעות הם:
1. יכולת חשיבה איטית מאוד מה שלא היה. לפני כן חשבתי מאוד מהר
אני לעיתים במשך שעות ארכות לא חושב כלל ואני סובל מכאבי ראש חריפים שאני מנסה לחשוב. ממש כמו שקודחים בראש
2.אני מרגיש מבולבל אני לא מצליח להתמצא אני לעיתים לא יודע איפה אני נמצא
לא מבין מה שנאמר לי אפילו דברים פשוטים ביותר אני לא מצליח להבין כמו תוכניות טלוזיה( מאסטר שף. משחקי השף.) או חומר לימוד אני פשוט לא מצליח לקשר בין המלים וליצור לעצמי תמונה בראש. עוד אחת מן התופעות הוא חוסר ריכוז אני לא יכול לשבת ולתרכז במשהוא. כול הזמן בתזוזה לא רגוע. לא יכול לשבת במקום מסיום מסיום., אני רוצה לציין שכול התפעות האלו לא היו לפני ניטלת הכדור אני היתי אצל רופאה נרלוגית שאמרה שצריך להפסיק את נטילת הכדור( לתיום) ולעשות סיטי ראש לראות עם נגרם. נזק. מוחי.
אני מצטער על התנסחות העיליגת ועל השגאיות כתיב
גם כתיבית פוסט ז כרחה במאמץ רב. ועוד דבר
אני מאובחן כלוקה באוטאיזים קל FDD ומאיבחונים שעשו לי
הגדרו אותי כבעל אנטלגניצה גבוה מאוד.
( בעל יכלות הבעה ושפה גבוה. יכולות חשיבה. יצריתיות.זיכרון מפותח. וסקרנות)
ואני פשוט מרגיש מתוסכל וחסר כול תקווה. ואני פשוט איני יודע איך יחזור לעצמי
ואם זה בכלל יקרה וזה מפחיד אותי.
יום טוב
בברכה נתנאל.
688
