האם אני מגמגמת?
שלום, אני בת 21 ויש לי בעיה שגיליתי אותה לפני קצת פחות מעשר שנים. קשה לי להגדיר בדיוק מהי אבל אני אנסה: קורה לי הרבה פעמים, בין אם זה במצבי לחץ ועייפות או במצבי רגיעה שאני רוצה להגיד משהו אבל פשוט לא מצליחה. אני כבר פותחת את הפה לדבר והמלה הספציפית לא יוצאת. במקרים אחרים קורה לי שאני מדברת שוטף מבלי להתקע ואז המחשבת של "אם אני לא אצליח לדבר" עוברות לי בראש וזה עוצר אותי ואני נתקעת. הפחד הזה שאולי במשפט הבא המילה לא תצא לי מהפה קוטעת לי את החוט מחשבה והיכולת לדבר. אנשים מעולם לא העירו לי על זה. שוחחתי על כך עם אמא שלי מספר פעמים אבל נתקלתי בהתנגדות מצידה והיא אמרה לי שאני מדברת שטויות. יש לי דיבור מצויין ואני סתם מחפשת בעיות. יכול להיות שהיא צודקת והבעיה פסיכולוגית לחלוטין ומבחינה נוירולוגית-פיזיולוגית אני מתפקדת מצויין. אני עוד רוצה לציין שיש לי בטחון עצמי די נמוך. משום מה אני מרגישה לפעמים אי-נוחות ונחיתות בקרב אנשים רהוטים ומלאי בטחון, והתופעת "הגמגום" שלי בהחלט לא מוסיפה לבטחון הירוד. אשמח לדעת אם אפשר לאבחן את זה ואיך? האם יש טיפול לבעיה הזאת?
שלום, אני בת 21 ויש לי בעיה שגיליתי אותה לפני קצת פחות מעשר שנים. קשה לי להגדיר בדיוק מהי אבל אני אנסה: קורה לי הרבה פעמים, בין אם זה במצבי לחץ ועייפות או במצבי רגיעה שאני רוצה להגיד משהו אבל פשוט לא מצליחה. אני כבר פותחת את הפה לדבר והמלה הספציפית לא יוצאת. במקרים אחרים קורה לי שאני מדברת שוטף מבלי להתקע ואז המחשבת של "אם אני לא אצליח לדבר" עוברות לי בראש וזה עוצר אותי ואני נתקעת. הפחד הזה שאולי במשפט הבא המילה לא תצא לי מהפה קוטעת לי את החוט מחשבה והיכולת לדבר. אנשים מעולם לא העירו לי על זה. שוחחתי על כך עם אמא שלי מספר פעמים אבל נתקלתי בהתנגדות מצידה והיא אמרה לי שאני מדברת שטויות. יש לי דיבור מצויין ואני סתם מחפשת בעיות. יכול להיות שהיא צודקת והבעיה פסיכולוגית לחלוטין ומבחינה נוירולוגית-פיזיולוגית אני מתפקדת מצויין. אני עוד רוצה לציין שיש לי בטחון עצמי די נמוך. משום מה אני מרגישה לפעמים אי-נוחות ונחיתות בקרב אנשים רהוטים ומלאי בטחון, והתופעת "הגמגום" שלי בהחלט לא מוסיפה לבטחון הירוד. אשמח לדעת אם אפשר לאבחן את זה ואיך? האם יש טיפול לבעיה הזאת?