ויש גם זכרון
איך בסוף אתה תמיד זוחל לי על ארבע לתיבה ומתחיל לתרץ העולם. במידה ולפחות הית עושה זאת כשאני משתדל להעליב אותך עוד היה בזה הגיון, מכוון שהפעם זה שהיה אמור להעלב {אם בכלל} הינו זה שהתגובה נכתבה עבורו אפילו התרוץ לא קיים. שמור הפרחים והחיוכים...הרי אני אותך, כבר מכיר.