האלימות מתחילה בבית

משרדית

New member
האלימות מתחילה בבית

לצערי, כל משפחה ממוצעת, ההורים אשמים בכך כי הילד אלים רק ההורים אשמים, והממשלה שלא מתאמצת יותר בהחדרת החינוך לבתי הספר. יש משרד שנקרא - משרד החינוך והתרבות אין שם לא חינוך ולא תרבות רק משרד לצערנו, אין הכוונה של הורים לילדים כיצד לחנך אותם, כיצד להיות אתם יותר זמן איכות, כיצד לענות לילד כאשר הוא שואל שאלה. הבילוי היום של ההורים עם הילד זה לקחת אותו לסופרמרקט לקניות. נורא. הילד חושב שזה מקום בילוי. מותר לו לאכול כל מיני דברים, ההורים לא תמיד אוסרים עליהם, ואם הם לוקחים משהו שלא נראה להורים, הם צועקים עליו. זה בילוי אח"צ של משפחה ממוצעת. אני אישית רואה אותם שם. סתם אני לא כותבת. בנוסף, הם לא הולכים איתם כדי להיות איתם נטו. או שהם נפגשים עם זוג נוסף, אז להורה אין זמן להיות עם הילד. כי הוא מדבר עם החבר/ה שלו, ואם הילד פונה אליו, הוא אומר לו אל תפריע. אוי, כמה יש לי לכתוב על התנהגות ההורים, שבגללה, ורק בגללה, הילדים הופכים לאלימים. כמה הורים יושבים עם הילד/ים שלהם ומשחקים משחקי שולחן, או באולינג, או פותרים תשבץ, או רואים תוכנית תעודה המתאימה לילדים. הורים לא משוחחים עם ילדים. המלצתי הראשונית, לכל אחד קודם כל, צאו לטיול רגלי עם הילד. כל פעם עם ילד אחר. בשכונה הקרובה. ז"א 1/2 שעה נטו עם הילד לפחות. הזמן הזה הוא נטו לשיחה, צחוקים, הסברים על החיים ועוד. כך לעשות כל פעם עם ילד אחר. אפשר גם ללכת איתם לחוף הים ולשבת לשוחח מול השקיעה. כל זה ללא תשלום. זה להתחלה מה שיש לי להגיד על אלימות ביי ובוקר טוב לכולם
 

s h o o s h a

New member
תשומת לב

אכן, תשומת הלב המוקדשת לילדנו על ידינו הולכת ומתמעטת. והמוני סיבות רבות גם לו: ההורה שעסוק בפרנסת משפחתו, הגדלת הכנסות הבית כדי לספק א דרישות באי הבית מחד ומאידך, הילדים שעיסוקיהם חשובים יותר מארוחה אחת משותפת לפחות במסגרת משפחתתית שלמה. וכך, ההרגל המגונה הזה של "היי, ביי" במדרגות, מעלה או מעטה, הופכת להיות הנורמה המקובלת. עד ש ... עד שקורה אירוע חריג שמצריך הצטרפות/ התערבות בעל כורחם של ההורים ושיתוף פעולה מצד הילדים. והפיתרון (ולא אני המצאתי אותו, אלא שמעתי אותו ונראה לי הגיוני בהחלט ובר יישום): אחת ליום, בשעה די קבועה, מפגש משפחתי לשיחת היום. מדברים. על הכל מכל וכל וביחד מנסים למצוא את הפתרונות הכי יעילים לבעיה המוצגת. פתרום קסם? כמובן שלא? ניסיון שעשוי להצליח? בוודאי ה"חומרים הדרושים": רצון ומעט זמן פנוי (מפונה). תמים? או אבל אני מהזן הכמעט נכחד שמאמינה שאפשר גם כך הצטרפו אלי. זה לא כואב. מינימיום, מידי פעם פועה
 

משרדית

New member
כן, צריך להיות עם הילדים חשוב

ביותר להקדיש זמן איכות עם הילד. לכבות הטלויזיה בערב, בשעת השיא של השידורים. כן כן כן רק כך תוכלו להקדיש זמן למוסיקה יחד עם הילד, שיחה, ארוחת ערב, סיפור, כל דבר אחר כמו משחק. אהבה, צחוקים וחיבוקים. תתחילו להבין, בלי יחס קרוב לילדים, אל תתפלאו שהם מטורפים בגיל ההתבגרות. שווה הכל נסו ותהנו. אל תתנו לילדי בי"ס לראות את הטלנובלות ואת כל השטויות שמשדרים. אסור להם לראות זאת. מה שאתם יכולים, תעשו. מה שלא, אין מה לעשות. אבל מה שבידיים שלכם, זה מה שחשוב. תעשו ספורט עם הילד, תספרו בדיחות קרש ביחד. יש אין ספור דברים שאפשר לעשות. רק תחליטו שכל יום תקדישו לזה שעה. שווה הכל מירי = משרדית
 

משרדית

New member
יקירתי, לא צריך לזרוק הטלויזיה. יש

אפשרות לכפות. יש כפתור לכיבוי המכשיר. אצלי בבית, רואים רק מה שצריך. ואח"כ מכבים. אם אני במחשב, הטלויזיה סגורה. אם אני מבשלת, אני שמה מוזיקה. דיסק או רשת ג' או 88 או גלגלץ תשלטו בעניינים שלכם. אתם המבוגרים שמחליטים דברים בבית. כך גם מפגשים עם הבעל, או עם חברים, או ללכת להתנדב, או ללכת להליכה ברגל. יש לחשב את הדברים האלו. אני מתנדבת במשטרה מוקד 100 פעם בשבוע או פעמיים, לפי הזמן שיש לי. כיף להתנדב. פוגשים אנשים מכל חלקי האוכלוסיה. כיף להיות עם הילדים, עם חבריהם ולהיות חברה שלהם. כיף לשמוע מוזיקה ביחד ולשחק דומינו למשל. כיף כיף להשקיע זמן איכות. שווה הכל!!!!!!!!!!!!!!!!!!1
 
איזו באסה זה לגדול אצל בבית...

נשבע לך אם הייתי חי בבית כזה הייתי יוצא החוצא ומסתחיחל לרצוח חתולות או משהו בתור תחביב....
 

משרדית

New member
מה בדיוק הפריע לך בשיטתי? עובדה

כי יש לי בן בן 16 חביב על כולם, וכולם גם מחבבים אותי, ואני כולי חיוכים אליהם, והם מתיעצים איתי, אנחנו אפילו מדברים במסנג'ר, ואם צריך עזרה עם הוריהם, אני מיעצת. אף אחד לא מעשן סמים או שותה אלכוהול, חלק אפילו במועצת תלמידים ועוד.. אם תהיה זקוק לעצה טובה ממני, אשמח לעזור לך ביי ושבת שלום
 
למעלה