האוטובוס מפיגוע מעלה עקרבים - האם עדיין קיים?

מצב
הנושא נעול.
השריפה במוסך ארז

המשך הסיפור !!! הנה:
ביום 17.07.1994 היה פיגוע שריפה ענק במוסך ארז. כיצד זה קשור לענייננו? הנה:
בארוע זה נפגעו בסה"כ למעלה מ- 200 אוטובוסים שונים של "אגד" – רובם מיושנים אך ביניהם מס' רב
של אוטובוסים ישנים מדגמים שונים ונדירים ביותר שהיו מיועדים לשיקום והצגה במוזיאון הרכב ההיסטורי
של "אגד" בחולון ! אוטובוסים אלה נאספו מכל קצות הארץ וחלקם שימש למטרת חלקי חילוף עבור
אוטובוסים אחרים המוצגים במוזיאון. בין אוטובוסים אלה היה גם אוטובוס
" LEYLAND ROYAL TIGER" – Mk-1 ! בארוע נשרפו גם 3 אוטובוסים נוספים שהיו פעילים ושייכים
למוזיאון הרכב ההסטורי של "אגד" בחולון, שהיו ביום הארוע בטיפולים שונים במוסך "ארז": אוטובוס
G.M.C שמספרו ת 1371 עלה ברובו באש ורק המנוע וחלקו הקדמי שרדו. סיפור חייו של אוטובוס זה:
מדובר באוטובוס מסוג G.M.C שמס' הרישוי המקורי שלו היה כ 682 והשתייך לקואופרטיב "שחר"
שהתמזג ביחד עם קואופרטיב "דרום-יהודה" ל-"אגד" ביום 01.11.1951. האוטובוס קיבל מס' רישוי חדש:
37-508 והורכב בו מנוע “LEYLAND”. אח"כ עבר שינוי מבנה בחודש דצמבר 1966 לתצורת
סדנא ניידת וקיבל מס' רישוי חדש: 136-873. אוטובוס סדנא זה הושבת ביום 28.01.1979. אח"כ שופץ
ושוחזר שוב לתצורת אוטובוס נוסעים עבור הפקת סרטים כדוגמת "אסקימו-לימון" וקיבל מס' רישוי אחר
(ישן): ים 450. האוטובוס השתייך למוזיאון הרכב ההיסטורי של "אגד" עם הקמתו. במוזיאון הוחלף שוב
מס' הרישוי שלו והפעם ל- ת 1371. ביום 17.03.1994 השתתף האוטובוס בטקס חנוכת מצפור במלאות
40 שנה למארב המחבלים שהתרחש במעלה העקרבים. עם תום הטקס, הוסע האוטובוס אל מוסך "ארז"
לצורך טיפול ושיפוץ. במוסך זה נשרף כאמור. אח"כ שוקם ונבנה מחדש ולבסוף קיבל את מס' הרישוי
ת 1383 שזהה למס' הרישוי של אוטובוס ה- G.M.Cהמקורי מהפיגוע במעלה העקרבים שהתרחש ביום
17.03.1954. כיום מוצג במוזיאון הרכב ההיסטורי של "אגד" בחניון חולון.
אוטובוס שני שנשרף לחלוטין ביום 17.07.1994 היה: " LEYLAND ROYAL TIGER" – Mk-2 – מודל
בין-עירוני משופר, מרכב מתוצרת "הארגז", מס' האוטובוס: 38-488 (?????). במקומו, שופץ אח"כ דגם
זהה שהוצב במוזיאון "אגד" ומספרו: 38-486 (34850). אוטובוס שלישי שנשרף לחלוטין בארוע זה היה: MERCEDES O303 שלו מרכב של אוטובוס MERCEDES O302 מקורי שנבנה ע"י חברת MERCEDES בגרמניה. כמו-כן נשרפו כליל בארוע גרר מוסך ארז מתוצרת LEYLAND (מרכב מתוצרת "מרכבים")
שמספרו: 507-487 (מס' פנימי: 34975) שהוסב לגרר מאוטובוס " LEYLAND ROYAL TIGER" – Mk-2 (מרכב מתוצרת "מרכבים") שמספרו: 666-471 (34975)ואשר הופעל בעברו כאוטובוס עירוני בירושלים, אוטובוס MERCEDES O302 של חברת הבת "גת" שמספרו: 690-972 ואוטובוס נוסף שמספרו: 38-920 (23762).

עד כאן בנושא זה !
השריפה במוסך ארז
תקן אותי אם אני טועה,התמונה היא מדני?
 
עכשיו נפתחה. התמונה לא מדני.

השריפה במוסך ארז
תקן אותי אם אני טועה,התמונה היא מדני?
עכשיו נפתחה. התמונה לא מדני.
תאריך הארוע: 17.07.1994 וזהו ארוע שריפה שלישי במוסך ארז ! על השניים הראשונים כתבתי בהרחבה בעבר.
ליל מנוחה מירושלים הגשומה והסוערת.
 

nitsansh

New member
היכן נמצאת כיום מירי פירסטנברג??

המשך מעלה עקרבים:

14. משולם ברוך – חייל ליווי, גם הרובה שלו היה מושלך על רשת המטען מעל הראש, היחיד שהצליח
להשיב אש, נפצע באורח קשה ומאוחר יותר נפטר מפצעיו.
15. רועג (לייבוביץ) אליהו – חייל ליווי, גם הרובה שלו היה מושלך על רשת המטען מעל הראש, לא הגיב
לאש הפדאיון. נרצח.
■ חייל הליווי רועג קודם לקצונה ומשהסתבר לו שהוא צריך להיפרד מחבריו ביחידת ליווי השיירות, השליך
את דרגות הסג"מ וחזר ליחידה. בעת התקרית משהבחין כי אינו יכול להשיב אש, חיפה על הילדה מירי
פירסטנברג בגופו ובמצב זה נרצח על ידי הפידאיון.
סיכום: באוטובוס המותקף היו בסה"כ 15 איש, מהם:
11 נרצחו,
1 פצוע קשה שנשאר, צמח,
1 פצועה קשה שהחלימה,
2 נוסעים לא נפגעו כלל פיזית.
מידע שעדיין חסר:
באשר לארבעת חיילי הליווי שנישקם היה בתא המטען מעל המושבים, לא נמצאה עדיין תשובה אם בכלל
הספיקו לתפעל אותם.
לא נמצאו עדיין תשובות לשאלות הבאות:
1. האם הנהג 'פיסקה' הספיק לירות ?
2. האם חיילי הליווי הספיקו לירות ?
3. היכן היו חוליות ההכוונה ?
4. האם באמת הפדאיון היו כולם בדואים משבט העזאזמה שבנגב ?
5. טרם נמצאה הכתבה של העיתונאי זאב אלתגר.
היכן נמצאת כיום מירי פירסטנברג??
ועוד שאלות, ברשותך...
האם נערך תחקיר מקיף והופקו לקחים מהאירוע?
מי החליט לביים את הצילום?
מה היה דינם של החיילים שהפקירו את הפצועים?
מתי נפתח הכביש הקיים מהערבה לצומת צפית?
 

אוהדא11

New member
מירי פירסטנברג חיה בארץ, יש לה משפחה, כיום

היכן נמצאת כיום מירי פירסטנברג??
ועוד שאלות, ברשותך...
האם נערך תחקיר מקיף והופקו לקחים מהאירוע?
מי החליט לביים את הצילום?
מה היה דינם של החיילים שהפקירו את הפצועים?
מתי נפתח הכביש הקיים מהערבה לצומת צפית?
מירי פירסטנברג חיה בארץ, יש לה משפחה, כיום
היא בת 64
 
התשובות לשאלותיך נמצאות במאמרים

היכן נמצאת כיום מירי פירסטנברג??
ועוד שאלות, ברשותך...
האם נערך תחקיר מקיף והופקו לקחים מהאירוע?
מי החליט לביים את הצילום?
מה היה דינם של החיילים שהפקירו את הפצועים?
מתי נפתח הכביש הקיים מהערבה לצומת צפית?
התשובות לשאלותיך נמצאות במאמרים
שאת הכותרות שלהם פירסמתי כאן בשרשור. אם אמצא זמן אנסה להוציא אותם מאיחסון ולסרוק.
 
יש לי בעיה עם גורל האוטובוס ממעלה העקרבים

האוטובוס המקורי שמספרו היה ת1383 פורק
עוד בשנת 1989 במוסך ארז. האוטובוס באילת לא קשור לארוע מעלה העקרבים וגם האוטובוס המקביל לו במוזיאון בחולון לא קשור לארוע.
בהזדמנות אעלה צילום שצילמתי מרחוק את האוטובוס המקורי בקייץ 89' בארז. הוא היה צבוע בכתום עם ירוק בהיר ושימש כמחסן ואחר-כך כחלקי חילוף לאוטובוס של המוזיאון בחולון.
אני עוד ראיתי חורים של ירי בדלתותיו וזאת למרות שאחרי הפיגוע הוא שוקם ואפילו קיבל רישוי חדש. כנראה שרצו לשמר את הדלת הקדמית המקורית והשאירו אותה עם חורי הירי לנצח.
קצת מידע בשבילך:
ת 1383 ואח"כ: 37-551 ג'י.אם.סי דיזל 1950 אגד, 37 מקומות ישיבה, הורכב מנוע ליילנד בשלב מאוחר יותר.
אוטובוס מס' ת 1383 היה מעורב בפיגוע ירי ורצח של חוליית פדאיון שהסתננה מגבול ירדן בכביש
מעלה העקרבים ביום 17.03.1954. האוטובוס חזר מחגיגות 5 שנים לאילת. בפיגוע זה נהרגו 11
נוסעים ו- נוסע אחד נפצע באורח אנוש (חיים פירסטנברג, בנו של אחד משני הנהגים, שהיה בעת
הארוע ילד בן 5). ביום 08.09.1986 נפטר פצוע זה שהיה מאושפז כ-"צמח" במשך כל השנים מאז
האירוע. עם מותו, עלה מס' ההרוגים באירוע ל- 12. הנוסעת היחידה שניצלה היתה מירי פירסטנברג,
בתו של אחד הנהגים ואחותו של חיים פירסטנברג ז"ל. בפיגוע זה נהרגו 2 נהגי האוטובוס: אפרים
פירסטנברג וקלמן עשרוני ז"ל. יתכן שהיו נפגעים נוספים ברכב צבאי שחלף במקום קודם לכן. כתבה
מקיפה וחדשנית הכוללת פרטים חדשים אודות פיגוע זה והשלכותיו רבות השנים מופיעה ב: טל חיים,
לא למדנו כלום, "כל-הזמן" (ירושלים), גיליון מס' 257, 12.03.2004, עמ' 80 – 82. כתבה מקיפה כולל
תמונת שער, מופיעה ב: אחי-שחר יאיר, נזכור – ודבר לא נשכח !, "חופשי-חודשי", בטאון משפחת
אגד, גיליון מס' 74, אדר תשס"ד  מרץ 2004, עמ' 25-24. עם שינוי שיטת המיספור בשנת 1959,
שונה מס' הרישוי של אוטובוס מס' ת 1383 ל- 37-551.
יש לי בעיה עם גורל האוטובוס ממעלה העקרבים
בשנת 1982 כשהתחלנו לאסוף אוטובוסים, חיפשנו את האוטובוס הזה בכל החתכים האפשריים. הרשיון ("קרטון") שלו היה בידי מוטי שובל מאגד חיפה וראיתי אותו בעיניים. כבר אז הרשיון לא היה מחודש כמה שנים. חיפשנו את הרכב בכל מקום כי לא מצאנו שטר מכירה שלו (כמחסן) וכמובן הוא לא היה בארז. ברור היה לנו שהוא בשנת 1982-3 כבר לא היה קיים. איכשהו עניין טעון בירור כי לא נראה לי שדווקא את האוטובוס הזה יפרקו לחלקי חילוף זמן רב אחרי שהתודעה ההסטורית היתה כבר קיימת באגד.
 
עזוב אותך מסיפורים: אני זיהיתי אותו מיד לפי

יש לי בעיה עם גורל האוטובוס ממעלה העקרבים
בשנת 1982 כשהתחלנו לאסוף אוטובוסים, חיפשנו את האוטובוס הזה בכל החתכים האפשריים. הרשיון ("קרטון") שלו היה בידי מוטי שובל מאגד חיפה וראיתי אותו בעיניים. כבר אז הרשיון לא היה מחודש כמה שנים. חיפשנו את הרכב בכל מקום כי לא מצאנו שטר מכירה שלו (כמחסן) וכמובן הוא לא היה בארז. ברור היה לנו שהוא בשנת 1982-3 כבר לא היה קיים. איכשהו עניין טעון בירור כי לא נראה לי שדווקא את האוטובוס הזה יפרקו לחלקי חילוף זמן רב אחרי שהתודעה ההסטורית היתה כבר קיימת באגד.
עזוב אותך מסיפורים: אני זיהיתי אותו מיד לפי
מספר השלדה שלו בשני מקומות בשלדה. באתי כבר מוכן עם רשימות שונות ומנהל המוסך זיגי הראה לי אותו מיד. לפני שבאתי הוא אמר לי בטלפון שהרכב הספציפי אצלו. הוא לא איכזב. מספרי השלדה תאמו לאלו שברשימות שלי - רשימות היבואן והקצאת הרישוי לפי שלדות ומנועים! יתכן שבשנים 82-83 הוא לא היה בנמצא אלא נמצא רק אח"כ בנסיבות שאותן לא שאלתי.
 
אז נשאלת השאלה איך אוטובוס כזה הסטורי

עזוב אותך מסיפורים: אני זיהיתי אותו מיד לפי
מספר השלדה שלו בשני מקומות בשלדה. באתי כבר מוכן עם רשימות שונות ומנהל המוסך זיגי הראה לי אותו מיד. לפני שבאתי הוא אמר לי בטלפון שהרכב הספציפי אצלו. הוא לא איכזב. מספרי השלדה תאמו לאלו שברשימות שלי - רשימות היבואן והקצאת הרישוי לפי שלדות ומנועים! יתכן שבשנים 82-83 הוא לא היה בנמצא אלא נמצא רק אח"כ בנסיבות שאותן לא שאלתי.
אז נשאלת השאלה איך אוטובוס כזה הסטורי
לא הוצג אלא פורק לצורך חלקים לרכב אחר במוזיאון.
 
התשובה פשוטה: מצבו היה רע ! היה רקוב !

אז נשאלת השאלה איך אוטובוס כזה הסטורי
לא הוצג אלא פורק לצורך חלקים לרכב אחר במוזיאון.
התשובה פשוטה: מצבו היה רע ! היה רקוב !
ולידו היה רכב מאותו דגם במצב הרבה יותר טוב. אם יש תשובה אחרת - אין כבר את מי לשאול - יוסק'ה שמיר הרי הלך לעולמו !
 
גם האוטובוס מכביש החוף היה במצב רע...

התשובה פשוטה: מצבו היה רע ! היה רקוב !
ולידו היה רכב מאותו דגם במצב הרבה יותר טוב. אם יש תשובה אחרת - אין כבר את מי לשאול - יוסק'ה שמיר הרי הלך לעולמו !
גם האוטובוס מכביש החוף היה במצב רע...
יש כאן משהו מיסתורי...
 
אני לא יוסק'ה שמיר ולא היתה לי

גם האוטובוס מכביש החוף היה במצב רע...
יש כאן משהו מיסתורי...
אני לא יוסק'ה שמיר ולא היתה לי
שום השפעה על החלטות באותה תקופה. דווקא אתה היית אז בארכיון !
אני יודע שנוח סלוצקי לא הסכים לוותר על הסקניה של כביש החוף בשום אופן. אולי תשאל אותו מדוע. אתה שואל אותי שאלות שמעולם לא הייתי מעורב בהן.
אני יודע שהג'י-אם-סי השני שהיה בארז היה במצב מצויין בהשוואה לרכב של מעלה העקרבים. אני מציע שתרים טלפון לזיגי ותשאל אותו בעצמך מה הוביל או מה גרם לו שלא לשקם את הרכב המקורי של מעלה עקרבים. היו אז בארז עוד דגמים של טייגרים שאין כיום במוזיאון כמו מרק1 או מרופדת של אגד ועוד. (וכל זה הרבה לפני השריפה הענקית מיום 17.07.1994).
 
בוא נעשה סדר בזמנים

אני לא יוסק'ה שמיר ולא היתה לי
שום השפעה על החלטות באותה תקופה. דווקא אתה היית אז בארכיון !
אני יודע שנוח סלוצקי לא הסכים לוותר על הסקניה של כביש החוף בשום אופן. אולי תשאל אותו מדוע. אתה שואל אותי שאלות שמעולם לא הייתי מעורב בהן.
אני יודע שהג'י-אם-סי השני שהיה בארז היה במצב מצויין בהשוואה לרכב של מעלה העקרבים. אני מציע שתרים טלפון לזיגי ותשאל אותו בעצמך מה הוביל או מה גרם לו שלא לשקם את הרכב המקורי של מעלה עקרבים. היו אז בארז עוד דגמים של טייגרים שאין כיום במוזיאון כמו מרק1 או מרופדת של אגד ועוד. (וכל זה הרבה לפני השריפה הענקית מיום 17.07.1994).
בוא נעשה סדר בזמנים
כל עוד אני הייתי שם, האוטובוס ממעלה העקרבים לא היה שם. לא בארז ולא במקום אחר. נראה לי שהמצב הזה נמשך עד ששמיר ז"ל יצא לפנסיה.
בנוגע לאוטובוס מכביש החוף אז מי שגרם לו להגיע למוזיאון היה עבדך הנאמן כי רצו לזרוק אותו...
 
אין לי מושג מתי הוא הגיע לארז ! הוא

בוא נעשה סדר בזמנים
כל עוד אני הייתי שם, האוטובוס ממעלה העקרבים לא היה שם. לא בארז ולא במקום אחר. נראה לי שהמצב הזה נמשך עד ששמיר ז"ל יצא לפנסיה.
בנוגע לאוטובוס מכביש החוף אז מי שגרם לו להגיע למוזיאון היה עבדך הנאמן כי רצו לזרוק אותו...
אין לי מושג מתי הוא הגיע לארז ! הוא
היה שם בשנת 1989 בקייץ. תשאל את זיגי מתי הביא אותו. יתכן שהיה שנים רבות מחסן באתרי בניה ולכן הוא לא נמצא בשנים שחיפשת אותו.
לא בטוח שזה מכובד להציב את אוטובוס כביש החוף דווקא בכניסה למוזיאון. אני הייתי מציב אותו בפנים לקראת הסוף. הוא יותר חשוב מהאוטובוס של מעלה העקרבים כי היו בכביש החוף הרבה יותר הרוגים ופצועים. זה הפיגוע השני בגודלו בארץ מאז ומעולם. הראשון הוא שיירת הדסה כמובן אם כי זה 32 יום לפני הקמת המדינה.
 
אם אתה מכליל פיגועים במלחמת העצמאות

אין לי מושג מתי הוא הגיע לארז ! הוא
היה שם בשנת 1989 בקייץ. תשאל את זיגי מתי הביא אותו. יתכן שהיה שנים רבות מחסן באתרי בניה ולכן הוא לא נמצא בשנים שחיפשת אותו.
לא בטוח שזה מכובד להציב את אוטובוס כביש החוף דווקא בכניסה למוזיאון. אני הייתי מציב אותו בפנים לקראת הסוף. הוא יותר חשוב מהאוטובוס של מעלה העקרבים כי היו בכביש החוף הרבה יותר הרוגים ופצועים. זה הפיגוע השני בגודלו בארץ מאז ומעולם. הראשון הוא שיירת הדסה כמובן אם כי זה 32 יום לפני הקמת המדינה.
אם אתה מכליל פיגועים במלחמת העצמאות
(החל מ 29 נובמבר 1948), כולל לפני הקמת המדינה אז בפיגוע ברחוב בן יהודה בירושלים (סוף פברואר 1948) נהרגו 58 אנשים.
 
אה..ואם "מאז ומעולם" אז בפיצוץ מלון המלך דוד

אם אתה מכליל פיגועים במלחמת העצמאות
(החל מ 29 נובמבר 1948), כולל לפני הקמת המדינה אז בפיגוע ברחוב בן יהודה בירושלים (סוף פברואר 1948) נהרגו 58 אנשים.
אה..ואם "מאז ומעולם" אז בפיצוץ מלון המלך דוד
בשנת 1946 נהרגו 91 אנשים
ארץ רווית דמים.
 
עדיין שיירת הדסה עובר אותו עם 79 הרוגים

אם אתה מכליל פיגועים במלחמת העצמאות
(החל מ 29 נובמבר 1948), כולל לפני הקמת המדינה אז בפיגוע ברחוב בן יהודה בירושלים (סוף פברואר 1948) נהרגו 58 אנשים.
עדיין שיירת הדסה עובר אותו עם 79 הרוגים
ונעדרים. הפיגוע ברחוב בן-יהודה התרחש ביום 22.02.1948. מס' ההרוגים בו היה 59 ולא 58.
גם בשיירת הדסה מדובר על 79 ולא על 78 ככתוב בכל הספרות.
 
או קי..אז בו יהודה הוא השני ולא כביש החוף

עדיין שיירת הדסה עובר אותו עם 79 הרוגים
ונעדרים. הפיגוע ברחוב בן-יהודה התרחש ביום 22.02.1948. מס' ההרוגים בו היה 59 ולא 58.
גם בשיירת הדסה מדובר על 79 ולא על 78 ככתוב בכל הספרות.
או קי..אז בו יהודה הוא השני ולא כביש החוף
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה