לפנים הייתה סברה ששמו של הארטישוק (המכיל את המילה choke), בא לרמז על תחושת החנק שיוצרת אכילת העלים הפנימיים הקשים של הירק, אולם לאמיתו של דבר אין שום קשר בין שם הארטישוק והמילה מחנק. מקורו של השם בא משמו הערבי של הצמח אל-חרשוף. הוא הגיע לספרד של ימי הביניים, בתקופת שלטונם של המוסלמים בה ביחד עם מילים ערביות רבות. השם שהשתרש בספרד היה אלקצ'ופה והוא השתנתה תוך כדי מעברו לאיטליה ובניב איטלקי צפוני היא נקראה ארטיצ'יוקו שהוא מקורו של השם האנגלי לשמו של הפרי הזה. באיטלקית הוא נקרא בשם קרצ'יופי. בעברית הוא נקרא ארטישוק - כשמו בארצות דוברות האנגלית, חרשף - כשמו הערבי וקינרס - כשם משפחת הצמחים שאליה הוא משתייך.
על פי המינים השכיחים בבתי גידול כאלו. סיכוי סביר שבמרחק מהמים הדגני השולט יהיה יבלית מצויה, וקרוב למים בן-אפר מצוי. הצמחים שגדלים על "איים" בתוך המים נראים משהו אחר מהדגניים. אולי כוסית ממולענת ועבדקן. העצה שקיבלת היא טובה - תיצור קשר עם ביולוג השמורה ו/או עם טליה אורון - היא היתה ביולוגית השמורה ועכשיו היא ביולוגית גליל עליון ברט"ג.
פספלון דו-טורי,פספלידיון התאומים, עטיינית קצרה, זנב-שועל ארוך, סיסנית הביצות, בן-חילף הביצות, בצעוני מצוי(גומאיים). חלקם אמורים להיות גבוהים יותר, אך בתנאי רעיה נראים ככה.