"החיים אינם מסדרון ישר וקל שבו אנו
נעים בחופשיות בלא קושי, אלא מבוך של מעברים שאנו נאלצים לגשש ביניהם את הדרך,כשאנחנו תועים ומבולבלים ומדי פעם מגיעים למבוי סתום. אבל אם נאמין, אלוהים יפתח לנו דלת. אולי לא אותה הדלת שהיינו חושבים עליה בעצמנו, אבל דלת שבסופו של דבר תתגלה כמועילה לנו".... את הדבר המקסים הזה-לא אני כתבתי.זוהי מעטפת הפורם שבחרה דינה ומעטרת את שער הבית של הפורם.שער,ומבוא למהות פורם זה.כדאי למי שותיק להציץ בה. בהמשך נכתב: מי שמגיע לכאן, בשלב כלשהוא של הדרך, ימצא אזניים קשובות למצוקותיו, לשמחותיו, ללבטיו, להגיגיו. כאן המקום לשאול, לשתף, לייעץ,לקבל תמיכה וחיזוק,עידוד וחיבוק.. קראתי בעיון את תגובותיהם של כאלה ואחרים ותהיתי:האם אפשר וניתן לדון בשיח ודברים ברמה בוגרת המתאימה לגילנו ומכבדת את הדיון? לא בקביעות של ביטול...באמירות...והצהרות. בטח לא מול ("חלק מפה") כיתת יורים.. מישהו תהה עם עצמו האם שינה אי פעם משהו בחייו בקבלה של האחר בחשיבה שונה משלו וזה בסדר? על קונפליקט שלא צריך להיות פתור לצד זה או אחר? לחילוקי דעות שאינם צריכים תוקף והסכמה פה אחד? אין נכון או לא נכון. אין שחור או לבן. כל אחד יש את מחשבותיו,אמונותיו ותהיותיו.בוגר-הוא לקבל באהבה ובהקשבה גם אם דעותיו חלוקות או שונות. לא קיבלתי הנחה זאת.(כמו שמישהי כתבה פה)אינני מסוג האנשים שמישהו יקבע לי מה להרגיש או במה להאמין. רק תהיתי עם עצמי לגבי ההנחה הזאת... ציפיתי שכל אחד עם עצמו יחשוב ויאמר את דעתו מחייו. מוזר לי, שיש אנשים שמניחים שתלוי בקשר ועד כמה הוא היה כזה ואחר. אני מאמינה שבבסיסנו כאנשים כל אחד כמות שהוא איננו משנים את הדרך והצורה בה אנחנו אוהבים.ואיננו משנים את הדרך להתמודד בפרידה מקשר. מישהי כתבה פה משהו כמו-"תלוי אם הקשר ריקני לאורך זמן..." אני משוכנעת שדיברה על מישהו אחר בכללי ולא מחייה. קשה להאמין,שקשר שהוא ריקני מישהו/י היו בוחרים בקשר הזה לאורך זמן כל פעם מחדש,כיוון שהוא לא היה נותן מענה לכל צרכיו בקשר. בגדול שמחתי לתהות איתכם יחד.. כולי תקוה שאולי משהו קטנטן מפה יגרום לכמה מפה גישה או מחשבה אחרת. באהבה ליטל ספיישיל.