האלי, זיו , דור ומיכל

[ליידילי]

האלי, זיו , דור ומיכל

הגבתי למטה ... ולא "קפץ" אז אני מסבה את תשומתכם...

 

[ליידילי]

ואולי אקל

עליכם ואשבצה פה... זיו... תודה על תגובתך, יש לי תגובה לתגובה, אלא שהגעתי לכאן אחרי יום ארוך, והייתי מעדיפה להקדיש את תשומת הלב הראויה. כך שברשותך אעשה זאת, (אני מקווה) אולי במהלך סופה"ש. בינתיים שבתי וקראתי את הדיון עם האלי, (עימו אני מאד אוהבת ל"שוחח" ולדון מאז ימי יואל ז"ל,) וגם את יתר התגובות, ושמחתי שהצטרפו "מתדיינים נוספים". וגם על דבריהם יש מה לומר. בגדול אומר שני דברים: האחד שאף אם יש בי מידה כלשהי של ספקנות וחשדנות, את הדברים שאמרתי אמרתי לצורך הארגומנט. (ואוזני דוברי שפות זרות תצילנה...) יש כאן גם איזו אמירה לדור, שסבר שהמשפטים שציטטתי במרכאות באים ממני ומבעייתי - ולא כך הוא. אבל לא נורא. (אני סבורה כמוך בדיוק דור - שאדם יכול לשנות רק את עצמו/תפיסתו/פרשנותו - הוא) השני הוא שאנו, או מוחנו אכן מורכבים משני אלמנטים: פרימיטיבי ושכלתני. החלק הפרימיטיבי ממונה על ההשרדות : כאשר יש איום (אמיתי או מדומה על חיינו ו/או השרדותנו) מיד מתגייס חלק זה במהירות עצומה ל"קרב" או לבריחה.. מהירותו רבה כל כך עד כי התפיסה ההכרתית שהתכופפנו כדי לחמוק מאבן מתרחשת זמן רב אחרי שהאבן כבר חלפה והאיום פג. על החלק השכלתני לא אדבר כעת, בהנחה שאת כוחו ותפארתו אנו מכירים. כאשר אדם נפגע - הוא מגיב מהחלק ההשרדותי שלו - ואם הפגיעה משמעותית (במובן מישכה או עוצמתה) כי אז הנפגע מפעיל מנגנוני הגנה. הדברים אשר את מציינת שדרושה עבודה רבה לשנותם - הינם (במידה רבה) מנגנוני הגנה. הדרך לתיקון אותן פגיעות (אלו שהאלי אומר שלא ניתן לתקנן, אלא להשלים עמן ועם הידיעה שהתרחשו בעבר, וכבר אינן מאיימות עלינו ועל שלומנו), הינה להחלףץ ממנגנוני ההגנה שכבר אינם תקפים. וזה כדבריך קשה, קשה מאד. אדם שעסוק בהשרדות, אינו חושב יותר מדי, חלק מוחו הפרימיטיבי מגיב במהירות על איומים אמיתיים או מדומים... מבלי שהמחשבה על כך עוברת בכלל בחלק השכלתני... ברגע שהאיום חולף, השורד כבר אינו עסוק בו אלא בבא אחריו... וכן הלאה. כעת אמרי לי את : כאשר אנו אומרים יצר לב האדם.....(טוב/רע) ... מנעוריו למה כוונתנו? מעת היווצרו כאדם? או מינקותו.? ואם מינקותו הרי רוב (אם לא כל) פעולותיו ותגובותיו של תינוק נובעות מצרכים קיומיים השרדותיים כלומר - צרכים "פרימיטיביים"... האם זה אומר שיצרו טוב? או רע? והאם בכלל יש לצרף תגית ערכית לצרכיו/יצריו? אולי בכלל מדובר ב"פרווה"? אופס... סליחה נסחפתי. יאללה למיטה... רגע... כן, בענין הספר עלי לחפשו בספריה (הפרטית או הציבורית) לא ממש זוכרת את שמו... אך נדמה לי שהוא "כדור כחול, כדור אדום"...(ויתכן שמה שאני זוכרת הוא משפט מהתוכן ולא השם). אשתדל למצוא לך. התנצלויותי על הגלישות... לילה טוב.

 

[זיו ברוך]

אבל עניתי לך שם....../images/Emo7.gif

 

[האלי]

רגע רגע רגע ליידילי

איפה אני אמרתי שלא ניתן לתקן פגיעות ישנות??? ובמה לדעתך עוסק הייעוץ ההדדי? (אופס - שלא ישמע כאילו אני עושה פרסומת) את הרי יודעת לא?? ניתן לתקן פגיעות ישנות כדי שמצבים חדשים לא יתפסו כאיומים ישנים אלא יוערכו כהווייתם. זה לא קל, נכון, אבל זה אפשרי בהחלט. (ראי לדוגמא כותב שורות אלו - ואחרים/ות שאת מכירה) ואגלה לך עוד סוד בהזדמנות זו שאנחנו משוחחים בינינו,

מאד כדאי. שלך, האלי. ד"א זיו: יואל הוא כינוי לפורטל IOL שבו כתבנו גם ליידילי וגם אנוכי... יחד עם עוד כותבים חביבים ויקרים, שחלק מהם עברו לכתוב פה אחרי שוואלה - הזאב הרע. בלע את כיפה אדומה הקטנה והמסכנה...

 

[dor50]

לליידי

מאוד נהניתי מהדו שיח שלך עם האלי והרגשתי צורך להצטרף. חיכיתי שתגידי שמה שאמרת היה לצורך האמירה בדו שיח בלבד. אבל ישנה אימרה יפה האומרת כך: "הלשון נוקשת היכן שהשן כואבת" כלומר: אנחנו מדברים על מה שכואב לנו... (לפעמים גם על מה שאוהבים), לכן עניתי כפי שעניתי. שיהיה לך סוף שבוע נפלא הרבה אור ואהבה צביקה

 

[האלי]

הזכרת לי בדיחה - עדיני נפש התרחקו.

הגנן בבית עלמין רואה את פילגשו של אחד המנוחים משתופפת ומשתינה על קברו של אהובה... "מה את עושה"?! הוא שואל בתמהון. "כל אחד בוכה מאיפה שכואב לו" היא עונה.

 

[ליידילי]

אז עוברים לבדיחות?

נעים מאד להי-פ-גש... ולענין הלוויות, איש רואה טור ארוך של גברים פוסעים בלוויה אחר ארון... ניגש לאבל הראשון ושואל "מי נפטר? עונה האבל:"אישתי, החתול שרט אותה והיא מתה מהרעלה..." "אפשר לקבל את החתול בהשאלה" מתעניין האיש, "תצטרף לסוף התור" עונה לו האבל , מצביע על ההולכים בעקבותיו...

 

[dor50]

נהניתי מהבדיחות.... ../images/Emo140.gif

המשיכו כך מותר גם הומור, זה עוזר למצב הרוח... לצערי אני חלש בבדיחות... צביקה

 

[ליידילי]

שמחה לגלות שאני עומדת בציפיות../images/Emo8.gif

ויותר מזה שמחה על הרב שיח... עוד יותר מזה אשמח לתרומה נוספת שלך, (ושל אחרים) לדיון. ולגבי השן הנוקשת...מה הדין לגבי שיניים תותבות?

מעבר לזה, צר מאד שלא ניתן לשלוף את דיוני העבר ממצולות יואל, (אני מתנצלת זיו על שהבהלתי אותך... הביטוי "יואל ז"ל" כל כך שגור עבורי עד כי לא היססתי כלל להשתמש בו) שכן היה בהם ענין רב, ומן הסתם הייתי נהנת לשוב ולקרוא אותם בעצמי. היו שם כמה דיונים נאדרים, (לא טעות כתיב), וזעמי על וואלה ו"שריפת השפרים "שביצעו ענק. אבל כל זה בהחלט

ואני

מעופפת למיטה. לילה טוב!

 

[אחותו של שקספיר]

סנדלר מתקן נעליים ישנות

וגם סנדלים ותיקים וחגורות מעור. אבל גם הסנדלר הכי מוכשר לא יוכל לתקן מה שנקרע כבר. רוצה לאמר- אני מאמינה שאי אפשר לתקן את הפגיעה מטבע הוויתה היא היסטורית ולא יכולה להיות מתוקנת. כן אפשר לתקן את ה"תגובה האוטומטית" שמופעלת כבוגר, על פגיעה של ילדות. אבל -זה קשה! ויוא"ל ז"ל - לא בוכים על דאבדין. היה . עכשיו המציאות היא

ויש

ו

אז שתהיה שבת שלום ו

לכולם

 

[המוסקיטר האחרון]

לינק לפורום IOL הישן...

אמנם IOL ז"ל, אבל כל מה שנכתב, עדיין קיים! לכל אלה שמתגעגעים... כולל ימי הגסיסה האחרונים של הפורום... מי שיש לו זמן לדפדף בכל 534 העמודים, יקבל השראה מהימים ההם... לכל המשתתפים בדיון המעניין, לא הייתי כאן בשבוע האחרון, אז אני משלים את החסר...

 

[אחותו של שקספיר]

אלפי תודות../images/Emo140.gif

 

[ליידילי]

אלפי + אחת ממני, וגמלך אוחתי.

היה לי לינק שכזה בעבר, אלא שחדל מלפעול... עוד לא ניסיתי... אך אנסה בקרוב, בטוח. ואכן אחותנו, גמאני בדעה שלא ניתן לתקן לגמרי, אלא לנטרל את ה"תגובה האוטומטית" ואז הנזק המתמשך נבלם... ואולי בבקרת נזקים - חלקו רברסבילי. לא פשוט ולא קל ללא ספק. אבל איך יהיה לנו מעניין בחיים?

 

[dor50]

הטיס האוטומטי...

רצוי מאוד להוציא את הטייס האוטומטי מכלל פעולה, מהסיבה שהוא בולם את צמיחתנו, ומונע מאיתנו לממש את מטרותינו, כיוון שהוא לא מכיר דרכים חדשות אלא רק את הדרכים הישנות שלא תמיד היו טובות ומוצלחות. שבוע טוב לכולם צביקה