האם הייתם מעדיפים...

[חנה גונן]

האם הייתם מעדיפים...

לגור או לעבוד בסביבה שיש בה יותר אנשים מסורתים? שלכם חנה גונן

 

[lady h]

אני גרה בסביבה כזאת

הרב באיזור שלי מסורתיים-דתיים ויש קומץ חרדים. לי כמובן זה לא מפריע. שבת כאן היא בהחלט שבת! אין הרבה מכוניות בכביש והשכונה שקטה למדי. בעבודה זה סיפור אחר לגמרי. לא רק שהסביבה מאוד חילונית, אני גם עובדת עם הרבה לא יהודים ומאוד קשה לי עם הקטע של הכשרות. אם זה כפית מלוכלכת בחלב שמכניסים לסוכר מבלי לנקותה לפני (בלי שום קשר לזה שזה מגעיל, אני יודעת שאני לא יכולה להשתמש בסוכר הזה אחרי שאכלתי בשר), אם זה מזון לא כשר שמכניסים למיקרו ולמקרר. בפסח זה הכי נורא, אני חייבת להביא איתי מצה מטוגנת כל יום כי גם ככה אין מה לאכול. בלי שום קשר, תמיד יש את המלגלגים. בקיצור, לא קל אבל ברוך ה' מסתדרים, בסה"כ החברה טובה והאנשים טובים, זכותם לעשות מה שהם רוצים.

 

[פרבולה מרחפת]

כל כך כן!

גם אני גרה בסביבה די שקטה אבל לא כולם מסורתיים וחלק גם חילוניים (חרדים אין בכלל) אבל די שקט כאן (שישי בצהריים כל כך מקסים כאן...), אבל רציתי לדבר על ה"עבודה"-צבא. אני כל כך מבינה את ליידי ה, במשרד שלי הרוב לא מקפיד על כשרות, מזל גדול שכל הכלים חד-פעמיים אבל גם אצלנו יש כלים לסוכר, קפה וכו' אז אני מביאה קפה מהבית(גם די נמאס מ'נסקפה עלית'...) ואני גם ככה לא משתמשת בסוכר, אבל כשהשתמשתי זה ממש הפריע לי. כנ"ל נגיד עם הסלטים, לדוגמה, חומוס או משהו, יש כלים כאלה שזה מגיע בהם, אז אנשים משתמשים בכלים שהם אוכלים איתם לקחת מהכלי הכללי, אציל בבית היו סוקלים על זה, בלי קשר לכשרות-זה מגעיל! בכלל, כל כך קשה להיות שונה בכל מקום, אנשים יכולים להיות כל כך אטומים, כמו שבט' באב עשו איזה מפגש מקצועי והכינו פופקורן, כאילו, טיפה כבוד למסורת, לא יותר...אף אחד לא מבקש מהם לצום אבל טוב שהם לא עשו מסיבה... ועוד דבר, ואני אומרת את זה כנראה רק כי אני בגיל בו זה יותר רלוונטי, כשנמצאים בסביבה מסורתית (אם האדם מסורתי) יותר קל למצוא אנשים איתם יש מצב ליצירת קשר משמעותי... טוב, טיפה הוצאתי קיטור... שתהיה לכולנו שנה טובה, שנת בריאות, הצלחה, אהבה ושלום (בית ועם שכנינו)

פרבולה

 

[חנה גונן]

אני מתלבטת

בין סביבה מסורתית לחילונית יותר האם לרצות לגור בסביבה מסורתית יותר לא כרוך בהסתגרות? שלכם חנה גונן

 

[cibamagli]

לעניות דעתי...

העניין בבחירת סביבת מגורים בעיקר היא חינוך הילדים וידיעה באיזה חברה הוא מסתובב,או נכון יות לאיזו חברה יש לו גישה נוחה יותר ועם אילו ערכים.בואו נהייה אמיתיים-הרי ברור שבסביבה לא דתית לגמרי הוא ייחשף ליותר מכשולים.בסופו של דבר ה"הסתגרות" תשתלם בהמשך הזמן.אני ראיתי מקרוב בתים של אנשים שהיו דתיים אדוקים וגרו בסביבה מעורבת,ופתאום הבת טסה לחו"ל למשך עשור,שולחת הרבה כסף הביתה-ואינה מספרת במה היא עובדת...ואינה רוצה לחזור לארץ לא בגלל שום דבר מלבד בושה לדבריה.הבן הגדול הוריד כבר כיפה וציצית ומסתובב בחברת נערים שלא לומדים בשום מסגרת.הבת הקטנה פרקה עול צניעות והכריזה שהיא תתחתן עם חילוני בלבד-אפילו לא מסורתי.כך שלסביבה החברתית יש משמעות גדולה בסופו של דבר בעיקר כלפי ילדים בגיל קטן וההתבגרות.

 

[פרבולה מרחפת]

לדעתי זו לא רק הסביבה אלא גם החינוך

שני ההורים שלי באו ממשפחות דתיות וממושב דתי, אבי התרחק קצת מהדת כשהיה צעיר, אימי למדה רק במוסדות דתיים (חמדה הוראה) וגם לימדה בתחילה במוסד דתי, כשהם התחתנו הם הקימו בית מסורתי. שני אחיי ואני התחנכנו על ברכי המסורת היהודית כשדבר לא נכפה עלינו בכוח. לדעתי, אם מחנכים את הילדם כך שהמסורת (או הדת, למי שמקפיד יותר) נראית להם כאורח חיים חיובי הם מבינים את המשמעויות היותר עמוקות של המסורת עם השנים ואז מתחילים לעשות דברים מבחירה שלהם. כמובן שיש בני נוער שימרדו רק על מנת 'לעשות דווקא' אבל לנערים ונערות מותר למרוד וזה טבעי, וככל שפחות 'יוחזקו בכוח' כך ימרדו פחות. לדעתי גישה 'מחבקת' כזו של המסורת תגרום ליחסים יותר בריאים של ילדים עם המסורת והדת. כשהייתי קטנה צמנו רק ביום כיפור, עם השנים אחי החליט לצום את כל הצומות, והשנה צמתי ב-ט' באב בפעם הראשונה, כי היתה לזה משמעות בעיני, לעומת זאת, אני מכירה אנשים בגילי שגדלו בבתים דתיים בהם מקפידים הרבה יותר שהחליטו לזנוח את הדת והמסורת לגמרי כי מעולם לא היתה לזה משמעות בעיניהם והם עשו זאת רק כי היו תחת חסות ההורים. לדעתי זה עצוב, וזו לא הסביבה-אלא החינוך, הסביבה היא אולי המקלה על ההתנתקות מהדת אבל החינוך הוא שמאפשר את זה מלכתחילה, כשאדם מרגיש כלוא הוא מנסה לברוח. הסביבה החברתית שלי בשנים האחרונות היא חילונית כמעט לגמרי, בעיר שלי יש המון עולים ולמדתי בכיתה ריאלית כך שרוב החברים הטובים שלי לא ממש מחוברים לדת, ועדיין, זה לא השפיע עליי, והם, מצידם כיבדו את הבחירות שלי. מה שמוזר הוא שעכשיו, כשאני בסביבה חילונית אחרת, בצבא, עם אנשים שבילו את כל חייהם בישראל עם כל המסורת, כל צבעי האנשים וכו' הרבה יותר קשה. אירוני משהו. טוב, מצטערת על המגילה, והמסר שלי, מעבר לכל הסיפורים הוא שהסביבה חשובה מהרבה בחינות אבל אין חשוב כמו החינוך, כי סביבה יכולה להקשות או להקל אבל מי שלא גדל לאהוב את הדת והמסורת יזנח אותן בשלב זה או אחר, אי אפשר להשאיר אנשים בקופסה לנצח. שתהיה לנו שנה של שלום, אהבה, אושר ושלווה, שלכם, פרבולה

 

[חנה גונן]

אכן גם החינוך משפיע

ועלי כאמור הוא השפיע מאוד חזק בכיוון במסורתי למרות שההורים שלי לא יודו בזה.... אבל הלבטים שלי האם בחירה לגור או לעבוד בסביבה מסורתית אינה בעצם בריחה מהתערות בחברה? שלכם חנה גונן

 

[lady h]

לפי דעתי לא

את פועלת לפי הערכים שחשובים לך. זה לא שאת מנותקת משאר העולם. בהחלט הייתי שמחה אם הסביבה בה אני עובדת הייתה יותר מחוברת למסורת. ט באב יצא ביום חמישי ועדיין הרבה מהעובדים איתי לא ויתרו על המשתה שאנחנו נוהגים לעשות מדי חמישי. התנהגו כאילו הכל כרגיל.