האם זה אפשרי?

[N B I]

האם זה אפשרי?

שלום, קוראים לי נטע ואני בת 16 מירושלים. עוד שנה, כשאהיה בכיתה י"א יוצא המסע השנתי של התיכון שלי לפולין. אני מאוד רוצה לסוע, אני חושבת שאני יכולה גם לתרום וגם לקבל הרבה מהמסע הזה. מלבד למסע עצמו, זוהי גם מסורת לתעד את המסע אצלנו. עם כל הצניעות, אני מעידה על עצמי שאני מצלמת טוב מאוד (ניסיון של תשע שנים בציוד מקצועי) וגם כותבת בצורה מקיפה. אני יודעת שמהשכבה שלי אני אצליח לתעד את המסע הכי טוב מכולם. ביום הזכרון לשואה לפני כחודש צפינו בסרט שצולם במסע, הזדעזעתי, לא יכולתי למצמץ. שעה לאחר מכן, בטקס בכיתי כמעט ללא הפסקה. האם אתם חושבים שאני אהיה מסוגלת לעמוד במסע כזה? מצד אחד אני יודעת שדווקא בגלל זה אני צריכה לסוע אבל מצד שני אני לא יודעת כמה אני אהיה מסוגלת נפשית לעבור מסע שכזה. האם כדי לי לסוע? תודה רבה, נטע

 

[ashkeloni]

../images/Emo24.gif

אי אפשר לענות בצורה חד משמעית על השאלה שלך... אבל תכלס, אני חושב שכן. יהיה קשה, יכול להיות שמאוד, אבל זאת חווייה שאסור לך לוותר עליה לדעתי. יכינו אתכם למסע, מכל הבחינות. גם מבחינה נפשית (למרות שעם כל הכבוד, אין שום דבר שיכול להכין אנשים בצורה מושלמת למה שיש בפולין). כשתהיי שם, עם החברות והחברים, ביחד, תתמודדו עם זה. וכשתטוסי, תתעדי הכל! תכתבי, תצלמי, אבל אל תשכחי לפעמים גם לקחת הפסקה ופשוט להתחבר למקום. בהצלחה

 

[hagaiad]

כדאי לך לדבר עם היועצת של בית ספר

בכל מקרה אם החלטת לצאת, אני ממש לא מציע לך לצלם בוידאו. המצלמה והצילום יתפסו מקום יותר מדי ראשי בראש שלך כמו מאיזה זווית אני תופס את זה או איפה המצלמה עכשיו, וזה יבוא על החשבון ההתחברות עם המקום עצמו. אם את יוצאת צלמי בסטילס וגם זה מעט

 

[N B I]

צילום

אני בנאדם מוזר. אני מצליחה להתחבר דווקא כשאני מאחורי המצלמה אני לא בדיוק יודעת למה, ואת הצילום בוידאו אני עושה כבדרך אגב למרות שדווקא סטילס לוקח לי כמה שניות לתכנן תמונה. תודה לכולם, החלטתי לצאת אני חושבת שמכל שכבת האידיוטים שיש אצלנו הכיתה שלי, ועם כל הצניעות גם אני, יכולים לכבד את המקום, את העבר וההווה בצורה היפה ביותר

 

[Oאין לי כינויO]

אני אישית..

לא חושב שהמסע כ"כ קשה כמו שכולם מתארים יש מועקה כזאת על איך למה וכ'ו וכל מיני שאלות כי המוח לא מעכל מה קרה שם באמת גם אם תרצי להבין את לא תצליחי זה לא אנושי להבין מה קרה שם המסע הוא קשה אבל לא עם כל התיאורים שקשה כ"כ ובלה בלה בלה.. את תהיי שמה עם חברים וזאת התמיכה הכי טובה ואת תיפגשי עם אנשים חדשים אצלי היום התחלק לשתיים בבוקר אני רציני כמובן שיש צחוקים באוטובוס וכ'ו.. אבל באתרים זה שינוי פאזה ובלילה זה צחוקים של החיים עד השעות הקטנות של הלילה ואת שעות השינה החסרות משלימים באוטובוס.. בקיצור תצאי! אין דבר שמשתווה לזה,באמת כל שקל שמשקיעים בטיול הזה שווה! את לא מבינה כמה תעריכי דברים אחרי זה את תרגישי מזה יהודי. ממליץ מכל הלב הגוף והנשמה! שלך אוהד.

 

[ליאור רוחאס]

מחזקת אותך..

תצאי למסע כאילו אני גם כמוך בוכה מכל שטות.... ומזה רגישה והייתי בטוחה שבפולין אני מזה יבכה אבל בסוף בכיתי רק יום אחד (מגעגועים) וכאילו החברים עוזרים כזה וכמו שהוא אמר לך באוטובוסים, במלון, ובמטוס צחוקים שחבל"ז ובמחנות כולם רציניים וזה..... וחוץ מזה יהיה לכם גם זמן חופשי וזה כאילו בתכלס המסע עצוב אבל לא נורא כמו שמדמיינים אותו בסכ"ה זה חוויה לכל החיים והלוואי שהייתי יכולה לחזור עלייה שוב

 

[Pukipsey007]

../images/Emo24.gif שלום נטע ../images/Emo9.gif

כמו שאמרו פה, אל תשכחי להתחבר למקום [במידה ותחליטי לצאת] ו..תעשי את מה שהכי נכון בעינייך.