האם המעמד של חולי אפי` בכלל נפגע

מ18 שנות חיי

לא כן ביסודי היו לי קצת בעיות חברתיות אבל בתיכון הכול כבר היה טוב ולמרות שני התקפים בטיולים בית ספריים, עד כמה שידוע לי, אנשים לא נתנו לי יחס מיוחד... ויוצא לי לדבר על זה לא מעט... בגלל התרופות/רישיון/צבא... ובנושא עבודה אין לי מושג.. קיבוץ פה לא עושים בעיות
 

chaplin81

New member
כן..אבל..

אני מניח שבחליבת פרה אין בעיה.. אבל עבודה במפעל מכונות..אממ... הגיון פשוט צועק את ה"לא".. אני מדבר על משרות כמו הוראה וכו'.. ספקטרום העבודה של החולים באפילפסיה קטן יותר בכל הקשור לייצוגיות ועבודות פיזיות מסיבות ברורות. בקשר לבעיות חברתיות.. לא אישו בכלל.. מסבירים, והכל יוצא טוב. ובכל שפה שהיא.. אני מת לחזור לפינה שלי במושבה חמדמדה (פרדס חנה) .. לא קיבוץ..אבל עדיין..
 
../images/Emo163.gif

כל כל קיבוצניק/ית חולב/ת פרות?!?!?!?!?! *עושה סצנה* אני עובדת במרכולית..
אבל הדרכתי בקייטנות ועבדתי מלא עם ילדים וכשאמא שלי עבדה במפעל(איפה שמרכיבים את הממטרות) הייתי באה אליה מלא בחופשים.. עובדת איתה(בחינם כמובן.. כתעסוקה..) חחחחח כן אני יודעת לא נחשב אבל שוב. קיבוץ.. לאנשים מהקיבוץ בתוך הקיבוץ לא עושים הרבה בעיות בדברים האלו.. כי מכירים.. ויודעים שהאפי' שלי במצב טוב מאוד(טפו טפו טפו) אז לא עושים לי בעיות.. אם היו לי יותר התקפים, אני בטוחה שכולם היו מודעים לזה(אלא אם אני כמו מישהי מהקיבוץ, גם צעירה שיש לה רק בללילה..) ואולי היו לי בעיות אבל עדין היו מוצאים לי עבודה... ותאמין לי שלקבל התקף בזמן עבודה ברפת זה לא נשמע רעיון טוב בכלל... אחד.. הרבה חרא! בכל מקום! בזמן חליבה??? איי ויי!!! רק זה חסר לי! אם פספסתי משוה סורי... אין לי כוח לקרוא ת'הודעות של שנינו מחדש
 
למעלה