האם האנושות ישנה?

[חימטריקס]

האם האנושות ישנה?

מישהו קרא את הספר "החיפוש אחר המופלא" של פ.ד. אוספנסקי? מה דעתכם על התאוריה שמובאת שם שבעצם כל האנושות נמצאת במצב של שינה היפנוטית כלומר במצב של חלימה תמידית ? (שלא כמו במטריקס התאוריה אומרת שהעולם שמקיף אותנו אמיתי אולם בנו יש בעיה שרק מעטים שמים אליה לב)

 

[loquado]

זה לא מובן

אבל כן...כל האנושות ישנה ! בספר גם מוסבר הצורך שחלק גדול מהאנושות ימשיך לישון. נקודה למחשבה: אם כל האנשים היו ערים - מה היו עושות הממשלות עם ההמונים ?! ושאלה קטנה לסיום: מה לקחת \ אהבת מהספר במיוחד ?

 

[חימטריקס]

האם הממשלות באמת שולטות?

בספר כתוב שראשיי הממשלות וכל האנשים בשלטון הם האנשים הכי ישנים בעולם ,ודווקא להם אין בכלל סיכוי להתעורר. הדבר הראשון ש"היכה" בי ב"חיפוש אחר המופלא" הוא הרעיון שאדם לא זוכר את עצמו מה הרעיון הזה אומר לכם?

 

[loquado]

הרעיון עמוק מכדי לפטפט עליו אבל...

בקו כללי אחד : הוא מדבר על כך שאתה לא מוכח בכל מעשיך ובכל מחשבותיך ב 100%. אינך זוכר את החלטותיך ואת רצונותיך ב 100% . ובמילים אחרות = אינך מודע. אוספנסקי גם מתאר את החוויה שבה הבחין בכך שהוא ישן. בקלפי טארות שונים למינהם וכן בטקסים מלכותיים השימוש בחצוצרות מדבר על עירות מיוחדת מהסוג "הזוכר". וכפי שהגפרונקל והפול חומוס עם ביצה קמצוץ פטרוזיליה וחצי בצל היה שר בפה מלא: "Wake dear suzi -wake up"

 

[loquado]

לא מוכח -טעות (נוכח!!!)

 

[שמירה]

זה מעניין

אבל לא מחדש כלום. כי אלה שבשלטון בטוחים שהם שולטים בכל, הם שוכחים שבעצמם גופם אינם שולטים, אלא גופם ויצריהם שולטים בהם כעת שליטה מלאה (גאווה שהגיעו לשלטון, הרגשת כוח). אז למה שירצו בכלל להתעורר?? אם היו רוצים להתעורר הם היו מנהיגים הרבה יותר טובים. הרעיון שאדם לא זוכר את עצמו הוא רק במקרה שאדם לא למד לשלוט בעצמו. ברגע שאדם שולט בעצמו ולא נותן ליצריו לשלוט בו,אז הוא מגיע למודעות אמיתית ולכן יכול לזכור את עצמו טוב מאוד.

 

[קווארק]

מדע בידיוני?

קראתי מזמן סיפור בידיוני שעקב ריבוי האוכלוסיה והקטנת המשאבים הוחלט שחצי מהאוכלוסיה תישן יממה ותעבוד יממה. כך שאתה אשתך ושני ילדיך נכנסים בבית לארונות שינה ומורדמים למשך 24 שעות. עם הרדמותכם, נפתחים ארונות שינה אחרים ומהם יוצאת משפחה אחרת הילדים הולכים לבית ספר ההורים לעבודה יש להם ראש עיר מנגנון עירוני ממשלה שרים צבא משטרה. כל זאת עד חצות הליל עד אז הם משאירים את הבית נקי כפי שהיה והגיע תור משפחתך להתעורר ולחיות את חייה למשך 24 שעות. כך במקביל חיים להם שתי קבוצות אנשים (קבוצה - יותר נכון לומר שני עמים) שלכל עם את החיים שלו, המדינה , ראש הממשלה וכד'. היו שם אנשים שגנבו זהויות וחיו בשתי העולמות. אולי גם אצלנו זה קיים ובעולם האחר אין הודנה ואין שרון ואין אבטלה ואולי גם אין אינטרנט. בוקר נעים ומקסים לכולם.

 

[Falcor]

זה מזכיר לי איזה סרט ..

על איזה עולם של מעיין חייזרים שחטפו בני אדם .. וכל פעם שינו להם את האישיות .. כלומר פעם אותו בן אדם היה שוטר .. ולאחר מכן הוא היה יכול להיות פושע .. וכל זה ע"י זריקה מיוחדת במוח .. העניין .. שלחייזירים האלה .. היו כוחות והם היו יכולים לבנות וליצור רק בעזרת כוח המחשבה .. אני לא זוכר איך קראו לסרט .. זה היה מזמן ..

 

[דרייה]

חיפוש אחר המופלא....

ספר העוסק בשאלות הקיום של האדם.אונספנסקי נפגש עם גורודייף אבי תורת התיאוספיה שמתוכה צמחה האנתרופוספיה משנתו של רודולף שטיינר. לגורודייף יש עוד שני ספרים המתורגמים לעיברית:"פגישות עם אנשים מיוחדים" ולאחרונה תורגם מחדש"סיפורי בעל הזבוב לנכדו" ממולץ לקריאה ... אור לכל.

 

[שמירה]

אני חושבת

שלא צריך לקרוא את אוספנסקי כדי לדעת שהאנושות ישנה וחולמת!!! זה לא חידוש בכלל

השאלה היא אם אנחנו רוצים להתעורר. והתשובה היא שרובינו מעדיפים לישון. כי אם היינו מתעוררים, היינו חיים לגמרי אחרת ממה שאנו חיים עכשיו. סתם לדוגמא - אדם הרי לא חי לנצח, אבל הוא מדחיק את העובדה הזאת וחי כאילו הוא יחיה לנצח. אדם לא יודע מתי ימות, כי אם היה יודע היה מנצל כל דקה. בשכל אנחנו יודעים שעלינו לנצל כל דקה, אבל בפועל אנחנו מעדיפים להתעלם מזה וממשיכים לישון. זה מאוד קשה להתעורר. מנסיון. אולי ננסה ביחד??

 

[Falcor]

את צודקת ..

וזה נכון כמעט בכל תחומי החיים .. כולנו ישנים .. חלקנו יותר וחלקנו פחות ..

 

[קווארק]

ללא שינה אין חלומות

אין עתיד אין תקוה. השילוב הוא של שינה ועירות יחדיו. המודעות למוות המחכה לנו מבעד לפינה יכולה להוביל לתוצאה משתקת של כל מערכי חייו של האדם, למה לעשות? למה ליצור? הרי בין כך ובין כך נמות. ההדחקה היא שנותנת לאדם את כוחות היצירה והבריאה כאילו שהוא יצור אלמותי. מהי דרך המלך? מודעות למוות ללא כוחו המשתק, ניצול הידיעה כאילו שכל יום הוא היום האחרון. מעשה בר' אליעזר שלפני מותו באו תלמידיו ובקשו לשמוע איזו שהיא הנחיה לגבי דרך חייו של האדם. אמר להם: שובו יום אחד לפני מותכם. אמרו: רבינו וכי האדם יודע מתי הוא יום מותו. ענה להם: יחשוב האדם שכל יום הוא יום מותו וכך ימצא בתשובה תמיד. ולא יכלה את זמנו ואנרגיותיו על דברים חסרי משמעות. מי שרוצה יכול לקרוא את ספרו של קרלוס קסטנדה: "מסע לאיכטלאן" בשיחות של דון חואן עם קרלוס הוא מלמד אותו להשתמש במוות כיועץ. ואני גלשתי מהנושא. לסיום מצב השינה שהאנשים נמצאים בו נובע מקשיי החיים והמירוץ המטורף שאינו נותן לאדם זמן לחשוב.