lihideprece
New member
האם החלטתי נכון?
לפני שלושה וחצי חודשים התחלתי לעבוד בסופרמרקט גדול. העבודה עצמה הייתה בסדר -רק הסביבה הייתה אסון!! סביבה שמורכבת מ-ערבים ערסים ואנשים מתוסכלים. בהתחלה הערבים והערסים התחילו איתי שהם ראו שאני מתעלמת זה הפך להטרדה. אמרתי או קיי זה זמני תתמודדי!!!זה יעבור ....אני מתעלמת אני לא עונה זה ישעמם אותם.... אבל זה לא.....זה ממשיך עד ממש היום כבר שלושה וחצי חודשיים(כל יום) לא נמאס להם ,אני כמו בידור בשבילם מרוב שהם כאלה עלובי החיים ומשועממים כל יום זה לוקח ממני כוחות נפשיים גדולים להתעלם ולהתמקד במטרה שהיא-לחסוך כסף ללימודים. אבל היום מאז שאני עובדת שם אני פשוט מרגישה מרוקנת אין לי כח להתמודד עם כלום אני מטבעי קיצונית אז העבודה הזאת גרמה לי להיות עוד קיצונית -שזה לצאת מהאיזון לגמרי אני מרגישה חלשה ושחוץ מלהתגונן אני לא יוכלה להתמודד עם כלום -כאילו מעכשיו הפכתי ללוחם בהגנה עצמית.מעכשיו אני יודעת רק להגן על עצמי. אני חייבת לציין זה לא סביבה נורמלית -אנשים מטבעם גם ככה בד"כ מורכבים ומוזרים בדרך שלהם...אז להתמודד עם תופעות טבע כמו אנשים חסרי השכלה ותכלית זה קשה הרבה יותר ממש היום בבוקר החלטתי שזהו לא מעניין אותי יותר כלום אני מרגישה חלשה לא מאוזנת ואין לי כוחות לעבור עוד יום ולשמוע את כמויות הזבל שיוצא להם מהפה והחלטתי לעזוב -האם עשיתי את הדבר הנכון???האם זה נקרא שברחתי מלהתמודד?
לפני שלושה וחצי חודשים התחלתי לעבוד בסופרמרקט גדול. העבודה עצמה הייתה בסדר -רק הסביבה הייתה אסון!! סביבה שמורכבת מ-ערבים ערסים ואנשים מתוסכלים. בהתחלה הערבים והערסים התחילו איתי שהם ראו שאני מתעלמת זה הפך להטרדה. אמרתי או קיי זה זמני תתמודדי!!!זה יעבור ....אני מתעלמת אני לא עונה זה ישעמם אותם.... אבל זה לא.....זה ממשיך עד ממש היום כבר שלושה וחצי חודשיים(כל יום) לא נמאס להם ,אני כמו בידור בשבילם מרוב שהם כאלה עלובי החיים ומשועממים כל יום זה לוקח ממני כוחות נפשיים גדולים להתעלם ולהתמקד במטרה שהיא-לחסוך כסף ללימודים. אבל היום מאז שאני עובדת שם אני פשוט מרגישה מרוקנת אין לי כח להתמודד עם כלום אני מטבעי קיצונית אז העבודה הזאת גרמה לי להיות עוד קיצונית -שזה לצאת מהאיזון לגמרי אני מרגישה חלשה ושחוץ מלהתגונן אני לא יוכלה להתמודד עם כלום -כאילו מעכשיו הפכתי ללוחם בהגנה עצמית.מעכשיו אני יודעת רק להגן על עצמי. אני חייבת לציין זה לא סביבה נורמלית -אנשים מטבעם גם ככה בד"כ מורכבים ומוזרים בדרך שלהם...אז להתמודד עם תופעות טבע כמו אנשים חסרי השכלה ותכלית זה קשה הרבה יותר ממש היום בבוקר החלטתי שזהו לא מעניין אותי יותר כלום אני מרגישה חלשה לא מאוזנת ואין לי כוחות לעבור עוד יום ולשמוע את כמויות הזבל שיוצא להם מהפה והחלטתי לעזוב -האם עשיתי את הדבר הנכון???האם זה נקרא שברחתי מלהתמודד?