האם אבא שלי צודק?

[yaeli היחידה]

האם אבא שלי צודק?

יצא לי לדבר עם אבא שלי על מעבר הדירה בסוף החודש (ההורים גרושים אז לא יוצא לי לדבר איתו על זה הרבה) ואמרתי לו שבסופ"שים אני אבוא לביקור בבית,אז הוא שאל אותי למה זה טוב.. ואני כמובן חושבת שאין מצב שבסופי שבוע אני אפסיד את הכיף שלי עם החברות... אבא שלי צודק בכך שהוא אומר כשמעתיקים מקום מגורים לא חוזרים אליו? (משהו כזה..לא במילים האלו כמובן..בנוסח אחר

) ואני חושבת שכן צריך לבוא בשישי שבת הביתה... מה איתכם? מה דעתכם על כך?

 

[צפניה בן שבתיאל]

האמירה שלו נשמעת לי קצת מוזרה

מבלי לחטט ולפשפש. התשובה שלי אליו הייתה "כדי לראות אתכם". כשאני חוזר לצפון מדי פעם, המטרה היא יחידה - לבלות זמן עם אימא, לא ליהנות מיערות הצפון. נכון, משנים מקום מגורים, אבל לא מתנתקים מהחיים הקודמים. בדיוק כמו בשירות הצבאי. אני ממש אשתדל לא להיות פסיכולוג בגרוש אבל ממה שכתבת כאן הוא נשמע לי אפילו די פגוע. וכמובן שיכול להיות שאני מפספס כאן לגמרי

|בחזרה לכתיבת מבחן בית|

 

[tenen]

הוא צודק מאוד...

כלומר, מניח שהוא התכוון שאחרי שעוברים דירה לא ממש טורחים לשמור על קשר עם הסביבה הישנה אלא אם זה מאוד מאוד חשוב לך... בתור דוגמא, עם כמה חברים מהצבא או מהתיכון שהיית בטוחה שתשמרי איתם על קשר באמת שמרת על קשר עד היום? אותו דבר בד"כ קורה עם המשפחה, מתראים כבר בחגים פעמיים בשנה

 

[behappy]

לא אצל כולם זה ככה. די עם ההכללות

 

[tenen]

ומתוך סקרנות

אם כמה חברים מהתיכון/מהצבא את/אתה שמרת על קשר?

 

[behappy]

עם החברים הטובים שמרתי על קשר

והאמת היא שמה שהכי קומם אותי שכתבת היה על משפחה. כל משפחה זה אחרת. אצלי, כשעזבתי את הבית בהתחלה באמת באתי רק פעמיים בשנה. עכשיו? כל חודש בערך אני באה. מקסימום חדשיים. וזה כייף וזה נותן לי המון, והקשר ביני לבין האחיות שלי התהדק, ובכלל, אני אוהבת את הבית שלי. לא כדי לגור בו חלילה [

] אבל אין מצב שאני אנתק קש ואבוא רק פעמיים בשנה. יש לי רק משפחה אחת, כמה שלא תמיד אני מסתדרת איתם. ושוב, אצל כל אחד זה אחרת, תלוי במסלול שעברת בחיים ובהשקפות שלך.

 

[tenen]

דיברתי על מה שלדעתי מייצג לא מעט...

לדעתי רוב האנשים לא שמרו יותר מדי על קשר אולי אני טועה... גם לדעתי הקשר עם המשפחה לרוב מתרופף עם הזמן ושוב אולי אני טועה... אף פעם לא הכללתי ואמרתי כולם, תמיד יש יוצאי דופן ובמקרה הזה טוב שיש יוצאי דופן

 

[yaeli היחידה]

אין לי מושג אם הוא פגוע או לא

ולא חושבת שיש לו את הסיבה להיות פגוע.. כמו שאמרתי,המשפט לא היה בדיוק מה שהוא אמר..הוא ניסח את זה (קצת) אחרת...

 

[Mיקי_]

אצלי, אבא שלך צודק

קשה מאד לשמור על קשר עם אנשים מהצפון, איכשהו כשלא גרים שם ולא נמצאים בסביבה שלהם, הקשרים הולכים ומתרופפים. אני בהחלט לא מתכוונת לחזור צפונה (אבל זה גם ובעיקר עקב המשפחה הספציפית שלי). את תגלי בהמשך את נפלאות הסופ"ש בבית שלך, וכך לאט לאט יתרופפו הגיחות שלך לבית שלהם... במובן הזה זה הליך טבעי לגמרי, שאבא שלך צופה אותו מראש. וצפניה, מה שמצחיק זה שכשאני מוסעת צפונה זה בדר"כ דווקא בדיוק כדי להנות מהיערות הצפוניים, ובדרך לבקר גם כמה חברים. אבל הנוף הנוף, הוא הסיבה העיקרית לגעגועיי לשם..

 

[yaeli היחידה]

את צודקת..אבל זה נורא קשה פתאום

בבת אחת לא להיות בסופש"ים בבית ולהנות מלהיות עם חברות בערב שישי או סתם בשבת עם חברות.. כי איפה שאני הולכת לגור לא תהיה לי את אותה החֶברה כמו שיש לי איפה שאני גרה כרגע ...

 

[Mיקי_]

אני חושבת שזה ככה אצל כולנו ../images/Emo8.gif

כולנו עוברים מחברה אחת לחברה אחרת, ותתפלאי כמה מהר מסתגלים ל"חברה האחרת" וכמה כיף פתאום להיות עם החברים מהחברה החדשה...

 

[NightElf]

מסכים בהחלט ../images/Emo45.gif

 

[sigalit33]

תרשי לי להיות פסיכולוגית לרגע...

אני הייתי שואלת אותו למה הוא מרגיש כך? האם הוא מפחד ש"תשכחי" אותו ומנסה למנוע מעצמו פגיעה על-ידי הכנה מראש למצב הזה? אני חושבת שזה מאד תלוי במאמץ שמשקיעים, ברצון ובצורך להשאר בקשר עם האנשים בבית. אם באמת חשוב לך להיות עם המשפחה והחברות אין סיבה שתשכחי או תנתקי קשרים. נכון שלא מתראים באותה תדירות ושמכירים אנשים חדשים - זה מצוין, אבל יש טלפונים, המדינה שלנו בסה"כ קטנטונת, להגיע ממקום למקום זה לא כזה סיפור. לי יש חברה מהצבא (אוי זה היה כבר לפני 10 שנים!!!) וכל אחת מאיתנו גרה באיזור אחר בארץ ובכל זאת הקשר לעולם לא נותק. אנחנו מקפידות על טלפונים בערך פעם בשבועיים וגם מתראות כשאפשר. על סופ"ש עם המשפחה אני לא מוותרת אף פעם... מה את אומרת? בהצלחה במעבר!

 

[yaeli היחידה]

מרשה לך להיות פסיכולוגית רק לרגע../images/Emo3.gif

לשכוח אותו? אין מצב.. מי ייתן לי טרמפ ברגע שאני אצטרך?

או כסף

ואני יכולה לתת לך דוגמא שלי יש חברה מהגן!!! ולא ניתקנו קשרים..בכלל!! מה אני אומרת?? שבחודש חודשיים שנה הקרובים אני לא מוותרת על סופש"ים בבית..

 

[sigalit33]

יפה מאד!

אין שום סיבה שתוותרי על סופ"שים בבתים אם זה עושה לך טוב. אולי כדאי להרגיע את אבא שלא יחשוש...

 

[mich78]

ואני חושבת שיש משהו בדבריו

למרות שלא עברתי לגור רחוק מהמשפחה

כמה רחובות הקשר רופף, ואני מגיעה לארוחות ערב של שישי פעם בכמה שבועות בתחילה הייתי מגיעה כמה פעמים בשבוע וזה הלך ופחת ... אולי בתחילה תרגישי את הצורך לחזור כל סופ"ש, ואולי לא אבל עם הזמן שתתחילי לחוש בדירה כ

שלך, מקום שאפשר להעביר שבת רגועה בכיף, הסופ"ש שבוע אצל ההורים יפחתו ואולי החברות ימצאו את דרכן להעביר בדירתך סופ"ש..

במעבר

 

[yaeli היחידה]

תודה../images/Emo25.gif

חברות שלי כבר מתכננות התנחלות אצלי בבית

 

[הדס האחרת]

כל אחד משהו אחר...

כמו שאת רואה יש פה כאלו שבאים הביתה לסופשים, יש כאלה שבאים רק לארוחות ערב ויש כאלה שלא מבקרים בכלל. זה תלוי אך ורק בך. אני גם עברתי מהצפון למרכז ופעם בשבועיים-שלושה אני מגיעה להורים לסופש. אין שום סיבה שלא תגיעי אם זה מה שאת רוצה ואם טוב לך שם... יכול להיות שבגיל מאוחר יותר, כשגרים עם בן זוג/בעל, שלא לדבר על ילדים, אז יש לזה פחות ופחות זמן עד שבסופו של דבר לא מגיעים בכלל. אבל אם את רק יוצאת מהבית, לראשונה בחייך, זה נראה לי מאוד טבעי לבוא לביקורים ארוכים.

 

[yaeli היחידה]

בגיל יותר מבוגר כשיש כבר ילדים זה

משהו אחר לחלוטין אבל כרגע שאני לא מחוייבת לאף אחד אני לא רואה את הסיבה למה לא לבוא הביתה בסופי שבוע..הרי איפה אני אכבס בגרים אם לא בבית?

 

[Yaniv-DC]

moving on

מעבר למקום חדש גורם להיכרות עם אנשים חדשים, חברים חדשים, חברות חדשות, חֶברה חדשה. אנשים עובדים ולומדים, כך שסוף השבוע הוא הזמן הכי טוב להתרועע עם אותם אנשים חדשים על בסיס חברתי (בארים, מועדונים, בתי קפה, ערב בבית, קולנוע). חזרה הביתה כל סופ"ש יתקע אותך (לעניות דעתי) בסוג של בידוד חברתי במקום החדש, ימנע ממך לפתח את העצמאות שלך, ואם זה ככה... למה לעבור דירה בכלל.