האם אבל זו מחלה?
הרבה התעסקתי עם השאלה הזו,
מאז העלתה כאן --
למה לא נשאל אם האבל הוא בריאה?
למה לא נשאל אם האבל הוא תסמונת?
כי נוח לנו לחפש לו 'אח' או דמוי משהו שנוכל
לטפל בו ע"פ שיטה.
אבל כשמישהו חולה במחלה כלשהיא--הוא מקבל תרופות
'להדביר' את המחלה עצמה. נכון שבאמצעות האדם.
אבל המחלה מטופלת.
באבל לא מטפלים באבל עצמו--אולי במה שהוא יצר לאדם הספציפי.
לכן לא נכון בעיני לקרא לאבל מחלה.
אני הייתי קוראת לו --מצב.
אולי יותר כמו מלחמה--מצב נתון. חיצוני לאדם, שאין לו שליטה על מציאות זו.
לכן, לאבל--יש שבעה, וחודש ושנה. וימי זכרון.
ומענין שכל אלה הם התיחסות של הסביבה לאדם האבל.
הוא בעצמו רק מרגיש,חווה--הוא לא עסוק 'בריפוי'
כי לא ניתן לשנות את המציאות שנכפתה על האדם.
מרגישה שלא התגבשתי מספיק, מעולם לא חשבתי על כך.
מענין מה דעתכן. אולי אחשוב עוד על הענין.
יום טוב.
הרבה התעסקתי עם השאלה הזו,
מאז העלתה כאן --
למה לא נשאל אם האבל הוא בריאה?
למה לא נשאל אם האבל הוא תסמונת?
כי נוח לנו לחפש לו 'אח' או דמוי משהו שנוכל
לטפל בו ע"פ שיטה.
אבל כשמישהו חולה במחלה כלשהיא--הוא מקבל תרופות
'להדביר' את המחלה עצמה. נכון שבאמצעות האדם.
אבל המחלה מטופלת.
באבל לא מטפלים באבל עצמו--אולי במה שהוא יצר לאדם הספציפי.
לכן לא נכון בעיני לקרא לאבל מחלה.
אני הייתי קוראת לו --מצב.
אולי יותר כמו מלחמה--מצב נתון. חיצוני לאדם, שאין לו שליטה על מציאות זו.
לכן, לאבל--יש שבעה, וחודש ושנה. וימי זכרון.
ומענין שכל אלה הם התיחסות של הסביבה לאדם האבל.
הוא בעצמו רק מרגיש,חווה--הוא לא עסוק 'בריפוי'
כי לא ניתן לשנות את המציאות שנכפתה על האדם.
מרגישה שלא התגבשתי מספיק, מעולם לא חשבתי על כך.
מענין מה דעתכן. אולי אחשוב עוד על הענין.
יום טוב.
