האם גם לכם קרה....

~Gal~

New member
האם גם לכם קרה....

שאנשים זרים שלא מכירים אתכם כלל, מרשים לעצמם לספר לכם על טעות חייכם
על כמה מסכנים ועצובים יהיו הילדים שלכם
על זה שאיבדתם את ההגיון שלכם איפשהוא
על זה שאתם חסרי נימוס בכך שאתם גורמים צער וכאב לזולת
התלבטתי רבות אם לשתף אתכם, אבל בסופו של דבר החלטתי שכן. כי מעניין אותי אם גם אתכם מאשימים בכל צרות העולם, ועוד מפי זרים לחלוטין... אני נתקלתי בזה. למשל, לפני מס´ ימים אדם (חרדי, אגב) שלח לי הודעה למייל. הוא היה מנומס, ממש נופת צופים... אבל התוכן... נו טוב... אתם יכולים כבר לתאר לעצמכם. אז מה דעתכם על זה? והאם גם אתם נתקלתם בכך?
 

_גלית_

New member
שלום גל ../images/Emo13.gif

אני מציצה בפורום שלכם מדי פעם כי האוירה בו נחמדה ופלורליסטית וגם כי אני תומכת בכל מי שהולך אחרי ליבו ורוצה לחיות את חייו באושר גם אם זה לא תמיד תואם את הציפיות והנורמות של החברה. יש לי בן שנולד לפני חצי שנה ואני ובן זוגי החלטנו שלא לעשות לו ברית מילה. שנינו יהודים - חילוניים ואין מניע אנטי דתי מאחורי ההחלטה שלנו אלא פשוט רצון לחיות את חיינו לפי תפיסת העולם שנכונה לנו. (מי שרוצה להבין יותר, מוזמן להציץ בפורום ברית מילה בעד ונגד, כאן ב
) ההודעה שלך נגעה לליבי כי אני גם נתקלת בדיוק בדברים שכתבת עליהם (בקשר לאי מילת בני) אמנם רוב חברינו תומכים בנו אבל נתקלנו גם בתגובות כאלה, חלקן מהמשפחה וחלקן מפי אנשים שכותבים בפורום (שם גם הופיעו תגובות שמאשימות אותנו בחיזוק ההתבוללות של העם היהודי...). אני חייבת להגיד שרוב התגובות הן לא כאלה, גם לא מפי שום גורם בריאות רשמי (טיפת חלב, רופא וכו´) לפחות בינתיים. אם יהיו כאלה אנחנו נתמודד איתן. אני רוצה לחזק אותך ואת משתתפי הפורום האחרים, חיו את חייכם בדרך שבה תבחרו, גדלו את ילדיכם (אם יש) על התפיסה שהאהבה חשובה יותר מהכל, ושמי שחי בעולם הזה מגיע לו להיות מאושר, גם אם יש אנשים שחושבים אחרת
 

mahlena

New member
עוד דוגמא

בדיקת דרכונים בבן-גוריון היינו בתורקיה לפני שבועה וחזרנו לישראל - אחת הפקידות הפרידה אותי מבעלי "אני רוצה לדבר איתה לבד" ןשאלה אותי ברוסית שאלות רגילות - "רגילות" בשבלנו כמובן - איך ומתי התחתננו ומה אני עושה בארץ. אחר כך בעמצה שום מקום - כנראה חשבה שאני החברה שלה או משהו כזה - שאלה "זה לא מפריע לך שהוא ערבי?" קודם כל זה לא העניין של המוח המטומטם שלה, שנית עם היה מפריע לי שהוא ערבי האם הייתי מתחתנת איתו? ובסוף בסרתי ששאלות כאלה אינן מקובלות מפיה של פקידת משרד הפנים (לחשוב לעצמה הפוסטמה הזאת יכולה מה שהיא רוצה אבל בשקט בלי לפתוח את הפה) - ומיד במקום דפקתי להם תלונה עליה. נראה מה תהיה התגובה
 

~Gal~

New member
שלום גלית ו-mahlena

קודם כל, גלית, אני בכלל הגעתי לפורומי
מתוך עיון בפורום ברית מילה בעד ונגד. אז אני יודעת מי את, מי בן-זוגך, ואם אני לא טועה ומבלבלת ביניכם לבין אחרים שם בפורום, אז גם ראיתי את ילדכם (המדהים).
כל הכבוד על העמידה מול חברה שקשה לה עם דברים "מחוץ לקונצנזוס". חזקו ואמצו
. ותודה על העידוד והתמיכה
. אז מוזמנת תמיד להכנס, להגיד שלום, ולהגיב על כל מה שבא לך. ועכשיו - mahlena. מוכר לי מאד סיפור שדה-התעופה. בהזדמנות זאת אשמח לשמוע עוד "סיפורי-אימה" מהבדיקות הבטחוניות וביקורת הדרכונים.... עם כל ההבנה שלי ללמה בעצם צריך את כל הבדיקות האלו (ומנסיוני כעובדת בנתב"ג בתפקיד בטחוני), אני עדין לא מבינה למה צריך להשפיל לעתים בני-אדם. יחס הבודקים יכול להיות מחפיר. אין לי ספק שהבדיקות הכרחיות, במיוחד בימים אלה. אך כל דבר ניתן לעשות במליון דרכים, ולא צריך לבחור בדרך הכי משפילה והכי לא נעימה. במקרה שלי, בן-זוגי חווה בדיקה בשדה-התעופה בוינה בפעם הראשונה שהגיע (באל-על). היה לו מאד לא נעים. חקרו אותו, על ימין ועל שמאל. עד שהוא פשוט התעצבן ואמר - אם אתם רוצים לבדוק - תבדקו. (גם ככה פתחו לו את המזוודה ורוקנו אותה לחלוטין מכל תכנה.) אבל מה זה עניינכם מה אני הולך לעשות בישראל? ולמה הזמנתי חדר זוגי במלון בישראל? זה ממש לא עניינכם! הם הבינו, התנצלו, ואז - כשהאוירה נעשתה יותר נעימה - הוא סיפר להם על הבליינד-דייט הצפוי... מאז, בכל פעם שהוא כאן - אני מתלווה אליו לבדיקה הבטחונית. זה פשוט הרבה יותר מהיר. אם כי בפעם הראשונה שחזר הביתה, היה מאד משעשע... כרגיל תחקרו אותנו, כמה זמן אנחנו מכירים ("4 חודשים וירטואלים"), כמה זמן היינו כאן יחד ("4 ימים"), ואז - מה אתה עושה באוסטריה? ("לומד. כרגע לא עובד"). ומאיפה היה לך כסף לביקור? ("... אמממממממ.... מכרתי את האופנוע....").... בקיצור הייתי בטוחה שלא יתנו לו לעבור. הכל נשמע מאד הזוי.... אבל זה נגמר יחסית מהר. אפילו לא פתחו לו את התיק. וזכור לי גם מקרה של בדיקה בטחונית בוינה כשאני חזרתי הביתה. טוב, אז לי יותר קל כי אני יהודיה-ישראלית. אבל היתה פעם שבה בן-זוגי וחברו הטוב סחבו לי את המזוודה (המאד-כבדה), והבודקת שאלה - מי הם? אמרתי שאלו חברי וחבר שלו. ואז הם הודיעו לי שהם מחכים לי בבית-הקפה הצמוד למקום. אז הבודקת (ישראלית כמובן) התחילה לספר שמבחינתה זה ממש דה-ז´ה-וו... אצלה זה היה בדיוק אותו הדבר... היא כרגע גרה בוינה עם אהובה, אבל לפני כן גם הם חיו על מזוודות.... גם הוא היה סוחב לה את המזוודות לאותו המקום בדיוק, ומחכה לה באותו בית-קפה... וזהו. בלי יותר מדי שאלות ותחקור - כי סיפרתי על עברי בנתב"ג (בד"כ אני לא מנצלת זאת). היתה לנו שיחה נחמדה, ונגמר... אז יכול להיות מאד נחמד, ויכול להיות מאד זוועתי. תלוי....
 

_גלית_

New member
גל... ../images/Emo13.gif

אכן אלה אנחנו וכנראה שבאמת ראית הת התמונה של תומר
על המחמאה... עצוב לשמוע שבנוסף לבדיקות המחמירות שקשורות בבטחון, שברור כיום יותר מתמיד שהן נחוצות, נוספת לכך חוסר רגישות וחוסר כבוד. האנשים שעובדים בזה צריכים להחמיר עם עצמם פי שתיים ולזכור שהם צריכים להיות אדיבים ועדינים כלפי הנבדקים שב 99 אחוז מהמקרים לא עשו שום רע. הבעיה שכל כך הרבה אנשים פה לא סובלים את מי ששונה מהם, או מפחדים או מרגישים מאוימים מאיזו שהיא סיבה. אולי זה בגלל מנטליות ה"גטו" שלנו ואני לא מתכוונת לגטו שאחרים הכניסו אותנו אליו, אלא לזה שאנחנו הכנסנו את עצמנו אליו, מתוך איזה צורך בהתגוננות ושמירה על עצמנו, וכתוצאה מכך, שנאת האחר והפחד ממנו. חבל! יש לנו מדינה אנחנו כבר לא מיעוט נרדף בארצו, אפשר להשתחרר מתחושת הרדיפה התמידית הזאת... ולהתחיל לקבל קצת גם את מי ששונה. ועכשיו
: לוינה שמור מקום מיוחד בליבנו. שם התחיל הרומן שלי ושל בן זוגי האהוב
, נסענו לשם לחודש בענייני עבודה ו...חזרנו יחד
וכך אנחנו עד עצם היום הזה
 

~Gal~

New member
../images/Emo6.gif גם לי יש מקום שמור בלב לוינה

ולו רק בשל ערב אחד ארוך ומדהים, שהונחה ע"י דודו הוינאי של בן-זוגי ואשתו, ובו הגענו לכל המקומות הקסומים והנסתרים של העיר, שבטח לא היינו מגיעים אליהם לבד...
 

mahlena

New member
כן תלוי - בזה אם את/ה יהודי או ערבי

זה בהחלט תלוי - במקרה של יהודי זה בדרך כלל מסתיים בשיחה נעימה והצדדים "מבינים אחד את השני" במקרה של ערבי - חבל על הזמן
 

~Gal~

New member
אז mahlena, תספרי לנו קצת על החיים

המשותפים. נשמע מאד מענין. איך אתם מסתדרים באמת עם הממסד הנוקשה והלא-שוויוני כאן? ובכלל איך אתם מסתדרים עם המנטליות אחד של השניה? וכמה זמן את כבר כאן? פשוט העברית שלך לא רעה בכלל....
 

אניטה007

New member
איזה עיתוי! בדיוק היום

התנהל דיון סוער במטבח במקום עבודתי על העובדה שאני מנהלת מערכת יחסים עם גוי. ישבתי לי ואכלתי צהריים עם ידיד טוב ודיברנו על הטיסה המתקרבת שלי לגרמניה (כן כן שיניתי את יעד הטיסה כי הנסיבות השתנו). בעוד אני מספרת לידידי הטוב על הבלאגן שאני נאלצת לעבור כדי לקנות כרטיסי טיסה לפרנקפורט בטיסה ישירה דווקא בתאריכים שמתאימים לי, אחת מיושבות במטבח באותו הרגע החליטה שהיא חייבת להביע את דעתה. " רגע, הוא גוי " ? " אין מספיק יהודים" ? " אין מספיק בחורים טובים בארץ ? " זה רק חלק פצפון מהציטוטים. זה קצת הרגיז אותי. ז"א אני מעבר לזה שזה ירגיז אותי מאוד, כי אנשים פשוט לא מבינים שממש לא מעניין אותי אם הוא יהודי או לא. עוד תגובה שנתקלתי בה בימים האחרונים - " איך את נוסעת דווקא לגרמניה, כולם שם נאצים ". זה כבר היה מרגיז במיוחד. אחת ההכללות היותר מעצבנות שששמעתי אי פעם. אז מה עונים לאנשים כאלה בעצם?
 

~Gal~

New member
אם את שואלת אותי, אז פשוט

לא עונים לאנשים כאלה. מן הסתם גם אני נתקלתי בתופעה. ואת לא תאמיני מאיזה אנשים (למשל, מישהו שהוא עצמו חלק מזוג מעורב, כלומר בת-זוגו לא יהודיה, והוא לא חי בארץ כרגע. דוקא לפני שהוא דיבר ככה הוא מאד מצא-חן בעיני - עשה רושם חיובי עד אותו רגע). בקיצור - פשוט לא שווה תגובה. לא חשוב מה נגיד, זה כמו לדבר עם קיר. בד"כ אנשים שעושים כאלה הכללות הם די קירות.... והכי חשוב זה שאנחנו יודעים מה שווים בני-הזוג שלנו, ומאיזה בית ומשפחה הם מגיעים. כל מי שהיה סקפטי לגבי מוצאו של בן-זוגי, התאהב בו ברגע שהכיר אותו יותר לעומק וראה מהו ומיהו באמת. מי שבאמת רוצה להיפתח לאחרים - יעשה זאת. מי שלא, ומעדיף להשאר קיר - אין מספיק מילים לענות לו, ובעצם זה גם מיותר. ובכלל אניטה - מה פשר שינוי הכיוון לגרמניה??? איך השתנו הנסיבות? ומתי את נוסעת באמת?
 

cielo

New member
נתקלתי ואמשיך להיתקל

כן, הטבע האנושי יודע הכל. הרבה אנשים ואפילו חברות טובות וקרובות שלי טרחו "להזהיר" אותי מזה שהילדים שלי יהיו אומללים, שיצביעו עליהם בכיתה ויגידו להם "אבא שלך לא יהודי". אני לא יודעת מה יהיה, נבצר ממני לחזות את העתיד, כמו מלומדים אחרים, מה שיהיה - יהיה ! שנכנסים למערכת יחסים שכזו צריכים להיות מודעים לסיכונים העומדים בכך. אני חושבת שגם על זה אפשר להתגבר, אני מאמינה שאני לא הראשונה שנשואה לנוצרי. אני חושבת שהרבה מהדרך שבה אנו מציגים את עצמנו לחברה, עוזר להתגבר על מכשולים שכאלו. הקרנת ביטחון תמיד עוזרת, ברגע שאנחנו, וילדנו (שיגיעו יום אחד) נראה לחברה שאין שום פגם בעובדה שאמא ואבא מגיעים מדתות שונות - אין ספק שהצד השני אמור להתייחס לזה בצורה יותר מקבלת. סה"כ כנראה שלטבע האנושי קשה לקבל את השונה, המשימה שלנו היא לעזור לו לקבל זאת. אז ... בוא נצא לדרך
 

GalGula

New member
אני איתך ../images/Emo45.gif

את פשוט צודקת. אחד הדברים שהכי חשובים זה להקרין בטחון כלפי הסביבה. אנחנו יודעים מה אנחנו עושים, אנחנו מודעים למכשולים, ועדין - מוכנים להלחם כנגד הרבה רעות חולות בחברה האנושית, אבל למה להלחם ב...אהבה...?
 
למעלה