אפליה נגד ילדים ונערים
נדמה לי שכבר כתבתי את זה כאן, בדיון דומה, אבל זה שוב רלוונטי. כשאני הייתי בת 8 והלכתי לחוגים של ג´ודו קיבלתי תמיכה מההורים, מהחברים והחברות ומהמדריך שהתייחס אלי למופת (בלי להרים גבה, בלי לנסות לעזור לי יותר וכו´ - פשוט כמו כולם). מי שהתנהג קצת מוזר היו לפעמים ההורים של שאר הילדים, אבל לא לקחתי את זה קשה. כשאחי הקטן, כמה שנים אח"כ, החליט שהוא רוצה ללמוד בלט, חוץ מההורים שלי, אף אחד לא הבין מה קרה לו. לא החברים, לא הבנות מהחוג שהיו די אנטיפתיות ולדעתי גם לא המורה. מיותר לציין, שזה לא החזיק מעמד הרבה זמן. ראיתי גם תכנית טלוויזיה שצולמה בארה"ב לפני כמה שנים בהקשר הזה. הכוכבים היו בנות שמשחקות הוקי קרח או משתתפות בפרויקט מחוננים במחשבים ונער שלומד בלט. בלטה מאוד העובדה שהן נהנות מתמיכת הסביבה כולה, קצת כמו הסיפוק שכולל הרבה נשים וגם קצת גברים אצלנו אם אשה מסיימת קורס טייס. התייחסו אליהן כחלוצות, מטורפות אולי, אבל באופן "חמוד". הנער מצא את עצמו די מבודד, גם בלהקה, שם בנוסף לכך ש"נדחף" למעגל הסגור של הרקדניות, הייתה גם איבה כי הוא כמובן תמיד מקבל תפקיד חשוב.