אבל הסדרה באמת עייפה (תתכוננו, זה יהיה ארוך).
היא הגיעה לטופ צעיר ומפתיע בעונה הרביעית, אבל היא כבר לא משקיעה בקהל שלה כמו פעם. בעבר כל פרק של הסדרה היה אישיו, היו בו הרבה הברקות ואיזשהו קונספט שבאמת הלהיב את הצופים. אבל עכשיו פרק באמת טוב מגיע אחת לחמישה פרקים, השחקנים - וזה נורא בולט- גם לא נלהבים ממה שהם עושים כמו פעם, והדמויות כבר באמת נשחקו. גם כשמגיע רעיון מוצלח כמו תסביך הדמויות של קובי או אירוח הצרפתים, הפרק הולך ומסתרבל ובמקום למצות את הרעיון הטוב שבגרעין שלו, ממחזר בדיחות ומפחד להפתיע את הקהל. גם הנטייה של שתי העונות האחרונות למרוח את פתיחת העונה על ארבעה פרקים במקום להתמקצע ולהריץ עניינים ישר מהפרק השני, די מתישה. זה נכון שעדיין נותרו לסדרה פרקים טובים. בעונה הזו אני חושב ש"אגדה יפנית" ו"וולמן" היו נהדרים עד כה, "פרק 3 עונה 6 קלאסי" היה מרענן להפליא ובעל סיפור מוצלח, ו"אחד באפריל" ו"עולם חכם" לא ממש החליטו אם הם פרקי ז'אנר או פארודיה על ז'אנר, אבל הם בדיוק היו הפרקים האלו שמפתיעים אותך ובאמת מהנים ומפתיעים בשביל צופי הסדרה. אבל אלו חמישה פרקים מתוך... טוב, נדמה לי ש-17. אולי הסדרה לא התעייפה, היא פשוט צריכה שוב את ארסנל הכותבים שלה בפוקוס. וגם שהשחקנים בסדרה יכתבו יותר, תסתכלו בפרקים שחלק מהשחקנים כתבו ותיווכחו לשים לב שהם הרבה יותר מדייקים בפאנצ'ים- כי אלו הפאנצ'ים שלהם. זה גם לא מקרי ש-70% מ"וולמן" מבוסס על הדיאלוג של עודד ויובל- הם נתנו לדמויות שלהם הרבה מעוף ודיאלוג משותף, גם בתסריט וגם במשחק- דבר שגם אפשר לבקר אותו, אבל תרם לפרק המון. יכול להיות שהסדרה ראויה לעונה שמינית (מה גם שעוד לא ראינו את השביעית, אבל מכיוון והיא נכתבה יחד עם השישית... אני לא לחלוטין אופטימי). אבל רק אם ישקיעו בה כמו שהשקיעו במקבילה לה, העונה הרביעית- שבאמת הייתה שעתה היפה ביותר של הסדרה, לדעתי.