האוליגרכים
- פותח הנושא baudrate
- פורסם בתאריך
דומני כי ד'כתיב: 14 קבוצות, לא 14
משפחות. אתה יודע מה ההבדל בין 'קבוצה' ל'משפחה'? או שמא אתה חושב כי קיים קשר משפחתי הדוק בין גב' אריסון עד לאחרון רואי חשבונה? את הכסף הגדול הפסיקו לעשות על גב ה'עובדים' כבר בשלהי המאה ה-19 ועברו לפאזות ייצור רווח אחרות. תוריד את החולצה של צ'ה גווארה ושלח אותה לכביסה; 14 'משפחות' השנה, לפני כשנתיים היו אלה 18 'משפחות'(להיכן נעלמו 4 משפחות? הן נושלו ע"י אל ישראלי-קפונה?), וכך עין הציבור ממוקדת בעושרם של אחרים, אותו הם השיגו בעזרת עבודה קשה, ולא באשמים האמיתיים השורצים באוקיינוס הרפיסות והבינוניות בכנסת. רק במדינה מנוונת, העושר מהווה סיבה לכלימה, וההצלחה משולה ל'עשיקה'.
משפחות. אתה יודע מה ההבדל בין 'קבוצה' ל'משפחה'? או שמא אתה חושב כי קיים קשר משפחתי הדוק בין גב' אריסון עד לאחרון רואי חשבונה? את הכסף הגדול הפסיקו לעשות על גב ה'עובדים' כבר בשלהי המאה ה-19 ועברו לפאזות ייצור רווח אחרות. תוריד את החולצה של צ'ה גווארה ושלח אותה לכביסה; 14 'משפחות' השנה, לפני כשנתיים היו אלה 18 'משפחות'(להיכן נעלמו 4 משפחות? הן נושלו ע"י אל ישראלי-קפונה?), וכך עין הציבור ממוקדת בעושרם של אחרים, אותו הם השיגו בעזרת עבודה קשה, ולא באשמים האמיתיים השורצים באוקיינוס הרפיסות והבינוניות בכנסת. רק במדינה מנוונת, העושר מהווה סיבה לכלימה, וההצלחה משולה ל'עשיקה'.
ממתיק סוד1
New member
עושר שנעשה על חשבון הציבור
אינו מקור לגאווה בשום מדינה, מלבד במדינת ישראל שהפכה ליותר קפיטליסטית ומושחתת אפילו מארה"ב. מימדי השחיתות בישראל שברו כבר את כל השיאים בעולם. אפילו אני שהתרעתי לגבי השחיתות הפושטת אצלנו בגלל קשר ההון ושלטון המסוכן שקיים אצלנו במדינה, לא תיארתי לעצמי שמימדי השחיתות עד כדי כך גדולים ועמוקים. אך עובדה שהם כאלה. נשיא, ראשי ממשלות, שרי אוצרק, פקידי אוצר, רשות המיסים, בנק ישראל, מעסיקים, אנשי עסקים וכו'... לצערי נראה שמעתה ואילך לא צריך לשאול מי מושחת במדינה הזאת, אלא מי לא מושחת.
אינו מקור לגאווה בשום מדינה, מלבד במדינת ישראל שהפכה ליותר קפיטליסטית ומושחתת אפילו מארה"ב. מימדי השחיתות בישראל שברו כבר את כל השיאים בעולם. אפילו אני שהתרעתי לגבי השחיתות הפושטת אצלנו בגלל קשר ההון ושלטון המסוכן שקיים אצלנו במדינה, לא תיארתי לעצמי שמימדי השחיתות עד כדי כך גדולים ועמוקים. אך עובדה שהם כאלה. נשיא, ראשי ממשלות, שרי אוצרק, פקידי אוצר, רשות המיסים, בנק ישראל, מעסיקים, אנשי עסקים וכו'... לצערי נראה שמעתה ואילך לא צריך לשאול מי מושחת במדינה הזאת, אלא מי לא מושחת.
אתה מדבר מתוך חוסר ידע
שחיתות בארה"ב? נמוכה ביותר, בעיקר בשל העובדה כי הרשויות האמריקניות נלחמות בתופעה, ועל כך יעידו העונשים אותם קיבלו הבכירים ב'אנרון'. מדינת ישראל אינה מושחתת יותר ממדינות אירופה, כגרמניה, בה השחיתות פושה בכל מוסד ציבורי, או אף בריטניה. הבעיה בארץ היא חוסר התרבות של ההמונים, כמו גם העובדה כי עכברושי הביבים הפוליטיים המצחינים כדוגמת אולמרט, הירשזון ושות' עלו לגדולה, וכעת כאשר הם נמצאים במרכז העניינים, העיניים הציבוריות מופנות כלפיהם ולא בכדי. פקידי אוצר ואנשי בנק ישראל מואשמים בשחיתות? אתה יודע משהו שאנחנו לא יודעים, ממתיק? וממתי פרשיות הטרדה מינית נחשבות ל'שחיתות' (מבחינה יורידית גרידא) ולא לעבירות פליליות?
שחיתות בארה"ב? נמוכה ביותר, בעיקר בשל העובדה כי הרשויות האמריקניות נלחמות בתופעה, ועל כך יעידו העונשים אותם קיבלו הבכירים ב'אנרון'. מדינת ישראל אינה מושחתת יותר ממדינות אירופה, כגרמניה, בה השחיתות פושה בכל מוסד ציבורי, או אף בריטניה. הבעיה בארץ היא חוסר התרבות של ההמונים, כמו גם העובדה כי עכברושי הביבים הפוליטיים המצחינים כדוגמת אולמרט, הירשזון ושות' עלו לגדולה, וכעת כאשר הם נמצאים במרכז העניינים, העיניים הציבוריות מופנות כלפיהם ולא בכדי. פקידי אוצר ואנשי בנק ישראל מואשמים בשחיתות? אתה יודע משהו שאנחנו לא יודעים, ממתיק? וממתי פרשיות הטרדה מינית נחשבות ל'שחיתות' (מבחינה יורידית גרידא) ולא לעבירות פליליות?
ממתיק סוד1
New member
האפאטיות היא הגורם מס' 1 לשחיתות
בכל מקום בעולם בו האזרחים אפאטים תימצא גם שחיתות, וככל שהאזרחים יותר אפאטיים, כך גם השחיתות תהיה יותר גדולה ועמוקה. במדינת ישראל לצערי האזרחים מאוד אפאטיים, למעשה אני לא מכיר אזרחים יותר אפאטיים מאזרחי ישראל. אי לכך לא פלא שיש כזו שחיתות גדולה ועמוקה במדינה שלנו. מה שפלא זה שהמדינה עדיין שורדת למרות רמת השחיתות ולמרות האפאטיות המתמשכת של אזרחי ישראל. אך השרידות הזאת רק הולכת ונחלשת, הולכת ונעלמת עם השנים, וככל שחולף הזמן, קו ההגנה האחרון שעוד מחזיק איכשהו את המדינה הזאת בחיים הולך ומתמוטט גם הוא. אילו היית קורא את המאמר שלי ימיה של המדינה הזאת ספורים היית רואה שאני דיברתי על השחיתות וגורמיה הרבה לפני שהיא התגלתה בכאלה מימדים מפחידים. כמו כן, כבר אז דיברתי על כך שהאפאטיות של אזרחי ישראל רק תעצים את השחיתות הזאת עד ששום דבר כבר לא יוכל לעצור בעדה.
בכל מקום בעולם בו האזרחים אפאטים תימצא גם שחיתות, וככל שהאזרחים יותר אפאטיים, כך גם השחיתות תהיה יותר גדולה ועמוקה. במדינת ישראל לצערי האזרחים מאוד אפאטיים, למעשה אני לא מכיר אזרחים יותר אפאטיים מאזרחי ישראל. אי לכך לא פלא שיש כזו שחיתות גדולה ועמוקה במדינה שלנו. מה שפלא זה שהמדינה עדיין שורדת למרות רמת השחיתות ולמרות האפאטיות המתמשכת של אזרחי ישראל. אך השרידות הזאת רק הולכת ונחלשת, הולכת ונעלמת עם השנים, וככל שחולף הזמן, קו ההגנה האחרון שעוד מחזיק איכשהו את המדינה הזאת בחיים הולך ומתמוטט גם הוא. אילו היית קורא את המאמר שלי ימיה של המדינה הזאת ספורים היית רואה שאני דיברתי על השחיתות וגורמיה הרבה לפני שהיא התגלתה בכאלה מימדים מפחידים. כמו כן, כבר אז דיברתי על כך שהאפאטיות של אזרחי ישראל רק תעצים את השחיתות הזאת עד ששום דבר כבר לא יוכל לעצור בעדה.
אתה לא מכיר אזרחים יותר
אפאטיים מאזרחי מדינת ישראל?
כמה אזרחים של כמה מדינות אתה כבר מכיר, שאתה מדבר? אפשר לחשוב! מי זה אפאטי ומי זה לא? כותב מאמרים אובדניים שהולך להצביע עבור פרץ בבחירות אפאטי או לא? מה אתה עושה נגד השחיתות פרט ללקדם את האנשים המושחתים ביותר לקדמת הבמה? במראה הסתכלת, ממתיק?
אפאטיים מאזרחי מדינת ישראל?
מה זה ה"על חשבון הציבור" הזה בדיוק?
עוד פעם צצת? היה נחמד בלעדייך איזה שבוע שבועיים... שחיתות לא חיה בפני עצמה, שחיתות חיה כי מוכנים לסבול אותה. כי אנשים כמוך מצביעים עבור פרץ בבחירות, כי אנשים כמוך מעדיפים את הדמגוגיה של שלי יחימוביץ', כי אנשים כמוך פותחים עין על הצלחתם של אחרים, כשבעצמם לא מזיזים אצבע כדי להצליח.
עוד פעם צצת? היה נחמד בלעדייך איזה שבוע שבועיים... שחיתות לא חיה בפני עצמה, שחיתות חיה כי מוכנים לסבול אותה. כי אנשים כמוך מצביעים עבור פרץ בבחירות, כי אנשים כמוך מעדיפים את הדמגוגיה של שלי יחימוביץ', כי אנשים כמוך פותחים עין על הצלחתם של אחרים, כשבעצמם לא מזיזים אצבע כדי להצליח.
יש ספר "אבא עשיר, אבא עני" כמדומני.
לא ספר קומוניסטי ח"וח אלא ספר שמסביר לקוראים כיצד להתעשר. אני לא יודע אם יצא לך לקרא אותו. מכל מקום יש שם הבחנה מעניינת בין עשיר ועני (ואני לא מדבר על פערים). ההגדרה שלו לעשיר ועני היא שעני הוא זה שעובד עבור הכסף, ועשיר הכסף (שלו) עובד בשבילו. אולי זהו תיאור מעט פשטני אבל לדעתי הוא אכן קולע למטרה. גם העשיר אולי נזקק למאמץ מסוים על מנת לשמור את הכסף שלו רווחי יותר, אבל ההכנסה היא מהון ולא מעבודה. לצורך הדיון העשיר יכול לשכור מנהל עסקים שכיר שיעשה בשבילו את העבודה של ניהול העסק, והוא מקבל דיוידנד, או מרוויח על ידי מכירה וקניה של נכסים כאלו ואחרים שמישהו אחר עושה בשבילו. אז לומר שהעשירים והמתעשרים השיגו את כספם כתוצאה מעבודה זה קצת לא מדויק. אז למה אני אומר משפחות? כי צריך להבדיל בין מי שהוא הבעלים, לבין רואה חשבון שכיר שעובד עבור הבעלים. הבעלות כפי שאנחנו יודעים מתרכזת במשפחה עצמה. המאה התשע עשרה עברה ואנחנו כבר במאה העשרים ואחת, אבל העובדים ממשיכים לעבוד ובעלי ההון ממשיכים להרויח. אם זה ניצול או עושק? תשמע, יש טענות שאומרות שזוהי שותפות שמתשלמת לשני הצדדים , ולעומתן יש טענות אחרות שיש כאן באופן בסיסי, או לחילופין כאן אצלינו בישראל מצבים שקשה לראות אותם כשותפות הוגנת. אגב, יהיו כאן בפורום גם כאלו שיסרבו לראות את זה כשותפות כלל ועיקר, ויאמרו שהוד רוממותם העשירים עושים בכלל טובה לעובדים כשהם נאותים ברוב חסדם להעסיק אותם. אני לא מחפש אשמים או נבלים כאן בסיפור, אבל אני חושב שאי אפשר להתעלם מהסיפור הזה ולהתמקד בספינים של החבר'ה מהכנסת, שעושים שואו נהדר בפוליטיקה, הפקה של 120 משתתפים ועוד הרבה ניצבים. סבורני שהסיפור של 14 המשפחות (או 18 משפחות) הוא הסיפור האמיתי מאחורי הקלעים שקורה כאן או לפחות חלק נכבד ממנו. העניין אינו רק עושרן של המשפחות לעומת העוני של אחרים אלא הכוח הצפון בידיהם ומשפיע באופן יומיומי על האזרחים. כאשר אני אומר צפון אני מתכוון להשפעה הסמויה מן העין אבל המאוד מורגשת בחיים היומיומיים. הריכוזיות הזאת הממוקדת בידי מעטים ומנוצלת כצפוי להגדלת הרווחים שלהם, אינה מאפשרת לא רק קיום של משק תחרותי מספיק (בנקים, חברות ביטוח, תיקשורת , אנרגיה) אלא לצערי אינה מאפשרת אף פיקוח ציבורי נאות בגלל קשרי הגומלין בין הון לשלטון. אני לא רואה בזה דווקה כישלון של חברי כנסת בינוניים ומטה אלא כישלון מערכתי. במדינות אחרות שדוגלות בקפיטליזם ושוק חופשי אין בדרך כלל רמה כזאת של ריכוז כח בידי מעטים.
לא ספר קומוניסטי ח"וח אלא ספר שמסביר לקוראים כיצד להתעשר. אני לא יודע אם יצא לך לקרא אותו. מכל מקום יש שם הבחנה מעניינת בין עשיר ועני (ואני לא מדבר על פערים). ההגדרה שלו לעשיר ועני היא שעני הוא זה שעובד עבור הכסף, ועשיר הכסף (שלו) עובד בשבילו. אולי זהו תיאור מעט פשטני אבל לדעתי הוא אכן קולע למטרה. גם העשיר אולי נזקק למאמץ מסוים על מנת לשמור את הכסף שלו רווחי יותר, אבל ההכנסה היא מהון ולא מעבודה. לצורך הדיון העשיר יכול לשכור מנהל עסקים שכיר שיעשה בשבילו את העבודה של ניהול העסק, והוא מקבל דיוידנד, או מרוויח על ידי מכירה וקניה של נכסים כאלו ואחרים שמישהו אחר עושה בשבילו. אז לומר שהעשירים והמתעשרים השיגו את כספם כתוצאה מעבודה זה קצת לא מדויק. אז למה אני אומר משפחות? כי צריך להבדיל בין מי שהוא הבעלים, לבין רואה חשבון שכיר שעובד עבור הבעלים. הבעלות כפי שאנחנו יודעים מתרכזת במשפחה עצמה. המאה התשע עשרה עברה ואנחנו כבר במאה העשרים ואחת, אבל העובדים ממשיכים לעבוד ובעלי ההון ממשיכים להרויח. אם זה ניצול או עושק? תשמע, יש טענות שאומרות שזוהי שותפות שמתשלמת לשני הצדדים , ולעומתן יש טענות אחרות שיש כאן באופן בסיסי, או לחילופין כאן אצלינו בישראל מצבים שקשה לראות אותם כשותפות הוגנת. אגב, יהיו כאן בפורום גם כאלו שיסרבו לראות את זה כשותפות כלל ועיקר, ויאמרו שהוד רוממותם העשירים עושים בכלל טובה לעובדים כשהם נאותים ברוב חסדם להעסיק אותם. אני לא מחפש אשמים או נבלים כאן בסיפור, אבל אני חושב שאי אפשר להתעלם מהסיפור הזה ולהתמקד בספינים של החבר'ה מהכנסת, שעושים שואו נהדר בפוליטיקה, הפקה של 120 משתתפים ועוד הרבה ניצבים. סבורני שהסיפור של 14 המשפחות (או 18 משפחות) הוא הסיפור האמיתי מאחורי הקלעים שקורה כאן או לפחות חלק נכבד ממנו. העניין אינו רק עושרן של המשפחות לעומת העוני של אחרים אלא הכוח הצפון בידיהם ומשפיע באופן יומיומי על האזרחים. כאשר אני אומר צפון אני מתכוון להשפעה הסמויה מן העין אבל המאוד מורגשת בחיים היומיומיים. הריכוזיות הזאת הממוקדת בידי מעטים ומנוצלת כצפוי להגדלת הרווחים שלהם, אינה מאפשרת לא רק קיום של משק תחרותי מספיק (בנקים, חברות ביטוח, תיקשורת , אנרגיה) אלא לצערי אינה מאפשרת אף פיקוח ציבורי נאות בגלל קשרי הגומלין בין הון לשלטון. אני לא רואה בזה דווקה כישלון של חברי כנסת בינוניים ומטה אלא כישלון מערכתי. במדינות אחרות שדוגלות בקפיטליזם ושוק חופשי אין בדרך כלל רמה כזאת של ריכוז כח בידי מעטים.
בוא נתחיל מכך, שעדיף יהיה אם
יפסיקו הבריות לקנות את כל ספרי הדרעק והשמעק הללו של 'קרא אותי ולמד כיצד להתעשר בתוך 20 דקות ללא מאמץ מיוחד!', הכוללים לא פעם מנות מטופשות של סיפורי בדים, בנוסף למלל ריק מתוכן הכולל כמה מנטרות בודהיסטיות. אם מטרתו של האדם היא להתעשר, שילך לאקדמיה, יבין כיצד השיטה פועלת, וישקיע בנדל"ן, ני"ע, או כל מקור אחר לפי הידע שרכש. נסיון ללמוד את השוק דרך 'ספרים' מן הסוג הזה, אשר כוללים לא יותר מאשר תבנית מילולית דהויה, לעולם יהיה משול לכישלון. הספרים הללו מנצלים את תאוותם של רבים להתעשר, ולהכביר בכך את משקל המטבעות המצלצלות בכיסם. מי באמת מתעשר מהספרים הללו? השרלטנים הכותבים אותם ומקור מרבית הכנסותיהם נובע לא מהשקעות 'נבונות', אלא ממכירת ה'ספרים' הללו. המשפט 'ההבדל בין עשיר לעני הוא.. שעשיר נותן לכסף לעבוד בשבילו', הוא מוטה ומוטעה למדי, בעיקר מפני שהוא מבטל את האינטיליגנציה של האדם בעל הקפיטל כפקטור במשוואת הרווח. כמו כן, שים לב כי 'עני', אליבא דמחברי הספר, אינו בהכרח אדם המשתכר שכר מינימום. 'עני', על פי הבנתי את תיאור הספר, הוא פשוט אדם שאינו בעל קפיטל מספיק בכדי שיזכה לכינוי 'עשיר', ויש לשים לב לכך. הבה נבחן את טיעוניך לעומקם- האם האדם העשיר מרוויח מהון והשקעה, ולא מעבודה קשה? הרי שזה נכון. עם זאת, אתה שוכח כי אישים כלב לבייב וכתשובה, התחילו מאפס, והתקדמו מעבודה קשה. תשובה למשל, נהג כנער למכור זיתים בשווקים. אם תבחן את התקדמותו של כל איש מאותם המיליונרים והמיליארדרים, תבין כי בסופו של דבר, כי רובם התחילו מניהול עסקים זעירים, ולאחר מכן התרחבו, קנו, התרחבו, וכך זה נמשך ונמתח. כאשר העסקים מתרחבים, לא יוכל אדם אחד, או אף קבוצה מצומצמת של אנשים לטפל בכל. על כן, לעיתים שוכרים אנשי מקצוע רבים, מקימים מחלקות מיוחדות אשר יטפלו בנושאים שונים (מחלקות משפטיות, יוכלו להוות דוגמה טובה), ואין פסול בכך, זה מתבקש. עם זאת, אל לך לשכוח כי אותו ה'עשיר', הינו גורם משפיע בתכנון הדרך בה יצעד העסק, בעתיד הקרוב, והרחוק גם כן (במצב אופטימלי). האם ייתכן והעשיר ינושל מהונו? כתוצאה מניהול לא נכון, אי ראייה נכונה של התהליכים המתהווים במשק, וכיו"ב יכולים בוודאי לגרום להפסדים, כמו גם לפשיטת רגל. היו מקרים רבים, והגלגל התהפך לא פעם. מי זוכר כיום את משפחת רקאנטי? מי זה בכלל שילמן פרוסטר? העובדה כי כל אדם יכול להיות בעל הון, היא הנותנת בידי הראויים להתקדם, ולקדם את השאר עימם. באשר לבעיית הריכוזיות במשק, עליך לזכור כי היא בעיה גם של משקים קטנים אחרים. הריכוזיות במשק הישראלי גדולה, ולא הכחשתי זאת. כל שאמרתי הוא, שאין 14 'משפחות', וגם לא 18. קיימים גורמים רבים המרכזים כוח מינוף כלכלי רב מדי בידם, אך לבטח אין 18 משפחות הרוקחות תעלולי שליטה על המשק הישראלי. יש קצת יותר. לריכוזיות יש לה השלכות חברתיות והשלכות פוליטיות, כיוון שריכוזיות זה לא רק כוח כלכלי אלא גם כוח פוליטי. מבחינה כלכלית קשה מאוד לאדם להיות חשוב במשק הישראלי אם הוא לא קשור לאחת הקבוצות האלה, וזו אחת הבעיות הקשות עימן ייאלץ המשק הישראלי להתמודד. מצב זה יוצר כמעט מצב של עיוות שוק, אשר לעניות דעתי הדרך הטובה ביותר להתמודד עימו היא עידוד השקעות זרות במשק הישראלי, והפעלת רגולציה נוקשה פי כמה וכמה. כמה מחברי הפורום אכן נוטים להקצין, כמו כל אדם אחר המנסה להגן על דרך אידיאולוגית אשר לאורה הוא הולך בעת פולמוס סוער. העובדים אכן לא צריכים להודות לעשירים על כך שהם מעסיקים אותם, שכן הניצול כאן הוא הדדי למדי כפי שציינת. עם זאת, על העובדים לצהול כאשר החברות אשר בתוכן הם עובדים מתרחבות ומרוויחות יותר, שכן אז תנאי ההעסקה שלהם ישתפרו, תוספות למשכורות יתוכנו, ועובדים חדשים יתווספו לאותה החברה. כך, הקרקע תהיה יציבה יותר לביצוע רפורמות מנהליות אשר יוכלו לשפר את דרך עבודתן של המערכות בתוך החברה, וכמו כן, החברה עצמה אשר בתוכה פועלת החברה תוכל לצאת נשכרת מכך, שכן תוספת כוח אדם=ירידה באבטלה ושיפור מצבו של הכלל. דה יורה, זו הדרך, אך דה פקטו, לא פעם זכויותיהם של העובדים מופרות (בארץ אגב, רוב מעסיקי עובדי הקבלן הם משרדים ממשלתיים- גודל האבסורד בכך שניצול העובדים בארץ נתון בידי הממסד, מעיד על מידת הכסילות בה טובעת החברה הישראלית הממסדית בעיקר) בעיקר בשל היעדר רגולציה ראויה, כמו גם מדיניות ממשלתית תקיפה. בתוך כך העליתי טרוניה על כך שהאשם האמיתי אינו באותם בעלי הקפיטל הרוצים להגדיל את הונם, אלא בעיקר בחברי הכנסת ובממסד. כעת אתה טוען כי ייתכן והכנסת למעשה נשלטת בידי גורמים א-פוליטיים למטרות כלכליות. ובכן, האמן לי כאדם אשר מכיר את המערכת, שאין זה כך. עם זאת, לבעלי הון רבים אכן יש השפעה על פוליטיקאים, בעיקר בשל העובדה כי הפוליטיקאים נזקקים לא פעם למימון מסעות בחירות וכיו"ב. זה קשר שלא ניתן למנוע, אך בהחלט ניתן לצמצם. עם זאת, עליך לציין את העובדה כי ההון הגדול אינו מושג בארץ, אלא בחו"ל בעיקר. בסופו של יום, המשק הישראלי הוא קטן מאד, כך שהריכוזיות כמעט ואינה נמנעת. מה הפיתרון? רגולציה ורצון ממשלתי לביצוע. כיצד אלה יושגו? במידה וכל אדם יתפקד למפלגה המייצגת נאמנה את דרכו האידיאולוגית, ויועיל לבחור באנשים הראויים, ולא בעכברושי הביבים המושחתים העומדים בראשות המדינה כיום. בעבור שינוי, יש צורך במעט אקטיביזם אזרחי.
יפסיקו הבריות לקנות את כל ספרי הדרעק והשמעק הללו של 'קרא אותי ולמד כיצד להתעשר בתוך 20 דקות ללא מאמץ מיוחד!', הכוללים לא פעם מנות מטופשות של סיפורי בדים, בנוסף למלל ריק מתוכן הכולל כמה מנטרות בודהיסטיות. אם מטרתו של האדם היא להתעשר, שילך לאקדמיה, יבין כיצד השיטה פועלת, וישקיע בנדל"ן, ני"ע, או כל מקור אחר לפי הידע שרכש. נסיון ללמוד את השוק דרך 'ספרים' מן הסוג הזה, אשר כוללים לא יותר מאשר תבנית מילולית דהויה, לעולם יהיה משול לכישלון. הספרים הללו מנצלים את תאוותם של רבים להתעשר, ולהכביר בכך את משקל המטבעות המצלצלות בכיסם. מי באמת מתעשר מהספרים הללו? השרלטנים הכותבים אותם ומקור מרבית הכנסותיהם נובע לא מהשקעות 'נבונות', אלא ממכירת ה'ספרים' הללו. המשפט 'ההבדל בין עשיר לעני הוא.. שעשיר נותן לכסף לעבוד בשבילו', הוא מוטה ומוטעה למדי, בעיקר מפני שהוא מבטל את האינטיליגנציה של האדם בעל הקפיטל כפקטור במשוואת הרווח. כמו כן, שים לב כי 'עני', אליבא דמחברי הספר, אינו בהכרח אדם המשתכר שכר מינימום. 'עני', על פי הבנתי את תיאור הספר, הוא פשוט אדם שאינו בעל קפיטל מספיק בכדי שיזכה לכינוי 'עשיר', ויש לשים לב לכך. הבה נבחן את טיעוניך לעומקם- האם האדם העשיר מרוויח מהון והשקעה, ולא מעבודה קשה? הרי שזה נכון. עם זאת, אתה שוכח כי אישים כלב לבייב וכתשובה, התחילו מאפס, והתקדמו מעבודה קשה. תשובה למשל, נהג כנער למכור זיתים בשווקים. אם תבחן את התקדמותו של כל איש מאותם המיליונרים והמיליארדרים, תבין כי בסופו של דבר, כי רובם התחילו מניהול עסקים זעירים, ולאחר מכן התרחבו, קנו, התרחבו, וכך זה נמשך ונמתח. כאשר העסקים מתרחבים, לא יוכל אדם אחד, או אף קבוצה מצומצמת של אנשים לטפל בכל. על כן, לעיתים שוכרים אנשי מקצוע רבים, מקימים מחלקות מיוחדות אשר יטפלו בנושאים שונים (מחלקות משפטיות, יוכלו להוות דוגמה טובה), ואין פסול בכך, זה מתבקש. עם זאת, אל לך לשכוח כי אותו ה'עשיר', הינו גורם משפיע בתכנון הדרך בה יצעד העסק, בעתיד הקרוב, והרחוק גם כן (במצב אופטימלי). האם ייתכן והעשיר ינושל מהונו? כתוצאה מניהול לא נכון, אי ראייה נכונה של התהליכים המתהווים במשק, וכיו"ב יכולים בוודאי לגרום להפסדים, כמו גם לפשיטת רגל. היו מקרים רבים, והגלגל התהפך לא פעם. מי זוכר כיום את משפחת רקאנטי? מי זה בכלל שילמן פרוסטר? העובדה כי כל אדם יכול להיות בעל הון, היא הנותנת בידי הראויים להתקדם, ולקדם את השאר עימם. באשר לבעיית הריכוזיות במשק, עליך לזכור כי היא בעיה גם של משקים קטנים אחרים. הריכוזיות במשק הישראלי גדולה, ולא הכחשתי זאת. כל שאמרתי הוא, שאין 14 'משפחות', וגם לא 18. קיימים גורמים רבים המרכזים כוח מינוף כלכלי רב מדי בידם, אך לבטח אין 18 משפחות הרוקחות תעלולי שליטה על המשק הישראלי. יש קצת יותר. לריכוזיות יש לה השלכות חברתיות והשלכות פוליטיות, כיוון שריכוזיות זה לא רק כוח כלכלי אלא גם כוח פוליטי. מבחינה כלכלית קשה מאוד לאדם להיות חשוב במשק הישראלי אם הוא לא קשור לאחת הקבוצות האלה, וזו אחת הבעיות הקשות עימן ייאלץ המשק הישראלי להתמודד. מצב זה יוצר כמעט מצב של עיוות שוק, אשר לעניות דעתי הדרך הטובה ביותר להתמודד עימו היא עידוד השקעות זרות במשק הישראלי, והפעלת רגולציה נוקשה פי כמה וכמה. כמה מחברי הפורום אכן נוטים להקצין, כמו כל אדם אחר המנסה להגן על דרך אידיאולוגית אשר לאורה הוא הולך בעת פולמוס סוער. העובדים אכן לא צריכים להודות לעשירים על כך שהם מעסיקים אותם, שכן הניצול כאן הוא הדדי למדי כפי שציינת. עם זאת, על העובדים לצהול כאשר החברות אשר בתוכן הם עובדים מתרחבות ומרוויחות יותר, שכן אז תנאי ההעסקה שלהם ישתפרו, תוספות למשכורות יתוכנו, ועובדים חדשים יתווספו לאותה החברה. כך, הקרקע תהיה יציבה יותר לביצוע רפורמות מנהליות אשר יוכלו לשפר את דרך עבודתן של המערכות בתוך החברה, וכמו כן, החברה עצמה אשר בתוכה פועלת החברה תוכל לצאת נשכרת מכך, שכן תוספת כוח אדם=ירידה באבטלה ושיפור מצבו של הכלל. דה יורה, זו הדרך, אך דה פקטו, לא פעם זכויותיהם של העובדים מופרות (בארץ אגב, רוב מעסיקי עובדי הקבלן הם משרדים ממשלתיים- גודל האבסורד בכך שניצול העובדים בארץ נתון בידי הממסד, מעיד על מידת הכסילות בה טובעת החברה הישראלית הממסדית בעיקר) בעיקר בשל היעדר רגולציה ראויה, כמו גם מדיניות ממשלתית תקיפה. בתוך כך העליתי טרוניה על כך שהאשם האמיתי אינו באותם בעלי הקפיטל הרוצים להגדיל את הונם, אלא בעיקר בחברי הכנסת ובממסד. כעת אתה טוען כי ייתכן והכנסת למעשה נשלטת בידי גורמים א-פוליטיים למטרות כלכליות. ובכן, האמן לי כאדם אשר מכיר את המערכת, שאין זה כך. עם זאת, לבעלי הון רבים אכן יש השפעה על פוליטיקאים, בעיקר בשל העובדה כי הפוליטיקאים נזקקים לא פעם למימון מסעות בחירות וכיו"ב. זה קשר שלא ניתן למנוע, אך בהחלט ניתן לצמצם. עם זאת, עליך לציין את העובדה כי ההון הגדול אינו מושג בארץ, אלא בחו"ל בעיקר. בסופו של יום, המשק הישראלי הוא קטן מאד, כך שהריכוזיות כמעט ואינה נמנעת. מה הפיתרון? רגולציה ורצון ממשלתי לביצוע. כיצד אלה יושגו? במידה וכל אדם יתפקד למפלגה המייצגת נאמנה את דרכו האידיאולוגית, ויועיל לבחור באנשים הראויים, ולא בעכברושי הביבים המושחתים העומדים בראשות המדינה כיום. בעבור שינוי, יש צורך במעט אקטיביזם אזרחי.
נתחיל באקדמיה
ברור שיש מתאם סטטיסטי בין לימודים אקדמיים לבין הכנסה, אולם אם תחפש את הדוקטורים והפרופסורים ואפילו את האנשים בעלי תואר ראשון ושני בין האנשים בעלי ההון הגדול, תראה שהמתאם חלש מכפי שהיה ניתן לצפות. אז מי שרוצה להתעשר מן הסתם לא צריך לתלות יהבו יותר מדי בהשכלה אקדמית בתחום הכלכלה. כמובן שגם אין הרבה סיכוי להתעשר מקריאת ספרים כדוגמת זה שהזכרתי, אולם גם להם יש הלקח שלהם, שהוא אגב אינו כולל שיטה כיצד להתעשר ב20 דקות, או 20 יום, או אפילו 20 חודש .... האמת היא שאין הרבה סיכוי לאדם להתעשר ממש אם או בלי ספרים או השכלה, גם אם הדבר אפשרי בתיאוריה, ולו רק בגלל המבנה של פירמידת ההון, ככל שעולים יותר למעלה, יש פחות מקום. כמובן שאפשר להזכיר את לב לבייב או יצחק תשובה או את גאידמק, או מי שלא יהיה כדוגמאות לכך שהכל אפשרי, אולם צריך גם להזכיר את כל אלו שמנסים ולא מצליחים, והם רבים הרבה הרבה יותר
. אפרופו משפחות, יש מאמר יפה בהארץ שמדבר על מישפחות ההון והצרות שלהן (שושלת) ובין השאר על העליות והמורדות של משפחת רקנאטי . כעת ניגע בנקודה השניה, והיא הצדקת השיטה והרווחים של בעלי ההון אומרים שהעשירים מתאמצים (עובדים קשה) על מנת להגדיל את רווחי ההון שלהם ועוד אומרים שהם האנשים הראויים לכך מתוקף הצלחתם וכשרונם (איין ראנד). אני אינני מקבל ממש את ההצדקות הללו. אחסוך כאן את הנייר (הוירטואלי) ואת הזמן (הממשי ) משום שאינני רוצה כרגע להתחיל בהתנצחות בנידון, אבל אם להיות הוגן , אז ההצדקה היחידה שאני יכול לקבל אותה היא שהשיטה עובדת. זה אולי נשמע מוזר על רקע הביקורת שאני כתבתי, אז אסביר את עצמי קצת יותר - כאשר השיטה עובדת , כלומר כאשר לאנשים יש עבודה ושכר הוגן והם אינם נאבקים על פת לחם ועובדים תמורת פרוטות אז השיטה עובדת. אינני חושב שזה מן הנמנע בשיטה הכלכלית הנהוגה, מאידך זה אינו מובן מאליו. שלישית בעניין ההתמודדות עם בעית הריכוזיות והקשרים של ההון עם השלטון. אמרת רגולציה, השקעות זרות, פוליטיקה. שלשתם בעיתיים מבחינות כאלו ואחרות. הם אינם פיתרונות פלא, אם כי הם בהחלט חלק מההתמודדות עם הבעיות שיש לישראל.
ברור שיש מתאם סטטיסטי בין לימודים אקדמיים לבין הכנסה, אולם אם תחפש את הדוקטורים והפרופסורים ואפילו את האנשים בעלי תואר ראשון ושני בין האנשים בעלי ההון הגדול, תראה שהמתאם חלש מכפי שהיה ניתן לצפות. אז מי שרוצה להתעשר מן הסתם לא צריך לתלות יהבו יותר מדי בהשכלה אקדמית בתחום הכלכלה. כמובן שגם אין הרבה סיכוי להתעשר מקריאת ספרים כדוגמת זה שהזכרתי, אולם גם להם יש הלקח שלהם, שהוא אגב אינו כולל שיטה כיצד להתעשר ב20 דקות, או 20 יום, או אפילו 20 חודש .... האמת היא שאין הרבה סיכוי לאדם להתעשר ממש אם או בלי ספרים או השכלה, גם אם הדבר אפשרי בתיאוריה, ולו רק בגלל המבנה של פירמידת ההון, ככל שעולים יותר למעלה, יש פחות מקום. כמובן שאפשר להזכיר את לב לבייב או יצחק תשובה או את גאידמק, או מי שלא יהיה כדוגמאות לכך שהכל אפשרי, אולם צריך גם להזכיר את כל אלו שמנסים ולא מצליחים, והם רבים הרבה הרבה יותר
באשר לפסקתך הראשונה, ראה תגובתי
למטה. לא כתבתי כי אם תלמד באקדמיה, בהרכח תמצא דרכך לעושר. הצעתי שבמקום לקרוא ולעלעל בספרים חסרי הערך הללו, יהיה זה עדיף לאדם ללמוד במסגרת אקדמית. כל שיטה מטפחת בקרבך שני אפיקים: השתקעות בעבודה, והקמת משפחה. העבודה מעצימה את אשליית החשיבות, בעוד שהמשפחתיות מעצימה את אשליית ההמשכיות. אמנם לא כל אדם יזכה לגלגל מיליארדים, גם אם ישקיע את כל חייו בלימוד וביצירת קשרים, אך השיטה הנוכחית מבטיחה כי אם הוא יעמול קשה, פירות עבודתו מובטחים לו. היציבות, המאפיינת את האנשים הבינוניים, או כפי שקראו להם פעם, 'בורגנים', היא המטרה והשאיפה של רובה המוחלט של האוכלוסיה. הכנסה קבועה, ומערכת משפחתית יציבה- מי צריך יותר מזה? במצב האופטימלי, השיטה תבטיח זאת לכל אשר השקיע בעבודתו, לימודיו וכיו"ב, ולא סטה מדרך הישר. האם בשיטה המבולגנת הנהוגה בארץ יש בעיות? בוודאי. השאלה היא כיצד מתקנים את המקומות הדרושים בתיקון. אם נחזור למודל הלקוני, והשטחי למדי (אך אני מאמין שהוא די מאפיין), אשר הצגתי בתחילת תגובתי, ניתן לאמר כי היוצאים מן הכלל הינם אחוז בודד, אשר זונח את התשוקה הבינונית ליציבות ודוהר בשיא מהירותו אל עבר מאווי הקפיטל, תוך כדי שהוא לוקח על עצמו סיכונים עצומים. בסופו של יום, כל אדם יכול להגיע לעושר, הפקטורים המרכזיים שיקבעו את מידת הגעתו לעושר, תלויים בעיקר בכישוריו, מידת הסיכון שנלקחת, ובחכמתו (לאו דווקא האקדמית- גם 'חכמת רחוב' יכולה להביא לרווחים).
למטה. לא כתבתי כי אם תלמד באקדמיה, בהרכח תמצא דרכך לעושר. הצעתי שבמקום לקרוא ולעלעל בספרים חסרי הערך הללו, יהיה זה עדיף לאדם ללמוד במסגרת אקדמית. כל שיטה מטפחת בקרבך שני אפיקים: השתקעות בעבודה, והקמת משפחה. העבודה מעצימה את אשליית החשיבות, בעוד שהמשפחתיות מעצימה את אשליית ההמשכיות. אמנם לא כל אדם יזכה לגלגל מיליארדים, גם אם ישקיע את כל חייו בלימוד וביצירת קשרים, אך השיטה הנוכחית מבטיחה כי אם הוא יעמול קשה, פירות עבודתו מובטחים לו. היציבות, המאפיינת את האנשים הבינוניים, או כפי שקראו להם פעם, 'בורגנים', היא המטרה והשאיפה של רובה המוחלט של האוכלוסיה. הכנסה קבועה, ומערכת משפחתית יציבה- מי צריך יותר מזה? במצב האופטימלי, השיטה תבטיח זאת לכל אשר השקיע בעבודתו, לימודיו וכיו"ב, ולא סטה מדרך הישר. האם בשיטה המבולגנת הנהוגה בארץ יש בעיות? בוודאי. השאלה היא כיצד מתקנים את המקומות הדרושים בתיקון. אם נחזור למודל הלקוני, והשטחי למדי (אך אני מאמין שהוא די מאפיין), אשר הצגתי בתחילת תגובתי, ניתן לאמר כי היוצאים מן הכלל הינם אחוז בודד, אשר זונח את התשוקה הבינונית ליציבות ודוהר בשיא מהירותו אל עבר מאווי הקפיטל, תוך כדי שהוא לוקח על עצמו סיכונים עצומים. בסופו של יום, כל אדם יכול להגיע לעושר, הפקטורים המרכזיים שיקבעו את מידת הגעתו לעושר, תלויים בעיקר בכישוריו, מידת הסיכון שנלקחת, ובחכמתו (לאו דווקא האקדמית- גם 'חכמת רחוב' יכולה להביא לרווחים).
ממתיק סוד1
New member
שטויות ../images/Emo31.gif
אם דווקא אנשי האקדמיה היו העשירים במדינה, לא היתה לי שום בעיה עם זה. אבל אני לא ראיתי שלגאידמק או אפילו ללבייב יש איזשהו תואר, או בכלל למדו מתישהו באוניברסיטה. גם שרי אריסון הבלתי נלאית קיבלה את עושרה על מגש של כסף מאביה, ולא בזכות עצמה או הידע שרכשה ב"אקדימה". כך שעל מה בדיוק אתה מבסס את התיאוריה שלך שבשביל להתעשר במדינה הזאת צריך ללמוד באקדמיה? להתעשר אפשר רק על חשבון מישהו אחר, כלומר שמישהו אחר צריך להפסיד כדי שמישהו יתעשר, וככל שיותר אזרחים יפסידו, ככל שאותו עשיר יתעשר יותר. כסף לא גדל על העצים, כסף מתנייד ועובר מיד ליד, אם באמצעים חוקיים ואם בדרכים לא כשרות. ולצערי ותאמין לי שלצערי, לרוב האופציה השנייה היא הפופולארית יותר במדינה שלנו.
אם דווקא אנשי האקדמיה היו העשירים במדינה, לא היתה לי שום בעיה עם זה. אבל אני לא ראיתי שלגאידמק או אפילו ללבייב יש איזשהו תואר, או בכלל למדו מתישהו באוניברסיטה. גם שרי אריסון הבלתי נלאית קיבלה את עושרה על מגש של כסף מאביה, ולא בזכות עצמה או הידע שרכשה ב"אקדימה". כך שעל מה בדיוק אתה מבסס את התיאוריה שלך שבשביל להתעשר במדינה הזאת צריך ללמוד באקדמיה? להתעשר אפשר רק על חשבון מישהו אחר, כלומר שמישהו אחר צריך להפסיד כדי שמישהו יתעשר, וככל שיותר אזרחים יפסידו, ככל שאותו עשיר יתעשר יותר. כסף לא גדל על העצים, כסף מתנייד ועובר מיד ליד, אם באמצעים חוקיים ואם בדרכים לא כשרות. ולצערי ותאמין לי שלצערי, לרוב האופציה השנייה היא הפופולארית יותר במדינה שלנו.
איתי פורמן
New member
קשקוש טוטאלי
בסה"כ מפורטות 14 קבוצות ששולטות בלא מעט חברות. אז? זה הופך אותן ל "שולטות במשק הישראלי"? מה עם חברת החשמל, טבע, שטראוס-עלית, אסם, אלביט מערכות, אלביט הדמיה. איפה זיסר, איפה זיספאל, איפה גיידאמק. מה בנוגע לכל אחזקות הציבור באותן חברות? מדובר בקשקוש מוחלט.
בסה"כ מפורטות 14 קבוצות ששולטות בלא מעט חברות. אז? זה הופך אותן ל "שולטות במשק הישראלי"? מה עם חברת החשמל, טבע, שטראוס-עלית, אסם, אלביט מערכות, אלביט הדמיה. איפה זיסר, איפה זיספאל, איפה גיידאמק. מה בנוגע לכל אחזקות הציבור באותן חברות? מדובר בקשקוש מוחלט.
איתי פורמן
New member
אה... אני בטוח
הראתי שחור על גבי לבן שמדובר בקשקוש. אתה רוצה שאני אראה לך את כל רשימת החברות בת"א ונבדוק ביחד מה שווי השוק בהן המשפחות הנ"ל שולטות ביחס לשווי השוק הכולל? (וזה עוד לא כולל חברות פרטיות או הון של אנשים פרטיים). זה באמת לא מסובך, תיקח את כל החברות הרשומות שם, תכפיל את אחוז השליטה של המשפחות בכל חברה בשווי השוק ותגיע למספר. אח"כ נבדוק מה סה"כ שאר הנכסים של המדינה ונבדוק אם יש להן 51%.
הראתי שחור על גבי לבן שמדובר בקשקוש. אתה רוצה שאני אראה לך את כל רשימת החברות בת"א ונבדוק ביחד מה שווי השוק בהן המשפחות הנ"ל שולטות ביחס לשווי השוק הכולל? (וזה עוד לא כולל חברות פרטיות או הון של אנשים פרטיים). זה באמת לא מסובך, תיקח את כל החברות הרשומות שם, תכפיל את אחוז השליטה של המשפחות בכל חברה בשווי השוק ותגיע למספר. אח"כ נבדוק מה סה"כ שאר הנכסים של המדינה ונבדוק אם יש להן 51%.
איתי פורמן
New member
דרך אגב, קראת את הדברים שלהם?
או שרק קראת את מה שכתוב ב Ynet? אין ספק שהנתונים עצמם נכונים, אבל המסקנה שהעיתון גזר מהן חסרת כל בסיס.
או שרק קראת את מה שכתוב ב Ynet? אין ספק שהנתונים עצמם נכונים, אבל המסקנה שהעיתון גזר מהן חסרת כל בסיס.
איתי פורמן
New member
אני אפרט קצת יותר
מאחר ואני משער שהסיכוי שתעשה את הבדיקה בעצמך ואז תודה בטעותך בצירוף התנצלות שואף לסיכוי ש 14 המשפחות אכן שולטות במשק, אז לטובת הגולשים אני אראה את זה בעצמי. כאן יש את מדד העוצמה של דן אנד ברדסטריט וכאן יש את עץ המבנה שלהם. נתחיל לבדוק את זה אחד אחד. אליהו שולט ב 10% מבנק לאומי. מה עם 90% הנותרים? מעבר לכך, השליטה בפועל היא בנתיים של המדינה והולכת לעבור לקבוצת סרברוס גבריאל שהיא קרן השקעות פרטית מארה"ב. משפחת אריסון שולטת ב 16% מבנק הפועלים (אם כי מחזיקה את גרעין השליטה עצמו) והולכת לרכוש עוד קצת מנוחי. שאר האחזקות בידי הציבור. נכון שהיא שולטת בפועל בבנק ומכתיבה את מדיניותו, אבל בפועל רווחי הבנק עוברים בחלקם הגדול לבעלי המניות ולא לגברת אריסון. קבוצת ברונפמן מחזיקה ב 27% מבנק דיסקונט שמחזיק ב 27% מהבנק הבינלאומי. שוב חסרים לנו 73%. ולבנק הבינלאומי מעל 90%. אתה יכול להמשיך לבד ולראות שגם בהחזקות של המשפחות, חלק נכבד, אם לא הרוב, כלל לא בשליטתם. אלא שהם מחזקים בשליטה חלקית בלבד. בפרט שים לב שאם אני מחזיק 30% מחברה א' שמחזיקה 30% בחברה ב', ההחזקות שלי בחברה ב' הן 10% בלבד. יתכן בהחלט שאני אוכל לכוון בצורה משמעותית את פעילותה של חברה ב', אבל קשה מאוד להגיד שאני "שולט" בה. עכשיו נגיע לחברות שאינן בשליטתן (מדד העוצמה של דן אנד ברדסטריט). החברה הראשונה בעוצמתה, טבע, לא בשליטת המשפחות. החברה הרביעית בעוצמתה, לאומי, לא בשליטתן. החברה החמישית בעוצמתה, חברת החשמל, לא בשליטתן. החברה השביעית בעוצמתה, בז"ן, מתוכה רק אשדוד בשליטה של צדיק בינו כיום. בז"ן חיפה, הגדול יותר, אינו בשליטתן. החברה השמינית בעוצמתה, אמדוקס, לא בשליטתן. החברה מס' 13, צ'ק פוינט, לא בשליטתן. אפשר להמשיך. גם אסם, אלביט מערכות, אלביט הדמיה, אל-על, דן, אגד, רכבת ישראל, נמלי ישראל, פרטנר וכו. וכו. וכו. לא בשליטתן. זה עוד מבלי להתייחס לכל המיליארדרים הכבדים בישראל (רק תפתח את רשימת המילארדרים של גלובס). אשר צריך לחשב גם את הנכסים המצויים בשליטתם. לסיכום, המסקנה שנגזרה מהנתונים הנכונים היא קשקוש מוחלט. אני ממליץ לך שתקרא את הדוח המלא שלהם אני בספק שהם בעצמם קבעו כזאת מסקנה נחרצת, ואם קבעו, הם פשוט דיברו שטויות.
מאחר ואני משער שהסיכוי שתעשה את הבדיקה בעצמך ואז תודה בטעותך בצירוף התנצלות שואף לסיכוי ש 14 המשפחות אכן שולטות במשק, אז לטובת הגולשים אני אראה את זה בעצמי. כאן יש את מדד העוצמה של דן אנד ברדסטריט וכאן יש את עץ המבנה שלהם. נתחיל לבדוק את זה אחד אחד. אליהו שולט ב 10% מבנק לאומי. מה עם 90% הנותרים? מעבר לכך, השליטה בפועל היא בנתיים של המדינה והולכת לעבור לקבוצת סרברוס גבריאל שהיא קרן השקעות פרטית מארה"ב. משפחת אריסון שולטת ב 16% מבנק הפועלים (אם כי מחזיקה את גרעין השליטה עצמו) והולכת לרכוש עוד קצת מנוחי. שאר האחזקות בידי הציבור. נכון שהיא שולטת בפועל בבנק ומכתיבה את מדיניותו, אבל בפועל רווחי הבנק עוברים בחלקם הגדול לבעלי המניות ולא לגברת אריסון. קבוצת ברונפמן מחזיקה ב 27% מבנק דיסקונט שמחזיק ב 27% מהבנק הבינלאומי. שוב חסרים לנו 73%. ולבנק הבינלאומי מעל 90%. אתה יכול להמשיך לבד ולראות שגם בהחזקות של המשפחות, חלק נכבד, אם לא הרוב, כלל לא בשליטתם. אלא שהם מחזקים בשליטה חלקית בלבד. בפרט שים לב שאם אני מחזיק 30% מחברה א' שמחזיקה 30% בחברה ב', ההחזקות שלי בחברה ב' הן 10% בלבד. יתכן בהחלט שאני אוכל לכוון בצורה משמעותית את פעילותה של חברה ב', אבל קשה מאוד להגיד שאני "שולט" בה. עכשיו נגיע לחברות שאינן בשליטתן (מדד העוצמה של דן אנד ברדסטריט). החברה הראשונה בעוצמתה, טבע, לא בשליטת המשפחות. החברה הרביעית בעוצמתה, לאומי, לא בשליטתן. החברה החמישית בעוצמתה, חברת החשמל, לא בשליטתן. החברה השביעית בעוצמתה, בז"ן, מתוכה רק אשדוד בשליטה של צדיק בינו כיום. בז"ן חיפה, הגדול יותר, אינו בשליטתן. החברה השמינית בעוצמתה, אמדוקס, לא בשליטתן. החברה מס' 13, צ'ק פוינט, לא בשליטתן. אפשר להמשיך. גם אסם, אלביט מערכות, אלביט הדמיה, אל-על, דן, אגד, רכבת ישראל, נמלי ישראל, פרטנר וכו. וכו. וכו. לא בשליטתן. זה עוד מבלי להתייחס לכל המיליארדרים הכבדים בישראל (רק תפתח את רשימת המילארדרים של גלובס). אשר צריך לחשב גם את הנכסים המצויים בשליטתם. לסיכום, המסקנה שנגזרה מהנתונים הנכונים היא קשקוש מוחלט. אני ממליץ לך שתקרא את הדוח המלא שלהם אני בספק שהם בעצמם קבעו כזאת מסקנה נחרצת, ואם קבעו, הם פשוט דיברו שטויות.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.