האחד בספטמבר לכולנו

סופהו 1

Well-known member
שתהיה שנה טובה לכל הנכדות והנכדים. (נראה שלי שאין פה מישהו שמתחיל שנה חדשה חוץ מהם/ן).
גם לכל הסבים/תות שהיו בתפקיד וכעת יוצאים לחופשה.

שנה של שקט, לימודים סדירים, מעניינים וכייפיים עד כמה שניתן.
משאלות לב: שילמדו אותם מורים מאתגרים, שאיכפת להם גם מההוראה, גם מהתלמידים.
שיודעים ללמד (ושההורים רק צריכים להיות עם היד על הדופק ולא להיות ממלאי מקום, או לממן שיעורים פרטיים), לעורר עניין וסקרנות.
אין לי מושג אם יש עדיין דרישה לעברית ברמה של ילד אחד, ילדה אחת. אם יש דרישה לכתיבה בלי שגיאים כמו אני ילך, אתה תלך, אבל מקווה שכן.

יש לי עוד משאלות, אבל כרגע אסתפק בזה.
 
נערך לאחרונה ב:

קלייטון.ש

Well-known member
אני ליויתי את הבנות הגדולות לבית הספר ביום הראשון ללימודים.
התאומות עולות לכיתה ב'. רחל התינוקת בת ה-5 הוקפצה לכיתה א'.
לדעתי היה צריך להכניס אותה ישר ל-ג', קשה לי לראות מה יכולים להוסיף לה בכיתה א', אבל גם זה משהו וכנראה מה שאפשר.
אני משוכנע שהיא תוקפץ שוב בשנה הבאה.
הבנות ביקשו ממני במיוחד, בהודעות וואצאפ שכתבו בעצמן, שאבוא כמו בשנה שעברה לקחת אותן לבית הספר.
הלכנו רק אנחנו בלי ליווי של ילדים ורכבים כמו בפעם הקודמת. הייתי שם גם ללוות אותן בחזרה.
 

סופהו 1

Well-known member
אני ליויתי את הבנות הגדולות לבית הספר ביום הראשון ללימודים.
התאומות עולות לכיתה ב'. רחל התינוקת בת ה-5 הוקפצה לכיתה א'.
לדעתי היה צריך להכניס אותה ישר ל-ג', קשה לי לראות מה יכולים להוסיף לה בכיתה א', אבל גם זה משהו וכנראה מה שאפשר.
אני משוכנע שהיא תוקפץ שוב בשנה הבאה.
הבנות ביקשו ממני במיוחד, בהודעות וואצאפ שכתבו בעצמן, שאבוא כמו בשנה שעברה לקחת אותן לבית הספר.
הלכנו רק אנחנו בלי ליווי של ילדים ורכבים כמו בפעם הקודמת. הייתי שם גם ללוות אותן בחזרה.


מדוע רק לכתה א?
עולים במוחי כל מיני הסברים:
כי לפעמים ילד מבין וקולט דברים ברמה גבוהה לגילו, אבל מגלה קושי בהתמודדות עם, לדוגמא, סביבתו החברתית, מה שעלול לגרום לבעייתיות.
הפער בין גיל 5 ל-6, פחות בעייתי מאשר בין 5 ל-7.
ואולי גם כי בכיתה א רוכשים הרגלים חדשים (או עדיין יכולים לתקן הרגלים שנרכשו בצורה לקויה) שאיתם כדאי להתחיל??

בנוסף לכך, אתה שוכח שברגע שמקפיצים, או בשפת משרד החינוך- מדליגים (כי להקפיץ זו מילה לא מספיק טובה?) הילד, כמו שעוזי חיטמן כתב, הופך להיות "הילד הכי קטן בכתה, הכי קטן בשיעור והכי קטן בהפסקה". והפער בין גיל חובה לכתה ב' משמעותי.
(בעיקר כשהיא עדיין תינוקת.. :p ).

עם כל הכבוד ליכולות המאובחנות- חשיבה, הבנה, פתרון בעיות, שפה, מוטוריקה, יכולות חברתיות, מוכנות ריגשית ולא זוכרת מה עוד, לפעמים עדיפה העשרה מהקפצה.

בכל מקרה, שיהיה בהנאה. גם לסבא
 

אבח"י

Well-known member
מדוע רק לכתה א?
עולים במוחי כל מיני הסברים:
כי לפעמים ילד מבין וקולט דברים ברמה גבוהה לגילו, אבל מגלה קושי בהתמודדות עם, לדוגמא, סביבתו החברתית, מה שעלול לגרום לבעייתיות.
הפער בין גיל 5 ל-6, פחות בעייתי מאשר בין 5 ל-7.
ואולי גם כי בכיתה א רוכשים הרגלים חדשים (או עדיין יכולים לתקן הרגלים שנרכשו בצורה לקויה) שאיתם כדאי להתחיל??

בנוסף לכך, אתה שוכח שברגע שמקפיצים, או בשפת משרד החינוך- מדליגים (כי להקפיץ זו מילה לא מספיק טובה?) הילד, כמו שעוזי חיטמן כתב, הופך להיות "הילד הכי קטן בכתה, הכי קטן בשיעור והכי קטן בהפסקה". והפער בין גיל חובה לכתה ב' משמעותי.
(בעיקר כשהיא עדיין תינוקת.. :p ).

עם כל הכבוד ליכולות המאובחנות- חשיבה, הבנה, פתרון בעיות, שפה, מוטוריקה, יכולות חברתיות, מוכנות ריגשית ולא זוכרת מה עוד, לפעמים עדיפה העשרה מהקפצה.

בכל מקרה, שיהיה בהנאה. גם לסבא
אוסיף, שאצל כמה ממכריי-רותיי היתה החלטה חד משמעית למנוע הקפצה/הדלגה.
הם טענו, ההורים, שחייה החברתיים-הנפשיים של הבת או של הבן עדיפים על תגבור, חידוד, שיפור מיומנויות אינטלקטואליות.
הם כמובן לא התנגדו לשיעורים מסויימים שייעשו בכיתות גבוהות, אבל חיי החברה היו עם בני גילם/ן.
לא עמדתי בפני הדילמה הזו לשמחתי.
 

קלייטון.ש

Well-known member
אוסיף, שאצל כמה ממכריי-רותיי היתה החלטה חד משמעית למנוע הקפצה/הדלגה.
הם טענו, ההורים, שחייה החברתיים-הנפשיים של הבת או של הבן עדיפים על תגבור, חידוד, שיפור מיומנויות אינטלקטואליות.
הם כמובן לא התנגדו לשיעורים מסויימים שייעשו בכיתות גבוהות, אבל חיי החברה היו עם בני גילם/ן.
לא עמדתי בפני הדילמה הזו לשמחתי.
גם ההורים אצלנו חושבים ככה, אבל רחל בין כה וכה כל הזמן משתרכת אחרי התאומות כך שהיא גם ככה רוב הזמן עם ילדים שגדולים ממנה לפחות שנתיים, וגם יותר.
מנסים לשים אותה עם בני גילה, וזה לא מצליח. הרמה שלה כל כך גבוהה שזה כמו לשים אותה עם תינוק שלא יודע לדבר. זו התוצאה של לשים אותה עם בני 5.
וחוץ מזה כמה אפשר לבזבז פוטנציאל. אמא שלה, הבת הקטנה שלי, גם ברמה אינטלקטואלית בשמיים, עם יכולות שהיא יכולה להיות מדענית וחוקרת ורופאה וכל דבר.
אז היא מחליטה שהיא מקדישה את חייה, שהיו יכולים לתרום לאנושות באופן משמעותי, לגידול ילדים. שלה ועוד יותר של אחרות.
להביא אותם לעולם ולהניק אותם ולהחליף להם טיטולים. להאכיל ולהרגיע ולקחת לחוגים ולסחוב אותם על הידיים לפעמים 3 בבת אחת. זה הייעוד שבחרה.
כזה בזבוז שבאמת חבל. אולי רחל שירשה ממנה ועוד מוסיפה, תביא לעולם יותר תועלת.
 

אבח"י

Well-known member
גם ההורים אצלנו חושבים ככה, אבל רחל בין כה וכה כל הזמן משתרכת אחרי התאומות כך שהיא גם ככה רוב הזמן עם ילדים שגדולים ממנה לפחות שנתיים, וגם יותר.
מנסים לשים אותה עם בני גילה, וזה לא מצליח. הרמה שלה כל כך גבוהה שזה כמו לשים אותה עם תינוק שלא יודע לדבר. זו התוצאה של לשים אותה עם בני 5.
וחוץ מזה כמה אפשר לבזבז פוטנציאל. אמא שלה, הבת הקטנה שלי, גם ברמה אינטלקטואלית בשמיים, עם יכולות שהיא יכולה להיות מדענית וחוקרת ורופאה וכל דבר.
אז היא מחליטה שהיא מקדישה את חייה, שהיו יכולים לתרום לאנושות באופן משמעותי, לגידול ילדים. שלה ועוד יותר של אחרות.
להביא אותם לעולם ולהניק אותם ולהחליף להם טיטולים. להאכיל ולהרגיע ולקחת לחוגים ולסחוב אותם על הידיים לפעמים 3 בבת אחת. זה הייעוד שבחרה.
כזה בזבוז שבאמת חבל. אולי רחל שירשה ממנה ועוד מוסיפה, תביא לעולם יותר תועלת.
בזבוז?
לא מסכים.
 

כוכבית מצויה

Well-known member
גם ההורים אצלנו חושבים ככה, אבל רחל בין כה וכה כל הזמן משתרכת אחרי התאומות כך שהיא גם ככה רוב הזמן עם ילדים שגדולים ממנה לפחות שנתיים, וגם יותר.
מנסים לשים אותה עם בני גילה, וזה לא מצליח. הרמה שלה כל כך גבוהה שזה כמו לשים אותה עם תינוק שלא יודע לדבר. זו התוצאה של לשים אותה עם בני 5.
וחוץ מזה כמה אפשר לבזבז פוטנציאל. אמא שלה, הבת הקטנה שלי, גם ברמה אינטלקטואלית בשמיים, עם יכולות שהיא יכולה להיות מדענית וחוקרת ורופאה וכל דבר.
אז היא מחליטה שהיא מקדישה את חייה, שהיו יכולים לתרום לאנושות באופן משמעותי, לגידול ילדים. שלה ועוד יותר של אחרות.
להביא אותם לעולם ולהניק אותם ולהחליף להם טיטולים. להאכיל ולהרגיע ולקחת לחוגים ולסחוב אותם על הידיים לפעמים 3 בבת אחת. זה הייעוד שבחרה.
כזה בזבוז שבאמת חבל. אולי רחל שירשה ממנה ועוד מוסיפה, תביא לעולם יותר תועלת.
למה צריך להביא תועלת לעולם?
 

קלייטון.ש

Well-known member
למה צריך להביא תועלת לעולם?
הכל בסדר לא צריך שום דבר.
אני יש לי דעות על הבחירות של הילדים שלי כמו שיש לכל הורה.
יש כל מיני דברים שהם עושים שקשה לי איתם.
יחד עם זאת אני גאה בלי גבול בילדים שלי. גאה בבנות כל אחת לעצמה וגאה בבן שלי.
אני מבטא את הדעות שלי בעיקר באוזני הפולניות שלי, והן שומעות ומחייכות כי זו כבר הפעם האלף, וכולם מתעלמים וממשיכים בדרכם.
הכל בסדר גמור והכל מאהבה.
 

אבח"י

Well-known member
הכל בסדר לא צריך שום דבר.
אני יש לי דעות על הבחירות של הילדים שלי כמו שיש לכל הורה.
יש כל מיני דברים שהם עושים שקשה לי איתם.
יחד עם זאת אני גאה בלי גבול בילדים שלי. גאה בבנות כל אחת לעצמה וגאה בבן שלי.
אני מבטא את הדעות שלי בעיקר באוזני הפולניות שלי, והן שומעות ומחייכות כי זו כבר הפעם האלף, וכולם מתעלמים וממשיכים בדרכם.
הכל בסדר גמור והכל מאהבה.
לי ברור שהכל נובע אצלך מהערצה שלא תאומן לכל הנשים בחייך.
 

סופהו 1

Well-known member
גם ההורים אצלנו חושבים ככה, אבל רחל בין כה וכה כל הזמן משתרכת אחרי התאומות כך שהיא גם ככה רוב הזמן עם ילדים שגדולים ממנה לפחות שנתיים, וגם יותר.
מנסים לשים אותה עם בני גילה, וזה לא מצליח. הרמה שלה כל כך גבוהה שזה כמו לשים אותה עם תינוק שלא יודע לדבר. זו התוצאה של לשים אותה עם בני 5.
וחוץ מזה כמה אפשר לבזבז פוטנציאל. אמא שלה, הבת הקטנה שלי, גם ברמה אינטלקטואלית בשמיים, עם יכולות שהיא יכולה להיות מדענית וחוקרת ורופאה וכל דבר.
אז היא מחליטה שהיא מקדישה את חייה, שהיו יכולים לתרום לאנושות באופן משמעותי, לגידול ילדים. שלה ועוד יותר של אחרות.
להביא אותם לעולם ולהניק אותם ולהחליף להם טיטולים. להאכיל ולהרגיע ולקחת לחוגים ולסחוב אותם על הידיים לפעמים 3 בבת אחת. זה הייעוד שבחרה.
כזה בזבוז שבאמת חבל. אולי רחל שירשה ממנה ועוד מוסיפה, תביא לעולם יותר תועלת.
אני לא רואה בבחירה שלה בזבוז.
אני בטוחה שיש רבים שלא יסכימו איתי, כי מה איתה? והפוטנציאל, הפוטנציאל.. ומה עם ההתפתחות האישית שלה??? ו..
איך נוכל להשוויץ בה????
אם היא יכולה לאפשר לעצמה את הבחירה והיא שלמה איתה, זו בחירה נהדרת.
היא מביאה המון תועלת לעצמה, לילדים ולעולם, שיגדלו בו ילדים שגדלו אצל אמא, שרוצה ובחרה לעשות מה שהיא עושה ולא תוך אילוץ. אמא שנהנית ממה שהיא עושה ולא מרגישה תחושת החמצה. (מה שלהרגשתי, חלק מבעלי ההישגים, כן מרגישים).
אם תרצה בשלב מסויים לחזור ו"לתרום לאנושות באופן משמעותי" יותר*, כי לגדל ילדים לא נחשב (?) והיא עם פוטנציאל בשמיים, תמיד תוכל להשתלם ולהשתלב, להשיג הישגים נוספים, בנוסף לגידול ילדיה (ואז אבא יוכל להתגאות גם בזה ולא רק בבחירתה להיות אמא, או בבחירה של לעשות מה שנראה לה חשוב ולא מה שחושבת הסביבה).

*(לטעמי, פסלת, זלזלת בכל ה- גננות, גננים, סייעים/ות, מטפלות/ים, מורים, מורות, שמשקיעים את חייהם בגידול וחינוך ילדים, בנוסף לילדיהם).
 

קלייטון.ש

Well-known member
אני לא רואה בבחירה שלה בזבוז.
תראי הבת הקטנה שלי דפוקה. היא לא בסדר בראש. לא רואה איך אפשר להתווכח על זה.
זה לא באשמתה. קודם כל נולדה להורים דפוקים ומקבלת גנטיקה בהתאם. אחרי כן בגיל 4 אני נטשתי ממש מרגע לרגע, ואמא שלה מסרה אותה עד מהרה לגידול במשפחה אחרת.
אז כן, זו אחלה משפחה, ואנשים טובים ואהובים שמקבלים אותה כשלהם, ואחים ביולוגים והכל, ועדיין נורמלי זה לא. כשאת מלכתחילה סוחבת גנטיקה בעייתית זה לא מוביל לדברים טובים.
גם כל האינטליגנציה הזו, מאחורי זה אין נורמליות.
מכאן התלות העמוקה שלה באחותה, שכשהיא התחתנה הבת שלי הלכה לגור אצלם כי לא היתה מוכנה לגור בבית בלעדיה. איך זה נורמלי.
ואז אמרו אי אפשר ככה את ילדה והיא אשה נשואה, תחזרי הביתה. אז לקחה את החבר-משהו שהיה לה במקרה, לא יודע אם אוהבת אותו בכלל, והתחתנה איתו. המסכן לא ידע מאיפה זה בא לו. היא בת 18 והוא 19. ואז אומרת עכשיו אני נשואה ואנחנו שותפים בדירה. דירת 4 חדרים לשני זוגות ותיכף ילדים. אז פתרנו את הבעיה של החדרים אבל הילדה לא נעשתה נורמלית מזה.
כל העניין עם אינספור ילדים ולהקדיש להם חיים זו תגובה ברורה למה שעבר עליה בחיים.
שאם אותה נטשו היא תלך לקיצוניות הנגדית והיא תאסוף לחיקה ילדים בלי סוף.
וברור שההתנגדות של האיש שנטש אותה בילדות דווקא דוחפת אותה עוד יותר באותו כיוון.
אז הבחירה שלה לא באה מבסיס של בריאות נפשית. ולכן אפילו שדעתי לא נחשבת אני ממשיך להגיד אותה.
 

סופהו 1

Well-known member
תראי הבת הקטנה שלי דפוקה. היא לא בסדר בראש. לא רואה איך אפשר להתווכח על זה.
זה לא באשמתה. קודם כל נולדה להורים דפוקים ומקבלת גנטיקה בהתאם. אחרי כן בגיל 4 אני נטשתי ממש מרגע לרגע, ואמא שלה מסרה אותה עד מהרה לגידול במשפחה אחרת.
אז כן, זו אחלה משפחה, ואנשים טובים ואהובים שמקבלים אותה כשלהם, ואחים ביולוגים והכל, ועדיין נורמלי זה לא. כשאת מלכתחילה סוחבת גנטיקה בעייתית זה לא מוביל לדברים טובים.
זוכר את הצעתי שתשקול לפרסם ספר? ההצעה בעינה עומדת.
פעם לא הצלחתי להחליט תחת איזו סוגה, הפעם אני חושבת לעצמי- ההגדה לבית קלייטון, או האגדה לבית קלייטון?

לעניות דעתי, הבלתי נחשבת, כמובן, בתך אינה גורמת למישהו עוול, או מוציאה שם רע לעצמה או למשפחתה, אז במטותא..פרגן לה.


והמשך בסיפורים כדי שנוכל לקרוא עוד ועוד.
מעלה חיוך ועדיף על חדשות.
 
למעלה