האם אתם צבועים?

[כבשה תוהה]

 

[N0Way]

כן

 

[R a c h e]

אז ככה א-ב-ג-ד-ה-ו-ז כן, ז'....

צבועים? אולי כן, כמעט לכל אחד יש רגעים של צביעות בחייו דוגמא? בבקשה: לפעמים אתה עונה בנימוס גם אם בא לך להתעלם מהשואל במקרה הטוב או להחטיף לו במקרה הפחות נחמד. לפעמים אתה משתמש בביטוי: נעים מאוד או נעים להכיר גם כשהמרחק בין הרגשת נעם למה שאתה חש גדול מאוד. העניין ביציאה בשאלה שאין כללים: אתה לא חייב לשמור שבת, למרות שמותר לך לא "לחלל" אותה. אינך מחוייב להקפיד על הפרדה בין בשר לחלב אבל גם לא חייב לסבוא דווקא צ'יזבורגר. אין אדם בתבל שיכול לפסוק לגביך: "לא מדובשך ולא מעוקצך", פשוט א-י-ן-!-!-! משום מה זה הזכיר לי שהיום דיברתי עם מטופלת שלי על דבר שאני מאוד רוצה להשיג בחיי ולא מצליחה והיא שאלה אותי אם יש מצווה שאני מוכנה לקיים אם אלוהים יבטיח לי לתת לי את מבוקשי, בשיחה איתה לא מצאתי דבר שכזה: היא הציעה לשמור שבת כי זה "לא קשה" ואני לא התרצתי, לאכול כשר ולא הסכמתי.... בנתיים מצאתי מה אני כן מוכנה לעשות, אבל רק אם יובטח לי מבוקשי בתנאים שלי: אני מוכנה לברך "אשר יצר" בכל פעם שאני יוצאת מהשירותים.... מותר לי, אני יוצאת בשאלה וזה מה שבחרתי! קפיש?

 

[כפל אהבים]

יש לך בעיה קשה בהבנה

מה שלא מפתיע בכלל. לחרדים יש בלוק במוח. איך אסביר לך את תופעת הבלוק במוח? כמו שתנסה להסביר לבן שלך איך עושים את התרגיל "שש לחלק לשתיים" ולא משנה איך תסביר, הוא לא יבין. יש לו בלוק במוח. תנסה להסביר לו ש"היו לך 6 סוכריות וחילקת אותם לשני ילדים". הוא ישאל: "למה לחלק לילדים זרים, למה אני לא יכול לאכול בעצמי סוכריה?". אז תנסה להגיד לו : 'בסדר, אני מחלק 6 סוכריות לשני ילדים, ואחד מהם זה אתה'. הוא יענה: מאיפה קיבלת סוכריות?' תנסה להסביר לו: 'זרקו בבר-מצווה'. הוא ישאל 'של מי?'. באיזשהו רגע ייפול לך האסימון על הילד שלא מבין, ותגיד לעצמך: 'נו מה אפשר לעשות? הוא עוד רק ילד'. אז גם אתה אדון נכבד, רק ילד. יש לך בלוק במוח, אולי כמה נוירונים נשרפו, וקשה להם לקלוט. לכן אגיד לך בפשטות משהו, מתוך ידיעה שאתה תמשיך להתעקש: "אדון א. נכבד. אין שום צביעות בלבחור מה שרוצים". אני יודע שאתה לא מבין את זה, כי בתרבות שלך אין דבר כזה בחירה אישית, הכל מוכתב מלמעלה. מכיוון שאתה ממילא לא תבין, אין שום טעם שאחזור על שורת המפתח במכתב שלי אליך. אלא אם כן, פעם.... תבוא לקלל וצא מברך. במילים אחרות, תבין בעצמך. לא שאני חושב שתחזור בשאלה בקרוב, אבל אני לפחות נותן לך קרדיט, שאתה מסוגל. מסוגל להבין. מצדי תמשיך לשאול שאלות של ילד עם בלוק במוח, אבל תבין שאתה רק מגחיך את עצמך. תחזור לכאן פעם אחרת, אני מציע לך... כשתיפתח לך איזו דלת במוח. ואני כותב את זה רק כי אני אוהב אותך. סתם.. זו היתה צביעות. מה שכן אני יכול לומר בכנות, אני לא שונא אותך. רק טיפה מתפלא שטרם קלטת.

 

[אביה המואביה]

 

[א א יהדות]

יש לי שאלה אליך

מכיר את הרב כהנא? מה היית חושב אם היית שומע אותו אומר "אללה הוא אכבר" במקום ב"ה ??? להשתמש במשפט הזה, זה מותר לגמרי, אבל זו צביעות לשמה. אם הוא נגד הדת המוסלמית, אז שלא ייקח ממנה כלום. לא חושב שיש לי בלוק במוח. אני מביע את דעתי, אתה לא מסכים עם זה, אין דבר יותר נורמלי מזה. אני מכבד את דעתך לגמרי גם אם אתה לא מסכים איתי.

 

[א א יהדות]

*הרב כהנא זצוק"ל

 

[הלליסט ירושלים]

חשבתי שאתם מאמינים באותו אל....

...איזה טיפש אני....

 

[א א יהדות]

מאמינים באותו אל

אבל זה לא אומר שאני אשתמש בדרכים המוסלמיות העקומות להגיע אליו.

 

[הלליסט ירושלים]

זהו, שאתה לא יודע

אבל כשאתה מתפלל לאלוהים המוסלמי אתה בעצם ממשיך את המסורת המוסלמית האמיתית ולכן גם אתה צבוע

 

[Marie Curie]

אתה יודע מה הבעיה העיקרית שלך?

שאתה חושב שלכפור זה כמו להאמין, רק לצד השני. אתה לא מבין שאלה כללי משחק שונים לחלוטין. אתאיזם אינו דת, ואינו שולל חגיגות בעלות אופי דתי. אתאיזם הוא כמו ריק אחד גדול ואמיתי, שאותו אנחנו ממלאים בדברים המשמחים אותנו. באתאיזם אין שום אנטי מובנה מהסוג הדתי שאתה מנסה להציג. אבל אני בספק שתצליח להבין את זה.

 

[Marie Curie]

וחוץ מזה, ממה נפשך

אם אתה בטוח שאתאיזם הוא כן דת מהסוג המוחלט שאתה מנסה לצייר, ואם הוא כולל התרחקות מוחלטת מלהדליק נרות חנוכה רח"ל, הרי שלחלק לנו ספרי תהילים כן יפגע בנימי נפשנו הבלתי צבועה. אתה צריך להחליט, אי אפשר להתייחס לחילוניות יום אחד ככה ויום אחד ככה.

 

[כבשה תוהה]

 

[pokeret]

מנהלים אל תחסמו אותו, בבקשה

אני נקרעת מצחוק כאן וזה כזה כיף.

 

[כבשה תוהה]

טוב.

 

[pokeret]

אני אוהבת אותך

 

[מילטון גון]

ע"ש

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=292&MessageId=158121735

 

[א א יהדות]

תגובה

"הנה מפסידי הזריזות, הם הם מגדילי העצלה. והגדול שבכולם, הוא בקשת המנוחה הגופנית ושנאת הטורח ואהבת העידונים בתשלום כל תנאיהם. כי הנה אדם כזה, ודאי שתכבד עליו העבודה לפני בוראו כובד גדול. כי מי שירצה לאכול אכילותיו בכל הישוב והמנוחה, ולישון שנתו בלא, טורד, וימאן ללכת אם לא לאטו, וכיוצא בדברים כאלה, הנה יקשה עליו להשכים לבתי כנסיות בבוקר, או לקצר בסעודתו מפני תפלת המנחה בין הערבים, או לצאת לדבר מצוה אם לא יהיה העת ברור, כל שכן למהר עצמו לדברי מצוה או לתלמוד תורה. ומי שמרגיל עצמו למנהגות האלה, איננו אדון בעצמו לעשות היפך זה כשירצה, כי כבר נאסר רצונו במאסר ההרגל הנעשה טבע שני." ו"אמנם צריך שידע האדם כי לא למנוחה הוא בעולם הזה, אלא לעמל וטורח. ולא ינהג בעצמו, אלא מנהג הפועלים העושים מלאכה אצל משכיריהם, וכענין מה שהיה אומר (עירובין סה): "אגירי דיומא אנן", וכדרך יוצאי הצבא במערכותיהם אשר אכילתם בחיפזון ושינתם עראי ועומדים תמיד מוכנים לעת קרב. ועל זה נאמר (איוב ה): כי אדם לעמל יולד. וכשירגיל עצמו על זה הדרך, ימצא העבודה קלה עליו ודאי, כיון שלא יחסר בעצמו ההזמנה וההכנה אליה. ועל זה הדרך אמרו זכרונם לברכה (אבות פ"ו): כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל, ומים במשורה תשתה, ועל הארץ תישן. שהוא כלל ההרחקה בתכלית מן המנוחות והעידונים."

 

[vanity of vanities]

תזהר לא להדליק אותה עם ספרי מוסר...

 

[vanity of vanities]

בהמתן של צדקים.ואנו אפילו לא כחמורים סתם.