האכלת פגים

[דורית ובניה]

האכלת פגים

אני מניחה שלרובכם היתה או עדיין יש בעיה עם האכלת פגים. פגים סובלים בדר"כ ממשקל נמוך יחסית לבני גילם והרבה הורים מוטרדים מבעיית המשקל. עומר היה מאוד מאוד קטן והיינו מאוד בלחץ ממשקלו (כי הניתוח הקריטי שעבר יכל להתבצע רק כשהוא ישקול 8 ק"ג) . היום אני מרגישה שעשינו המון טעויות בגלל הלחץ של המשקל והלוואי שיכולתי לעשות אחרת. הלכנו לדיאטנית בליס ואחת ההמלצות "הגדולות" שלה היתה הוספת שמן (שמן קנולה רגיל, כזה שמטגנים איתו) לדייסה. עשינו את זה וכל הזמן היא אמרה לנו להגדיל את כמות השמן. התוצאה היתה שהשנאנו עליו את הדייסה ובשלב מסוים פשוט סירב לאכול דייסה (ואז האכלנו אותו בשינה, אלוהים ישמור...). עד היום (עומר מאוד רזה, בן 3 ועשרה חודשים שוקל 12 ק"ג ) אני עושה המון טעויות. למרות שאני כבר לא שוקלת בצורה הסטרית (פשוט בגובה הוא בסדר ,אז אני לא מוטרדת מהמשקל) הוא אוכל ממתקים לפי רצונו , למרות שברור לי שזה ממש לא רצוי. איך זה אצלכם? עשיתם טעויות בגלל הלחץ של העליה במשקל?

 

[אמא של אורי]

אורי אוכל את כל הבית כל יום

הוא אוהב את כ-ל האוכל ולא גומר לאכול. והתוצאות בהתאם הוא שמן, כבר בגיל חודש הלחיים שלו התחילו להתנפח אבל כשהוא התחיל לזוז קצת הוא רזה, היום הוא בן שנה ושוקל 9.5 ק"ג

אבל שמעתי פעם שלפגים יש נטיה להשמנה! העיקר שיהיו בריאים.

 

[shirar1]

האכלת פגים

הבן שלנו בן שנתיים ושוקל 7 ק"ג, אז הלוואי שנגיע ל- 12 ק"ג בגילכם! חוץ מזה הוא עדיין מאד נמוך, וסובל מהרגלי אכילה רעים במיוחד - ניזון רק מבקבוק (אבל מלא בקלוריות, סה"כ 1000 קלוריות ביום ב-3 בקבוקים של 200 CC), ואת כל השאר לועס ויורק, לבלוע הוא לא בולע כלום חוץ מבקבוק. וכפית, כמובן, הוא לא מוכן שנקרב אליו, אלא מכניס לפה רק בעצמו. חלק גדול מזה באשמת ההנשמה הארוכה והזונדה הארוכה עוד יותר, אבל אני מרגישה שחלק גדול גם באשמתנו, בגלל כל הלחץ סביב האוכל והגדילה. קשה להסביר לאנשים מבחוץ, שלא עוברים את זה על בשרם, איזה מאבק סוחט כוחות ומייאש זה. אני אשמח אם תספרי לי באיזה גיל עומר התחיל לאכול מוצקים / כפית, עד מתי הוא נלחם באוכל (אם בכלל), ואם היתה לו בעיה בבליעה בגלל ההנשמה (אנחנו "קטנים" בהשוואה אליכם - הוא היה מונשם "רק" 5 שבועות, אבל הוזן בזונדה עד גיל חצי שנה).

 

[דורית ובניה]

יש לי המלצה

ישנו מזון מועשר לתינוקות בשם PEDIASURE . זו בעצם דייסה , אבל היא מועשרת בקלוריות ומכילה את כל אבות המזון. זה מגיע בפחיות ועולה המון כסף. אם רופא הילדים יחליט שילדך זקוק לכך , ניתן לקנות בבית המרקחת של קופ"ח (לפחות ככה זה במכבי) במחיר מוזל. הדייסה מאוד טעימה (יש בכל מיני טעמים) ואמורה לזרז עלייה במשקל. אני ממליצה לך לשאול את רופא הילדים אם לא כדאי לתת את זה לילדך במקום דיסה רגילה.

 

[אמא של עמרי]

פגעת " בבטן הרכה " !!

הנושא הבעייתי ביותר . אכילה בעיתית מהיום הראשון . מי מאמין לי שבחיים הוא לא אכל תפוח בננה או כל פרי אחר - מעולם הוא לא הסכים מרוסק לא דייסות לא מרקים לא פירות . וחלילה שלא אוסיף אפילו כפית דייסה לסימלאק כבר בגיל 8 חודשים היה שם לב ולא מסכים . זרמו המון מיים עד שהגעתי למצב של היום שאני שהוא שעמרי בן שנתיים וארבעה שוקל 12 ק"ג . ניזון מ50 % ארוחות סימאק טופ3 ( הבקבוקים במגמת ירידה לפחות ) . ורשימת הדברים שמסכים להכניס לפיו היא : גבינת טוסטי חתיכות קטנות ציפס ( בעיקר בבורג קינג) עוף לסוגיו ( שניצל חתיכות קטנטנות וכו´ ) פיסות לחם בלי כלום וממתקים חופשי על הבר רק שיאכל ( דובונים . במבה , שוקולד , ) ושתיה בעוכרי קולה ומים ומלפפון ירוק שחתוך לפיסות וכל מה שתיארתי בכמויות מצחיקות והלהיט החדש גמדים לשתיה רופאת התפתחות טענה שכל זה " מרגישות יתר סנסורית "..יתכן שיש בזה משהו לדעתי הכל הפגות זה אותו דיל שכרוך בפגיעה נורלולוגית זו או אחרת . החשש הגדול שלי זה ההליכה לגן שנה הבאה . מה יאכל שם ? לכן הוא ילך רק עד 13 בצוהריים עד שישתלב

 

[דורית ובניה]

דווקא הגן אצלנו היה ה- פתרון.

אז ככה- כמו שאמרתי השנאנו עליו את הדייסה והגענו לשלב בו הוא פשוט לא היה מוכן לאכול דייסה וגם לא היה מוכן לאכול שום דבר אחר (אלא בכמויות של ציפור- ארוחה של כפית אחת גמדים למשל). אנחנו היינו בלחץ ופשוט האכלנו אותו מתוך שינה. אחרי שעבר הניתוח בגיל שנתיים , נרגענו קצת מעניין המשקל והפסקנו להאכיל בלילה. הוא מצידו הפסיק לגמרי לאכול דייסות ואז התחלנו עם המוצקים. היתה לו בעיה מאוד קשה עם הבליעה. בפעמים הראשונות הוא פשוט היה מחזיק את האוכל בפה ולא בולע , אבל לאט לאט זה השתפר. אצלנו לפחות מה שהיה עובד זה האכלה עם ילדים אחרים. היינו מאכילים אותו המון בגינה או למטה עם ילדים אחרים. כיום הוא עדיין אוכל כמויות מאוד קטנות , אבל אני כבר הרבה הרבה פחות בלחץ. בגן הוא אוכל בסדר גמור (כולם בגן אוכלים, לכן אני דווקא כן ממליצה על ארוחת צהריים בגן). דרך אגב, המשקל של עמרי נראה לי בסדר גמור, גם יחסית לילדים "רגילים".

 

[shirar1]

אכילה בגן

הוא דווקא אוכל בגן בשמחה רבה עם כולם, אבל כרגיל - יורק בסוף הכל!! אם לא מסתכלים על מה שהולך מתחתיו אחרי הארוחה (=כל מה שהוא אכל לעוס ומפורר), אפשר לחשוב שהוא גדול האכלנים, אבל האמת שהוא לא בולע שום דבר חוץ מבקבוקים. למרות החששות שהיו לנו לפני שהכנסנו אותם למשפחתון, הגננת דוקא מסתדרת איתו מעולה עם האוכל. את הבקבוק היא נותנת לו בלי בעיה, אחרי ארוחת הצהרים של כולם, ואת כל הארוחות בגן הוא אוכל סביב שולחן עם שאר הילדים. מה שכן, לא נראה לי שזה מקדם אותנו לבליעה של האוכל.

 

[אמא של נוריאל]

אוי המשקל, איזה רעה חולה זו...

נוריאל מגרד את העקומה מלמטה ואין לנו, טפו*3, שום בעיה באוכל איתו. הוא אוכל כמויות!!! ועדיין קטן. חשוב לציין שהוא מוציא המון מרץ, ושהוא ינק כך שמראש העקומה לא מתאימה לו. היתה תקופה, בתחילת המוצקים, שהאחות אמרה לי להסמיך לו את כל האוכל - דיסות, אורז עם כל דבר...החלטתי שאני לא נותנת יציקות לבן שלי. אז כן הוספתי לו דיסה לתפריט, וזה ממש לא שינה... היום אני מנסה לא לחשוב על המשקל שלו, יש פעמים שזה מצליח, ויש שלא. אני רק ממש שמחה מזה שאני לא צריכה "להלחם" איתו על אוכל, ושהוא כזה באלסן.

 

[מלמלה]

דעה שונה ומצב אחר (יצא ארוך)

עד שהגענו למשקל 3 קילו הייתי מעירה בלילה לאכול ואח"כ הפסקתי בשתי הפגיות..... אני כבר מההתחלה האמנתי ואני עדין מאמינה שהרגלי אכילה שנרכשים בגיל צעיר נשארים עד מאוחר ועדיף לי תינוקת קטנה לפי טיפת חלב מאשר מאבקי דיאטה בגיל 30 הגדולה שלי לא הכירה במבה, שוקולדים וסוכרים עד גיל שנה ובטח שלא שמן בשניה בגיל שנה במשקל 6 קילו טיפת חלב התחיל סליחה על הביטויי "לנפח לי את השכל אמרתי לה שאני לא מוכנה לשמוע המלצות על אכילת סוכרים ושומנים זו נראית לי טעות גדולה שמחירים כבדים יושלמו עליה בגיל מתקדם ולא אני לא חושבת שלפגים יש נטיה להשמין לדעתי ילד שמן = מבוגר שמן = לא בריא !! בגדול אני מאמינה שאם לא אוכלים בארוחה אחת אוכלים יותר בארוחה שאחרי (אם לא דוחפים להם ממתקים באמצע) הגדולה בת 5 שוקלת 16 קילו (אני מכירה כמה בני שנתיים במשקל הזה הקטנה בת 2 שוקלת 10 קילו בתאבון לכל הרעבים.......

 

[shirar1]

למלמלה

בגדול אני מסכימה עם מה שכתבת. רק צריך לזכור שלחלק מהפגים יש בעיות קשות שקשורות למשקל (ובדרך כלל לא רק למשקל אלא גם לבעיות אחרות, כמו מחלות ריאות, מחלות לב וכד´), ולגביהם מה שכתבת מתקיים לצערנו רק בתאוריה ודורש טיפול אחר. במקרים כאלה הטיפול הרי גם לא ניתן במסגרת טיפת חלב, אלא במסגרת מעקב דיאטנית בבית חולים או בקופת חולים, ואז אין את העניין של אחיות שלא מבינות בפגים ומנפחות את השכל.

 

[מלמלה]

תודה שירה

שהארת את עיניי לכן ציינתי עד משקל 3 קילו וכמובן כשהילד בריא כוונתי שכדאי להיות מודעים להשפעות של מעשינו היום על העתיד מענין אבל היום הופיע דיון בפורום להיות הורים על ירדה במשקל אני מקשרת

 

[anat30g]

בעיות משקל לא רק אצל פגים

דווקא אצל פגים יש איזשהו לגיטימציה שהילד קטן ורזה לגילו, ילד שלא נולד פג, ונולד במשקל נורמלי ולא עולה במשקל כמו שהאחות בטיפת חלב חושבת שהוא צריך לעלות - האמא שלו מקבלת יותר על הראש מאמא לפג עם רשימת בעיות "חוקית". רוב הילדים והתינוקות שנמצאים באחוזון התחתון או מתחת לאחוזון (התנ"ך של טיפת חלב) אינם סובלים מתת תזונה, ההפך - לרוב הם אלה שמתוגברים על ידי ויטמינים - ככה שאישית הייתי מהנהנת לאחות בטיפת חלב ומבטיחה המבטחות וחוזרת הביתה וממשיכה לעשות את מה שאני חושבת שצריך לעשות. אולי גם שהיה לי יותר קל כי התאומים לא היו הראשונים שלי.... ככה שיש פחות לחץ על הורים ותיקים.

 

[ורד של שירה]

אצלנו ההתחלה היתה קשה מאוד

שירה היתה מקיאה כל מה שאכלה, לא היה לה ריפלוקס על פי הרופא אבל רוב הארוחות היו מסתיימיות בממטרות החוצה. בערך בגיל שנה כל עניין האוכל השתנה אצלה ואני חושבת שזה הרבה בזכות זה שלא נלחצתי כשהיא לא אכלה, לא רצתי אחריה עם אוכל אף פעם (ואני םולניה אז תתארו לכם כמה זה היה קשה לי...) שירה לא אכלה מרק, בקושי נגעה בפירות, כמה כפיות של גמדים וזהו. היום טפו, טפו חמסה, תודה לאל לילדה נפתח השסתום, היא אוכלת הכל, אי אפשר לאכול כלום לידה בלי שהיא תטעם. אמנם נכנס כל פעם ממש קצת אבל היא טועמת מהכל. היא בת שנה וארבעה חודשים ולדעתי כבר כמעט 10 קילו.

אבל מסכימה בהחלט עם מלמלה, שירה לא אוכלת כמעט מתוקים (רק אצל סבתא שלה) שותה רק מים, אני מאוד מקפידה שהיא תוכל אוכל אמיתי ובינתיים זה מצליח, אני מאמינה שכשהיא תלך לגן זה ישתנה.