אבל הטבע האנושי שרחוק מן העין רחוק מן הלב, במיוחד כשאינך יכול לסייע. לפעמים הלב שלי מתפוצץ ברצותו לסייע בידי משהו, אלא שאינו יכול לעשות דבר. ואז מה? במקרים האלה נקוט האי כללא בידך: זוהי עת לחשות מלדבר. אלא אם כן תוכל אכן לסייע.
אלה שמדריכים אותנו. שיקולים רציונלים הם כגון: אני עוזר לאחרים כדי שאם אהיה במצד דומה הם יעזרו לי. אבל אינני חושב שרובם של האנשים עוזרים בגלל שיקולים אלו. אם אתה חושב שאתה יצור רציונלי שאיננו מודרך ע"י רגש באופן משמעותי ביותר, או שבכלל ניתן לחיות לפי הדרכת הרציונל ללא ערבוב רגש, או שאתה חי באשליות, או שאתה Vulcan.
א. איך אתה מגדיר "רציונלי" ואיך אתה יודע להבחין בינו לבין "רגשי"? ב. למה לדעתך לפעול נגד האינטרסים שלך זה פחות רציונלי מלפעול בעד האינטרסים שלך? תן בבקשה תשובה שאיננה כוללת תחושה/רגש, רק "רציונליות" נטו. ג. האם בעיניך להיות וולקן זו מטרה שכדאי לשאוף אליה?
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1143553.html (בכלל - אולי בבחינת נצל"ש - יש מקום לייחד את הדיבור על האיש הנפלא הזה. כל כך ערכי, כל כך מוסרי, כזה "תלמיד חכם" ויודע ספר. משהו! אדם נפלא, אנטי תזה של כל החרדים שחילוניות=ריקנות. אדם מלא וגדוש, "בא בימים" כפירוש הידוע, דוגמא ומופת להומניזם צרוף)