האישה האחרת
ביטוי קשה...האישה האחרת. באופן מיידי תמיד עולה לי השיר "שבתות וחגים". אף פעם לא הבנתי את הנשים האלה, שמוכנות להיות האישה האחרת.להסתפק בכ"כ מעט, רק במה שהצד השני מוכן, לפי לוח זמנים מאוד מצומצם. ולפני חודש הכרתי אותה.הכרות ללא שום כוונות. היא הייתה בפסק זמן מהחברה , אני הייתי ללא ומאיזשהוא מקום של עבר מאוד דומה וכואב נוצר חיבור עמוק. והחיבור הוביל להתאהבות של ילדות בנות 16! ואז...ואז ההיא חזרה לבית המשותף שלהן. חזרה כי החליטה שהיא לא מוכנה לוותר על אהבה, על הביחד של כ"כ הרבה שנים.רוצה לעבוד על הקשר שמת. ואיכשהוא...למרות שהקשר הוא כאילו 2 זרות שגרות תחת קורת גג אחד, איכשהוא אני הפכתי לאישה האחרת. מחכה לטלפונים שלא תמיד מגיעים, עורגת לכל SMS, לכל סימן אהבה ואני כ"כ שונאת את עצמי על זה!!!!! היו פעמים שרציתי לשחרר , היו זמנים שאת רצית לשחרר אותי אבל משהו לא נותן לי ללכת! וזה שובר לי את הלב כל יום מחדש. את החידה והפתרון ... אני חושבת שהבעיה הכי גדולה שלי זאת האמונה שלי. הפכתי עם השנים לאופטמיסטית חסרת תקנה ועכשיו העתיד לא ברור. אני רואה אותו בעיניים אופטימיות אבל יודעת שהכל יכול להתמוטט ברגע. אישה, אולי מתישהוא יגיע זמן שאני אוכל אשחרר אותך. אולי אני אהיה מספיק חזקה בשביל עצמי ובשביל עצמך לא לחזור. ואולי בסוף את תחזרי שהכל יהיה נקי אצלך ושלם ובעיקר תהי שלי. הלוואי והיו לי תובנות עמוקות . להסביר לכן כמה קשה, שזה לא תמיד שווה את זה, שהלב כואב כמעט תמידית....אבל כל מה שיש לי הלגיד זה שאני פשוט אוהבת אותה. והמון פעמים אני שונאת אותה ואותי על זה
"ועכשיו אתה בבית,עכשיו אתה שם. ואני שותפה סמוייה,אני בצל כשעולה האור..."
ביטוי קשה...האישה האחרת. באופן מיידי תמיד עולה לי השיר "שבתות וחגים". אף פעם לא הבנתי את הנשים האלה, שמוכנות להיות האישה האחרת.להסתפק בכ"כ מעט, רק במה שהצד השני מוכן, לפי לוח זמנים מאוד מצומצם. ולפני חודש הכרתי אותה.הכרות ללא שום כוונות. היא הייתה בפסק זמן מהחברה , אני הייתי ללא ומאיזשהוא מקום של עבר מאוד דומה וכואב נוצר חיבור עמוק. והחיבור הוביל להתאהבות של ילדות בנות 16! ואז...ואז ההיא חזרה לבית המשותף שלהן. חזרה כי החליטה שהיא לא מוכנה לוותר על אהבה, על הביחד של כ"כ הרבה שנים.רוצה לעבוד על הקשר שמת. ואיכשהוא...למרות שהקשר הוא כאילו 2 זרות שגרות תחת קורת גג אחד, איכשהוא אני הפכתי לאישה האחרת. מחכה לטלפונים שלא תמיד מגיעים, עורגת לכל SMS, לכל סימן אהבה ואני כ"כ שונאת את עצמי על זה!!!!! היו פעמים שרציתי לשחרר , היו זמנים שאת רצית לשחרר אותי אבל משהו לא נותן לי ללכת! וזה שובר לי את הלב כל יום מחדש. את החידה והפתרון ... אני חושבת שהבעיה הכי גדולה שלי זאת האמונה שלי. הפכתי עם השנים לאופטמיסטית חסרת תקנה ועכשיו העתיד לא ברור. אני רואה אותו בעיניים אופטימיות אבל יודעת שהכל יכול להתמוטט ברגע. אישה, אולי מתישהוא יגיע זמן שאני אוכל אשחרר אותך. אולי אני אהיה מספיק חזקה בשביל עצמי ובשביל עצמך לא לחזור. ואולי בסוף את תחזרי שהכל יהיה נקי אצלך ושלם ובעיקר תהי שלי. הלוואי והיו לי תובנות עמוקות . להסביר לכן כמה קשה, שזה לא תמיד שווה את זה, שהלב כואב כמעט תמידית....אבל כל מה שיש לי הלגיד זה שאני פשוט אוהבת אותה. והמון פעמים אני שונאת אותה ואותי על זה