האכזבה

האכזבה

התכתבנו שעות,ימים,שבועות,חודשים.
הרגשתי את הנשימה שלך דרך המחשב,
רוצה,
מלטף.
כשנפגשנו, הכל היה שונה, קפוא, עצור.
נכנסתם, ישבתם, שקט לא נעים.
אני מחייכת,מדברת, זה לא עוזר ממש וזה נדיר.
אחרי ששתית ביקשת את השירותים.
קמתי להראות לך,
תפסת לי את העורף וחייכת, לא התאפקתי ונישקתי אותך... כל כך הרבה פנטזיות דרך המחשב,
חייבת לדעת כמה אתה אמיתי.
היית כוחני בנשיקה, תפסת לי את העורף שלא אזוז, אהבתי את זה נורא, תפסת את השדיים
הכנסת לי יד בין הרגליים,
זאת היתה הפתעה, אמרתי, רק גרביונים שחורים ללא תחתונים.
"איפה החור בשבילי?" שאלת.
תיצור לך אחד, עניתי ולפני שהספקתי לסיים את המשפט, שמעתי את הגרביונים נקראים ו3 אצבעות חזקות, מגרות, נכנסות לתוכי.
אגרסיבי, אלים, מלא תשוקה.
רציתי אותך שם על הרצפה.
אבל הבעל והאישה בחוץ... צריך לארח היום, אשתך עדין קפואה וכל מה שאני חושבת זה לגרור אותך למיטה.
לתת לך להוציא את כל הכוחניות ואז להשתלט עליך, כמו בפנטזיות שחלקנו,
לקרוע ממך את הבגדים, לקשור את הידיים ולרכב עליך לנצח.
אבל אחרי שיצאנו...כלום לא קרה.
נשארתי עם החור בגרביונים והמון תקווה.
אכזבה
 
גדול

ואלי בעלך היה צריך ליצור את הפיתוי בצד השני
כדי שדברים יתרחשו ויהיה שם פעולה אקטיבית
ואולי לא מפגש זוגי , אלא את הוא והוא ,
רק אחר כך להביא גם את ההיא למפגש מרובע
 
למעלה