האם אלוהים ברא את...
האלוקים ברא את ה-"רוע"? ייתכן שהסיפור הזה אינו בדיוק אמיתי, אך יש בו אלמנט לוגי מעניין. פרופסור באוניברסיטה הציג שאלה זו לסטודנטים שלו: " האם כל מה שקיים, נברא ע"י אלוקים?". אחד הסטודנטים ענה באומץ: "כן, נברא ע"י אלוקים." "אלוקים ברא הכל?", שאל הפרופסור. "כן, אדוני", ענה הסטודנט. הפרופסור שאל: "אם אלוקים ברא הכל, משמעות הדבר שהוא ברא רוע – מאחר והרוע קיים. בהתאם לעקרון שהמעשים שלנו מגדירים אותנו עצמנו, האלוקים הוא רוע." הסטודנט השתתק בשומעו תשובה זו. הפרופסור היה מאוד מרוצה מעצמו. הוא התרברב בפני התלמידים שלו שהוכיח שוב שהאמונה באלוקים היא מיתוס. סטודנט נוסף הרים את ידו ואמר: "אני יכול להציג שאלה?" "כמובן", ענה הפרופסור. הסטודנט קם ושאל: "האם קיים קור?" "איזו שאלה? מעולם לא היה לך קר?". הסטודנטים צחקו על שאלתו של האיש הצעיר. האיש הצעיר המשיך: "למעשה, אדוני, הקור לא קיים. בהתאם לחוקי הפיזיקה, מה שאנו מחשיבים כקור, מהווה למעשה חוסר חום. את האדם או החפץ אפשר ללמוד לפי העובדה האם יש לו או האם הוא מעביר אנרגיה. האפס המוחלט (460 מעלות פרנהייט) הוא היעדר חום מוחלט. כל חומר בטמפרטורה זו הופך להיות לא פעיל ולא מסוגל להגיב. קור לא קיים, אנו יצרנו מילה זו כדי לתאר מה אנו מרגישים בהיעדר חום." הסטודנט המשיך: "פרופסור, האם קיים חושך?". הפרופסור ענה: "כמובן שקיים". הסטודנט ענה: "אדוני, אתה שוב לא צודק. החושך אינו קיים. החושך הוא למעשה חוסר אור. אנו יכולים לחקור את האור, אך לא את החושך. אנו יכולים להשתמש במנסרה של ניוטון כדי לפרק את האור הלבן להרבה צבעים ולחקור אורכי הגל השונים של כל צבע. אנו לא יכולים למדוד את החושך. קרן אור פשוטה יכולה לחדור לעולם החושך ולהאירו. איך אתה יכול לדעת עד כמה חשוך חלל כלשהו? אתה מודד את כמות האור הקיים. הלא כן? חושך הוא מושג שהאדם משתמש בו כדי לתאר מה קורה בהיעדר אור." בסופו של דבר, האיש הצעיר שאל את הפרופסור: "אדוני, האם קיים רוע?" הפעם, הפרופסור ענה בחוסר ביטחון: "כמובן, כפי שכבר אמרתי. אנו רואים אותו כל יום. אכזריות בין האנשים, המון מעשי פשע ואונס בכל העולם. דברים אלה הן שום דבר אחר מאשר דוגמאות של רוע." על זה ענה הסטודנט: "רוע לא קיים, אדוני, או לפחות הוא אינו קיים בפני עצמו. רוע הוא היעדר אלוקים. הוא דומה לחושך ולקור – מילה שנוצרה ע"י האדם כדי לתאר את היעדר האלוקים. אלוקים לא יצר רוע. רוע הוא לא אמונה ואהבה, שקיימות כמו האור והחום. רוע הוא התוצאה של היעדר אהבת אלוקים בליבו של האדם. זה כמו הקור, שמגיע כאשר אין חום, או כמו החושך, שמגיע כאשר אין אור." הפרופסור השתתק והתיישב. שמו של הסטודנט הצעיר היה – אלברט אינשטיין
האלוקים ברא את ה-"רוע"? ייתכן שהסיפור הזה אינו בדיוק אמיתי, אך יש בו אלמנט לוגי מעניין. פרופסור באוניברסיטה הציג שאלה זו לסטודנטים שלו: " האם כל מה שקיים, נברא ע"י אלוקים?". אחד הסטודנטים ענה באומץ: "כן, נברא ע"י אלוקים." "אלוקים ברא הכל?", שאל הפרופסור. "כן, אדוני", ענה הסטודנט. הפרופסור שאל: "אם אלוקים ברא הכל, משמעות הדבר שהוא ברא רוע – מאחר והרוע קיים. בהתאם לעקרון שהמעשים שלנו מגדירים אותנו עצמנו, האלוקים הוא רוע." הסטודנט השתתק בשומעו תשובה זו. הפרופסור היה מאוד מרוצה מעצמו. הוא התרברב בפני התלמידים שלו שהוכיח שוב שהאמונה באלוקים היא מיתוס. סטודנט נוסף הרים את ידו ואמר: "אני יכול להציג שאלה?" "כמובן", ענה הפרופסור. הסטודנט קם ושאל: "האם קיים קור?" "איזו שאלה? מעולם לא היה לך קר?". הסטודנטים צחקו על שאלתו של האיש הצעיר. האיש הצעיר המשיך: "למעשה, אדוני, הקור לא קיים. בהתאם לחוקי הפיזיקה, מה שאנו מחשיבים כקור, מהווה למעשה חוסר חום. את האדם או החפץ אפשר ללמוד לפי העובדה האם יש לו או האם הוא מעביר אנרגיה. האפס המוחלט (460 מעלות פרנהייט) הוא היעדר חום מוחלט. כל חומר בטמפרטורה זו הופך להיות לא פעיל ולא מסוגל להגיב. קור לא קיים, אנו יצרנו מילה זו כדי לתאר מה אנו מרגישים בהיעדר חום." הסטודנט המשיך: "פרופסור, האם קיים חושך?". הפרופסור ענה: "כמובן שקיים". הסטודנט ענה: "אדוני, אתה שוב לא צודק. החושך אינו קיים. החושך הוא למעשה חוסר אור. אנו יכולים לחקור את האור, אך לא את החושך. אנו יכולים להשתמש במנסרה של ניוטון כדי לפרק את האור הלבן להרבה צבעים ולחקור אורכי הגל השונים של כל צבע. אנו לא יכולים למדוד את החושך. קרן אור פשוטה יכולה לחדור לעולם החושך ולהאירו. איך אתה יכול לדעת עד כמה חשוך חלל כלשהו? אתה מודד את כמות האור הקיים. הלא כן? חושך הוא מושג שהאדם משתמש בו כדי לתאר מה קורה בהיעדר אור." בסופו של דבר, האיש הצעיר שאל את הפרופסור: "אדוני, האם קיים רוע?" הפעם, הפרופסור ענה בחוסר ביטחון: "כמובן, כפי שכבר אמרתי. אנו רואים אותו כל יום. אכזריות בין האנשים, המון מעשי פשע ואונס בכל העולם. דברים אלה הן שום דבר אחר מאשר דוגמאות של רוע." על זה ענה הסטודנט: "רוע לא קיים, אדוני, או לפחות הוא אינו קיים בפני עצמו. רוע הוא היעדר אלוקים. הוא דומה לחושך ולקור – מילה שנוצרה ע"י האדם כדי לתאר את היעדר האלוקים. אלוקים לא יצר רוע. רוע הוא לא אמונה ואהבה, שקיימות כמו האור והחום. רוע הוא התוצאה של היעדר אהבת אלוקים בליבו של האדם. זה כמו הקור, שמגיע כאשר אין חום, או כמו החושך, שמגיע כאשר אין אור." הפרופסור השתתק והתיישב. שמו של הסטודנט הצעיר היה – אלברט אינשטיין
