רקע על הסילבסטר וחגיגות השנה האזרחי
29/12/2002 רבים יוצאים בליל 31 בדצמבר לחגוג את סיום השנה ותחילת השנה החדשה במסיבות הסילבסטר. אבל מי היה סילבסטר ששמו קשור אצלנו בחגיגות ובשמחה? – זה קצת פחות ברור. סילבסטר ה-1 היה אפיפיור באחת התקופות החשובות ביותר בתולדות הנצרות, ופרטים היסטוריים רבים וכן אגדות רבות כרוכים בשמו. בואו נכיר אותו מעט. התקופה סילבסטר הקדוש נולד ברומא בשנת 314, ומת ב-31 בדצמבר 335, כך שחגיגות הסילבסטר מציינות בעצם את יום מותו של האפיפיור. יש מעט מאוד מידע מוסמך בנוגע לתקופת האפיפיורות של סילבסטר, ואולם מה שברור הוא שהתקופה שבה הוא כיהן כאפיפיור הייתה משמעותית ביותר בתולדות הנצרות. זו הייתה תקופתו של קונסטנטינוס קיסר רומי, תקופה שבה מעמדה של הכנסייה השתפר פלאים באימפריה. הטבלת הקיסר על פי האגדה, האפיפיור סילבסטר ה-1 הטביל את הקיסר קונסטנינוס הגדול לנצרות, ובכך ריפא אותו ממחלת הצרעת. הקיסר, כך אומרות האגדות, היה אסיר תודה, וכיוון שגם אותות שמימיים הדריכו אותו בדרכו, לדבריו, קיבל עליו את הדת הנוצרית, ועמו רבים מחייליו ולאחר מכן כל בעלי התפקידים באימפריה הרומית. חיבור ושמו "מתנת קונסטנטיניוס" קובע כי הקיסר העניק לסילבסטר סמכויות קיסרית על כל הפרובינציות באיטליה ובמערב הקיסרות. החיבור מילא תפקיד מסוים במאבק האפיפיורות נגד הקיסרות בימי הביניים להצדקת תביעותיה המדיניות בימי הרנסאנס הוכח כי מדובר ב מסמך מזויף . עם האגדות והזיופים או בלעדיהם, סילבסטר הקדוש היה אפיפיור בולט במאה ה-4 לספירה. פועליו העיקריים סילבסטר ה-1 ידוע במיסוד יום ראשון כיום המנוחה בנצרות: בשנת 321 נקבע יום ראשון כיום מנוחה רשמי בקיסרות. בתקופת האפיפיורות שלו נערך הכינוס הראשון של מועצת הכנסייה: בשנת 324 לספירה הפך קונסטנטינוס לשליטה היחיד של הקיסרות כולה. הייתה זו הפעם הראשונה שקיסר נוצרי עולה לשלטון. שנה לאחר שהפך לשליט האימפריה, בשנת 325, כינס קונסטנטינוס ועידה של הכנסייה בניקיאה. מטרתה המוצהרת של הוועידה הייתה להכריע במחלוקת תאולוגית שהתעוררה בנוגע למהותו ולטבעו של ישו (כומר מאלכסנדריה ושמו אריוס נשא דרשת כפירה שהופצה מהר מאוד ברחבי המזרח. אריוס קבע כי ישו לא היה באמת אלוהי, שטבעו היה דומה לטבעם של אלוהים ושל האב הקדוש, ולא זהה להם), אך הקיסר ניצל אותה על מנת לקבוע את סדריה וארגונה של הכנסייה. האפיפיור סילבסטר שלח שני צירים והכריז את ההכרזה המכרעת "ישו היה אלוהים אמיתי, שישותו זהה לאב הקדוש". באותה התכנסות ייסדו גם לוח שנה מיוחד לנוצרים (בשנת 325 לספירה). טוב ליהודים? לא ממש. ראשית המאה ה-4 - תקופת האפיפיורות של סילבסטר ה-1, שחפפה לתקופת קיסרותו של קונסטנטוס - הייתה תקופה של שפל במצבם של היהודים באימפריה הרומית, ובעיקר בארץ ישראל ובירושלים. בשנת 313 לספירה הכריז קונסטנטינוס על הנצרות כדת הרשמית באימפריה, ורדיפת הנוצרים שהונהגה עד אז הופסקה. זאת ועוד, הקיסר, שקיבל עליו דת שהייתה קודם לכן דת שנואה ברומי, הפך אותה לדת השלטת באימפריה, מה שהביא לידי כך שבתוך עשורים אחדים החלה הכנסייה עצמה להוציא להורג כופרים שלא הסכימו לקבל עליהם את הדת הנוצרית. קונסטנטינוס כנוצרי חידש את האיסור על ישיבת יהודים בירושלים, ואיפשר להם להתאבל על חורבנה פעם בשנה, בט' באב.