האינטרנט טרם מיצה את עצמו
גלשתי ביותר מאתר אחד ובזכות כך השכלתי קצת בהבנת הבעיה שיש באינטרנט שאינו יכול לתפוש את מקומה של הבמה הנעדרת לציבור. זו הקיימת – בעיתונות (וכוונתי רק מהיבט הבמה) – ספק אם אפשר לקרוא לה במה אבל חיים עם השקר המוסכם הזה כמו עם שקרים אחרים. ואכן, האינטרנט אינו המילה הכתובה או האלקטרונית שאנו מכירים ואפילו כל צורה אחרת שיכולה להיקרא בקטגוריה של הנ"ל. שכן, מדובר בהתחברות של קבוצות אנשים שהתחברו לצורך במה סגורה ובאווירה של שבט עם כל המאפיינים של זה. אין בינם ובין גולשים אחרים שום קשר פרט ל"שיחה" ביניהם או במקרה הגרוע, בינם לבין עצמם כאשר חוץ מהם, העולם הגדול לא יודע ולו משהו מכך אבל העיקר, יש במה להוצאת קיטור וכתיבה שכמוה ככתיבה על הקרח. גם לא אכפת להם שמה שכתבו בבוקר, כעבור כמה שעות נטמע ב"ים" של הודעות עד כי אתה בקושי מוצא את זו שלך. לעומת הנ"ל, יש עוד רבים וטובים שמצרים על מציאות זו ועדיין מקווים שיקרה משהו ויזכו בבמה הנכספת. לאלו מוקדשים הדברים שיועלו להלן. לדעתי, אי-היות "אבא" לאינטרנט, טומן בחובו כמה מוקשים שכבר מראים סימנים מדאיגים. ואכן, אי היותו של האינטרנט קשור לגוף או גורם שיפקח עליו כמו רשות השידור או מועצת העיתונות (כרע במיעוטו כי זו פטורה משבטו של מבקר המדינה) – מצב זה הביא את האינטרנט לתופעות שלעת עתה "נשארו רק במשפחה", היינו, המשתמשים עצמם. הבולט שבהם – וזה מניסיון באתר מסוים – על אף שיש תקנון ומנהל פורום, יש באתר השתלחויות ושפה של רחוב וגם ניבולי-פה שוודאי לא היו עוברים בכל אמצעי תקשורת ראויים. מנהלי פורום באתר שציינתי לעיל, גם הם מועלים בתפקידם כי הם רוצים לשמור על "שקט תעשייתי" ובכך לשמור על מספר גולשים גדול – הרבה גולשים באתר, פירושו אתר "מצליח"... לסיכום, בין הגולשים יש רבים וטובים שפעילותם וכתיבתם לעילא ולעילא אבל אני ממליץ להם כחולמים על הבמה הנעדרת, שישקיעו משכלם כדי למצוא דרך או רעיון שהאינטרנט יתפוש את מקום הבמה, כמו, בין השאר, ייזום חוק בנידון. או אז, יאמרו "היה כתוב באינטרנט" ולא רק "אמרו ברדיו" או "כתבו בעיתון". עתידי המנחם
גלשתי ביותר מאתר אחד ובזכות כך השכלתי קצת בהבנת הבעיה שיש באינטרנט שאינו יכול לתפוש את מקומה של הבמה הנעדרת לציבור. זו הקיימת – בעיתונות (וכוונתי רק מהיבט הבמה) – ספק אם אפשר לקרוא לה במה אבל חיים עם השקר המוסכם הזה כמו עם שקרים אחרים. ואכן, האינטרנט אינו המילה הכתובה או האלקטרונית שאנו מכירים ואפילו כל צורה אחרת שיכולה להיקרא בקטגוריה של הנ"ל. שכן, מדובר בהתחברות של קבוצות אנשים שהתחברו לצורך במה סגורה ובאווירה של שבט עם כל המאפיינים של זה. אין בינם ובין גולשים אחרים שום קשר פרט ל"שיחה" ביניהם או במקרה הגרוע, בינם לבין עצמם כאשר חוץ מהם, העולם הגדול לא יודע ולו משהו מכך אבל העיקר, יש במה להוצאת קיטור וכתיבה שכמוה ככתיבה על הקרח. גם לא אכפת להם שמה שכתבו בבוקר, כעבור כמה שעות נטמע ב"ים" של הודעות עד כי אתה בקושי מוצא את זו שלך. לעומת הנ"ל, יש עוד רבים וטובים שמצרים על מציאות זו ועדיין מקווים שיקרה משהו ויזכו בבמה הנכספת. לאלו מוקדשים הדברים שיועלו להלן. לדעתי, אי-היות "אבא" לאינטרנט, טומן בחובו כמה מוקשים שכבר מראים סימנים מדאיגים. ואכן, אי היותו של האינטרנט קשור לגוף או גורם שיפקח עליו כמו רשות השידור או מועצת העיתונות (כרע במיעוטו כי זו פטורה משבטו של מבקר המדינה) – מצב זה הביא את האינטרנט לתופעות שלעת עתה "נשארו רק במשפחה", היינו, המשתמשים עצמם. הבולט שבהם – וזה מניסיון באתר מסוים – על אף שיש תקנון ומנהל פורום, יש באתר השתלחויות ושפה של רחוב וגם ניבולי-פה שוודאי לא היו עוברים בכל אמצעי תקשורת ראויים. מנהלי פורום באתר שציינתי לעיל, גם הם מועלים בתפקידם כי הם רוצים לשמור על "שקט תעשייתי" ובכך לשמור על מספר גולשים גדול – הרבה גולשים באתר, פירושו אתר "מצליח"... לסיכום, בין הגולשים יש רבים וטובים שפעילותם וכתיבתם לעילא ולעילא אבל אני ממליץ להם כחולמים על הבמה הנעדרת, שישקיעו משכלם כדי למצוא דרך או רעיון שהאינטרנט יתפוש את מקום הבמה, כמו, בין השאר, ייזום חוק בנידון. או אז, יאמרו "היה כתוב באינטרנט" ולא רק "אמרו ברדיו" או "כתבו בעיתון". עתידי המנחם