האם אתם חושבים..

maya111

New member
יש לי חברה

יש לי חברה מעל 35 שסיפרה לי שלפני כחצי שנה היא גמגמה חצי יום לאחר שמנורה כמעט נפלה על הילדים שלה.בבוקר למחרת כשקמה זה עבר. לפני כמה ימים היא שוב סיפרה לי שהיא גמגמה בשיחת טלפון עם בעלה בעקבות איזו התרגשות שעברה (הפעם התרגשות דווקא טובה). בשיחה שהייתה לנו על כך היא אמרה שזה קורה לה יותר ויותר לאחרונה (אבל גם עכשו לא ניתן להגדירה כמגמגמת, ממש לא). אני חייבת לציין שהיא כלל וכלל לא מוטרדת מזה אלא ראתה את זה יותר כקטע מוזר שקרה לה. בכלל יש לה אופי כזה שלא עושה חשבון לאנשים ובטוח בעצמו. אני חייבת לציין שתמיד הרגשתי שיש לה פה ושם התקעויות קלות בשטף (אולי מעט יותר מלאנשים אחרים אבל עדיין ממש בגדר תקלות בשטף שקורות לאנשים שלא מגמגמים).כששאלתי אותה אם גמגמה בילדותה היא אמרה שלא (היא אפילו שאלה את אמא שלה שגם טענה שהיא לא גמגמה בילדות). הייתי מאד מעוניינת לשמוע את דעתכם על המקרה לאור הידע הרב שבטוח יש לכם. אנשים לא סתם מתחילים לגמגם בגיל 35+ אפילו לא לאפיזודות קצרות בעקבות איזה התרגשות מינורית ועוד טובה?! תודה.
 

dardary

New member
תגובה ליש לי חברה

יכול להיות שיש לה איזו בעיה של שטף בדיבור מגיל קטן אבל היא פשוט לא התגלתה או משהו כזה ודבר שני אני לא מסכים עם זה שאי אפשר לגמגם מגיל מבוגר לפי דעתי זה יכול להתחיל בכול הגילאים
 

maya111

New member
האם אתם חושבים..

האם אתם חושבים שבעצם מה שמבדיל אדם שמגמגם לכזה שאינו מגמגם הוא הפחד לגמגם?? כלומר מספיק שמישהו שלא מגמגם יתחיל משום מה לפחד לגמגם (לא משנה כרגע למה) כדי שהוא יתחיל לגמגם מעצם הפחד עצמו (מין סוג של מעגל קסמים)?? ולהיפך, מספיק שמישהו שמגמגם יפסיק לפחד מזה כדי שהוא יפסיק לגמגם לגמרי??
 

hanhan003

New member
אני לא חושב

הנושא הוא לא פשוט. עניין הגימגום קשור להרבה סיבות. אני מאמין שגימגום מובנה באנשים מסוימים (אחוז אחד מהאוכלוסיה) קיימים ימים טובים וימים רעים לכל אחד מבחינת הדיבור. ניתן לצמצם נזקים על ידי אורח חיים בריא תירגולים במקרה שעברת קורס הרבה תלוי במחשבות שלך מה שנקרא סוגסטיה חיובית. מה שאני יכול להגיד שעם הגיל המצב משתפר.
 

hanhan003

New member
חבל

חבל שאת/אתה לא רושם פרטים על עצמך כגון מין וגיל זה יכול לעזור בתשובות אליך
 

mico24

New member
כן , כן, ועוד פעם כן !

רק שזה לא בדיוק מעגל קסמים, יותר מעגל אימים... אבל כן, זה 80% מהגמגום (שלי למשל, אבל אני לא חושב שזה משתנה מאוד אצל אחרים)
 

shuky63

New member
למי שלא זוכר אני התחלתי לגמגם בגיל

12.חצי שנה לפני שהתחלתי לגמגם חוויתי ארוע טראומתי מאד ובעקבותיו גימגמתי במשך יומיים.קשה לי להגדיר מה היתה עוצמת הגימגום כי בעקבות הטראומה מעטתי לדבר ביומיים האלה אבל כמעט כל פעם שפתחתי את הפה היתה תקיעה כל שהיא. אחרי יומים חזרתי לדבר נורמלי אבל משהו כנראה התבשל בתוכי והגמגום פרץ אחרי חצי שנה. אבל עוד ילדים חוו ודאי טראומה דומה לשלי ולא התחילו לגמגם אז כנראה מה שמשפיע זה הגורם הגינטי ואדם שאין לו נטיה גינטית לא יכול להתחיל לגמגם
 

mico24

New member
רוב הסיכויים שיש לה נטיה פיסיולוגית

לגמגום (גנטית), וזה גם נשמע לפעמים בעת דיבורה, אך זה לא התפתח (עדיין לשמחתה) לגמגום של ממש. מעבר לנטיה הפיסיולוגית, יש מרכיב פסיכולוגי מכריע ביותר, שתלוי קודם כל בה, באופי שלה, בביטחון העצמי, בנסיבות חייה, ביחס שקיבלה מהסביבה בגיל ההתבגרות (!), וכו'. אם היא תשמור על הביטחון העצמי שלה, על האופטימיות והחשיבה החיובית, ולא תייחס שום חשיבות להתקעויות האלה, לא "תפחד" לדבר, ולא תמנע מעצמה שום דבר בגלל זה, אין שום סיבה שזה יחמיר..
 
למעלה