אהבתי את השאלות ../images/Emo45.gif
מענין שגם אני חשבתי על הנושא הזה בשבת האחרונה עקב הדיונים בפורום. בדרכי שלי אני לומד כל יום שאינני תלוי בשום דבר כדי להיות שמח. המצב רוח שלי והבטחון העצמי שלי לא תלויים באחר, או בתגובות שלו. בעבר הייתי ניזון מתגובות, שהן היו אוהדות הייתי מאושר, ןשלא הייתי מבועס וממורמר, חושב איפה לא הייתי בסדר, וכבר מתכנן איך להיות יותר טוב בפעם הבאה כדי שכן יגידו לי כמה טוב הייתי.(ולא תמיד במודע) לא שמתי לב איך אני מסתובב במעגלים סחור סחור עם עצמי ומעייף את עצמי, ובמקום לקבל בטחון רק מאבד בטחון, כל הזמן מנסה להיות סופר בסדר כדי לקבל אישורים מהסביבה, כדי בעצם להרגיש בעל ערך, שווה ומיוחד. שהתחלתי לשים לב לזה , ראיתי פתאום איך כל דבר שקורה משפיע עלי, איך אני נהיה רגיש ופגיע, נתון לחסדייהם הטובים של הסובבים אותי, חסר בטחון בדרכי ובמעשיי. שבעצם כל שאני כן רוצה הוא למצא את הדרך שלי ולצעוד בה בשלווה פועמת. לקח לי זמן ולאט לאט התחלתי להתרכז בשפע הפנימי שלי, התחלתי ממש לספור כל מה שיש לי, כל התכונות אופי, התכונות של הגוף הפיזי, החפצים שיש בביתי, האנשים בסביבתי, המשפחה , החברים, ממש לעבור על כל אלו ועוד, ולומר תודה, כל יום כל מתי שמזדמן לי, ובשמחה. זה חיבר אותי לשפע הפנימי שלי , ונתן לי כוחות להתמודד ולשנות, זה לימד אותי פשוט להיות, ולתת לדברים לקרות מעצמם, זה לימד אותי שאנשים אף פעם לא יהו מרוצים ב 100 אחוז, ושעצם הנסיון שלי לרצות אותם כדי שיאמרו מילה טובה עושה רק את ההפך. זה נתן לי את היכולת לראות שאני מרגיש חסר ערך, וחסר בטחון ,בפנים מעבר לכל המסכות, ושכדאי לי לטפל שם בנקודות הללו . ועם כל התובנות הללו ,ועוד רבות המשכתי לחיות ,ולעבוד ,ולהיות בן משפחה, וחבר והכל כרגיל, רק שאני לאט לאט משנה את התפיסה, ואת זוית ההסתכלות שלי על החיים. ואז התחלתי לראות שאנשים מעריכים אותי ומתיחסים אלי אחרת כשאני מתיחס אל עצמי אחרת, ושאנשים אוהבים אותי ואכפת להם ממני , גם אם אני לא מתרוצץ כל היום במחשבות איך אני אעשה דברים שיאהבו אותי ויעריכו אותי . וכל פעם שפגשתי אדם או סיטואציה בה לא היתה התיחסות יפה כלפי , או אהבה יכולתי לראות שאותו אדם לא אוהב את עצמו ולא מרגיש טוב עם עצמו ולכן מתנהג ככה. ולאט לאט התחלתי פשוט להתרחק מאנשים לא נחמדים, עויינים וביקורתיים, כי הם שידרו אנרגיות שליליות ומעייפות. ולאט לאט התחלתי להבין שבידי זכות הבחירה , איך לחיות ואיך להרגיש והיכן להיות, ומה לעשות. וככה גם התחלתי לבחור ולעשות מה שנעים לי ,מה שטוב עבורי, מה שמפרה וממלא אותי באהבה ואור. וככה הערך העצמי שלי החל להשתקם ,והבטחון חזר אלי. היום אני צוחק שאני רואה עוד שאריות של מחשבות ישנות צצות ועולות בכל מיני מצבים. צוחק ,ומשחרר אותן עם תרגילים שחלקם העברתי לפורום. היום אני מחייך וממשיך בדרכי. למדתי דבר חשוב שכאשר אני מאמין בעצמי ,ומחובר לעצמי ,והולך בדרך שלי, אז מי שיבחר להצטרף ברוך הבא , אבל יהיו גם אנשים שלא, וזה ממש בסדר. זה לא מפחית מערכי או מהרגשת הבטחון שלי. היום הערך שלי והבטחון שלי ניזונים מהלב ומהנשמה, ניזונים מעצם ההיות שלי פה בחיים, כתלמיד הלומד איך לחיות. היום אני יודע לומר תודה שאומרים לי מילה טובה, ויודע לומר מילה טובה, ולהרעיף אהבה, היום אני יודע לקבל . כי אני אוהב את עצמי ואת החיים שאני חיי. אז היום שאומרים לי מילה טובה זה ממלא אותי באושר ובהתרגשות, אבל גם אם לא אומרים זה לא עושה אותי מבועס וממורמר, כי אני לא עושה למען התגובות אני עושה כי אני אוהב כי אני בוחר כי אני רוצה. ואני עדיין מאוד אוהב שמחמיאים לי ושאומרים לי מילה טובה, ומרגיש עם זה בסדר גמור. פעם הייתי מיד מתנצל שאמרו לי מילה טובה, אמרתי לעצמי ישר בלב "מה כבר קרה"? "מה כבר לא בסדר"?, לא ידעתי לקבל, רק לתת. אדם שינסה להראות לך כל הזמן שהוא צודק, שהוא חכם, שהוא יודע, בעצם אינו מקשיב לך, הוא חסר בטחון פנימי, וזה מתבטא החוצה כביקורתיות וכצדקנות, אפילו אם אותו אדם עושה זאת בדרך "נעימה" אין דבר כזה נכון או לא נכון! אני מאמין ב"צדיק באמונתו יחיה" ואני מאחל לכולם להתעורר ולהתחבר לעצמם ומתוך כך לחברה ולהפך, כי אני=אנחנו, ואז שאני הולך בדרך עם עוד אנשים אנחנו יחד יוצרים שינוי גדול ועוצמתי, אנחנו משתמשים במתנות שלנו בחוכמה. אז יחד וכל אחד לחוד, כולנו הולכים באותה הדרך וכל אחד בדרך שונה.
