מתיחלה לעבוד ב5 אחר הצוהרים חוזרת ב10 לבית יוצאת קצת חברים חברות,ואז הולכת לישון בלא לפני 5 לפנות בוקר ,ושוב מתעוררת בשעה 3 בצהריים ואז לעבודה שוב ב5.. עז שאצטרך לחזור ללימודי באונברסיטה..
את ממש לא היחידה, אלא שהעיניים שלי כל-כך שורפות מעייפות, שאני לא מסוגלת להביט על המסך המסנוור של המחשב. אבל גם כשאני ערה כל הלילה - נדמה לי שאני הבן-אדם היחיד עלי אדמות שסובל מהבעיה.
היום הזה לא רוצה להיגמר. כל דקה נראית כמו נצח. בימים שכאלה, אחרי לילה לבן, אני רק מחכה שיסתיים כבר היום, בתקווה שמחר יהיה יותר טוב. לא מסוגלת לעשות שום דבר. אין לי כוח לזוז. אולי פעם אחת אזכה לשנת לילה רצופה? היש דבר כזה?