האם אתן מעדיפות...

האם אתן מעדיפות...

את החיים שלכן היום, או את אלו שלפני עשר שנים?

בדיוק היום בבוקר יצא לי לשמוע שיר מתקליט שמאוד אהבתי לפני עשר שנים והייתי שומעת אותו נון סטופ. ופתאום התחלתי לחשוב לעצמי על דברים שאני מעדיפה בחיים שלי היום - ועל דברים שהייתי שמחה שהיו נשארים לי מאז.

למשל כיום אני הרבה יותר בטוחה בעצמי בכל מיני תחומים. ומבחינה כלכלית יש לי דירה משלי (רק עם הלוואה שאני עדיין קצת צריכה להחזיר להורים). מצש שני, החיים שלי אז היו הרבה יותר הרפתקניים - עברתי לארה"ב (סתם כי נשמע לי מעניין) לכמה שנים ויצא לי לטייל שם הרבה, וגם יצא לי לטוס לא מעט לחו"ל מטעם מקום העבודה הקודם שלי... אז נכון שאני כיום הרבה יותר דואגת (למשל) לתכנון קריירה וחסכונות ודברים כאלו של "מבוגרים" שכיום אני הרבה יותר מבינה שהם חשובים, אבל גם חסר לי קצת לשכוח מהם מידי פעם...

מה איתכן? איך אתן מרגישות כיום לעומת לפני עשור? האם יש משהו שאתן מתגעגעות אליו?
 

מרים 882

New member
אוהבת את חיי כאן ועכשיו.

אני נראית הרבה יותר טוב
מצבי הכלכלי משופר בהרבה
אין לי משכנתא ,חובות או הלואות
הילדים גדלו ונהיה לי יותר קל.
 
במקרה של שתינו...

זה נשמע כעילו "התבגרנו" - למשל מבחינה כלכלית. אין משהו שבכל זאת היית מתגעגעת אליו כצעירה יותר?
 

מרים 882

New member
פשוט כלום

לא בא לי להתחיל ללדת שוב
לא בא לי להתחיל את הלימודים והעסק מחדש.
אני מאוד אוהבת את הגישה שלראות כאן ועכשיו.
אנחנו מתגעגעים להיות צעירים לאנרגיות הרבות ולמראה ה"מצודד"
יותר.
אז עכשיו אני הרבה יותר אנרגטית והרבה יותר יפה.
תשמעי
אני ואחותי שצעירה ממני כמעט בעשור עובדות יחד
כולם בפעם הראשונה שרואים אותנו שואלים
אתן תאומות?
 
אני חושבת שבמקרה של שתינו לפחות...

אני לא בטוחה שהמראה בהכרח "התדרדר", לפחות לא במובן המקובל חברתית שלו (אני שוקלת כיום בערך 30 ק"ג פחות מאז), ואולי גם אורח החיים הבריא גורם לשתינו להיות יותר אנרגטיות מאז? מעבר לזה, יש לי עור שמנוני כך שבגילי המכובד כבר נעלמו (לרוב) פצעי הבגרות וזה מתבטא בעיקר בכך שהוא ממש לא מקומט.

אבל אני באמת דיברתי על תכוונת אופי כמו היכולת לקחת סיכונים יותר בקלות. אני עדיין רואה בזה משהו טוב.
 
בכל נקודה בחיים יש יתרונות וחסרונות...

אבל הרי לא אפשרי להגיע לנקודות בעבר...אז אפשר להיזכר. הזיכרון מטעה...שוכחים הרבה מאוד...

לפני עשור הייתי בת 25, נשואה שנה+ עדיין בשלב ירח הדבש, סבלתי בעבודה והיו לי סימני שאלה על איפה ארצה להמשיך את חיי...אפילו קצת יותר מעשור...

עכשיו אני בוגרת יותר, יודעת איפה אני רוצה להיות כל חיי ועושה מה שאני יכולה לשמור על המקום הזה כמו שהוא. אני אם לשני בנים , אני עדיין לא החלטתי מה אני רוצה ללמוד...

כשתשאלי בעוד עשור, כבר יהיה לי בן בצבא (אם לא יהיה שלום...כן בטח...) אולי אחליט כבר מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה...ומלבד זה- ברור לי שאגור באותו המקום, ואחיה באופן כללי את אותם החיים...טוב לי פה...

רוזי! שהרחיבה את השאלה גם לעשור לעתיד...
 
מצד שני...

התחושה שלך לגבי הרבה דברים לטובה ולרעה יכולה להשתנות שוב (ואפילו כמה פעמים) במהלך השנים הבאות בדיוק באותה מידה, לא?
 

Blue Rose

New member
אני אפנה אותך לחתימה שלי


בגלל ענייני בעיות כניסה לאתר והעובדה שאני עם שני ניקים נפרדים כרגע...

"חיים זה מה שקורה כשאנו עסוקים בהכנת תוכניות"

יש כאלו שרואים את האימרה הזו כשלילית..אני ממש לא חושבת שהיא שלילית....אני אפילו מחייכת כשאני חושבת על זה...

אז תכננתי להיות עם תואר בגיל 23-4, פשוט עוד לא בחרתי מה אני רוצה ללמוד...

רוזי! שאין לה כח לחפש איך כותבים סה לה וי....
 

עקשנית25

New member
בלי ספק את החיים היום

ואם היה אפשר להיתקע קצת בנקודת זמן הזאתי היה טוב :)

הכל הסתדר, הכל יושב על מקומו, מאוד חיפשתי את עצמי בשנות העשרים,
הייתי עם פחות ביטחון, אבל כן יש דברים לקחת מאז:
הרדיפה אחרי החלומות, הלרצות לכבוש את העולם, לדפוק פחות דין וחשבון למיקום ולאנשים. להיות דינמים.

היום? אני מופתעת שככה הצלחתי לאהוב את בן זוגי, לא חשבתי שזה יקרה לי, גם אחרי שהייתי איתו כמה שנים ארוכות, ידעתי שטוב לי אבל זה עוד לא היה זה.
ובנינו בית והתחתנו ומחכים לילד ואני כל יום ממש מחכה לשוב אליו.
זו אהבה, וואלה... שממש לא ציפיתי לה בעוצמה הזו אצלי.

עכשיו אני מפחדת איך יהיה עם ילד כן? זה הלא נודע שדופק בפתח שגם מרגש וגם מפחיד ומאיים. הכל.

אבל אני ממש מבסוטית. באמת. לא הייתי ככה בשנות ה20 שלי. הייתי תמיד שמחה אבל ככה יותר שלמה לא הייתי.

נראה מה יהיה הלאה :)
 

polegra

New member
איזה כיף לקרוא אותך!


פשוט גרמת לי לחייך
ותמיד הלא נודע מרגש וקצת מפחיד אותנו
לא לדאוג
חלקי הפאזל תמיד נופלים במקום, את תראי :)
 

SleeplessBeauty

New member
אולי לא עשור, אבל בהחלט הייתי שמחה

לחזור כמה שנים אחורה בזמן.
לפני שהפכתי להיות צינית וממורמרת על החיים (ובגיל צעיר מדי בשביל זה ללא ספק).
 
למעלה