המציאות
זה לא מחייב, אבל בקרב גייז יש הרבה יותר שמאלנים, בעיקר בגלל הקבלה של הגייז בשמאל.
אתה שואל על סמך מה.....יש מחקרים שנעשו לארך השנים- על תמיכת גייז במפלגות שמאל בכל ארץ דמוקרטית , אבל גם בלי המחקרים האלה....
1.במצעדים השונים היתה נוכחות של מפלגות שמאל בלבד, בהתחלה מרצ וחד"ש. ואחרי זה העבודה , שינוי וקדימה, כשהלכוד נזכר בקיומם של גייז רק לפני שנתיים.
במצעד 2001 נדהמתי לראות שבמצעד הגאווה עצמו קמה קבוצה בשם "כבשה שחורה" שזעקה אין גאווה בכיבוש" .
2.מרצ , כיאה למפלגת הבית של הגייז הקימה את "פורום גיאות"- מקום הפוליטי הראשון לגייז. לאחריה הוקם "פורום אדום ורוד" בחד"ש. הפוליטקאים הבאים היו הומוסקואלים ולסביות מחוץ לארון: מיכל עדן, עוזי אבן, ניצן הורוביץ . כולם ממפלגת מרצ. הפוליטקאים שתמכו בנו לארך השנים היו בעקר ממרצ: שולמית אלוני, יוסי שריד, זהבה גלאון, יעל דיין, רומן ברונפמן, תמר גוז'נסקי, דוב חנין.
3. האתר "גוגיי" היה קיים שנים רבות והיתה לו מדיניות שמארל ברורה.
בתקופת מלחמת לבנון השניה המדיניות של הכותבים ושל המגיבים היתה מאד שמאלנית על גבול הקיצוניות .
גם הבית הפתוח נוקט מדיניות שמאל מאד ברורה.
אני יודע שחונכנו ש"שמאל זה רע". אבל ככל ששמעתי יותר ויותר דעות ראיתי תמונת בבואה: מול טעונים רבים ששמעתי- ולא בא לי לחזור עליהם -בלטה תופעה אחת ברורה: בשמאל יש לנו זכויות, בשמאל אפשר לדבר חופשי. ככל שאדם הולך יותר ימינה ככה קיימים פחות ופחות סיכויים שיקבלו אותו במקום הפוליטי בו הוא נמצא (ומענין שאף הכרתי פעיל ימין קיצוני -בחירות, שפחד שיגלו עליו ועם זאת אוהב את הימין הקיצוני אהבת נפש)
היכן תוכל לצאת מהארון ולהרגיש יותר חופשי, ב"מרצ" או ב"בית היהודי"? השמאל הוא לא הרוע האולטימטיבי כפי שחנכו אותנו.