דמעה שהתייבשה
New member
האם גם אצלכם?
בני בן 6 וחצי, מדבר המון על המוות. כל הזמן שואל שאלות, מנסה לקבל ממני הבטחות שלא יקרה לי כלום, ושלא יקרה לו כלום. כל הזמן הוא משוכנע שזהו יומו האחרון. ואני מנסה להרגיע, לא לשקר ולא לסבן אותו בסתם סיפורים. מצד שני, אומרת לו שיש לו עוד הרבה זמן, שהוא צריך לגדול, להיות אבא. מספרת לו שבטבע ילדים גדלים, הופכים להורים ואח"כ לסבים וסבתות, ומספרת לו על גלגל החיים והמחזוריות גם אצל בעלי החיים. והוא לא עוזב את הנושא. לפעמים ממש נכנס לדכאון מהמחשבות שלו ומהפחדים שלו, עד כדי אובדן תאבון. גם אצלכם יש תופעות כאלו? זה נורמלי בגיל הזה? (לא סתם שאלתי בפורום שלכם, אנחנו בשלב מעקב ובדיקות לאבחון הפרעות קשב וריכוז). תודה על התשובות.
בני בן 6 וחצי, מדבר המון על המוות. כל הזמן שואל שאלות, מנסה לקבל ממני הבטחות שלא יקרה לי כלום, ושלא יקרה לו כלום. כל הזמן הוא משוכנע שזהו יומו האחרון. ואני מנסה להרגיע, לא לשקר ולא לסבן אותו בסתם סיפורים. מצד שני, אומרת לו שיש לו עוד הרבה זמן, שהוא צריך לגדול, להיות אבא. מספרת לו שבטבע ילדים גדלים, הופכים להורים ואח"כ לסבים וסבתות, ומספרת לו על גלגל החיים והמחזוריות גם אצל בעלי החיים. והוא לא עוזב את הנושא. לפעמים ממש נכנס לדכאון מהמחשבות שלו ומהפחדים שלו, עד כדי אובדן תאבון. גם אצלכם יש תופעות כאלו? זה נורמלי בגיל הזה? (לא סתם שאלתי בפורום שלכם, אנחנו בשלב מעקב ובדיקות לאבחון הפרעות קשב וריכוז). תודה על התשובות.
