האהבה חיונית

mydearudi

New member
האהבה חיונית

על אהבה והכרה בהוויה בעבודה על הווית האדם אנו שואפים להיות ולערב לעורר ולגבש את הנוכחות הפנימית בחיים. (בתחום זה המילים רחוקות מלהיות מדויקות, סורי מראש) קשה להיות נוכח, כן אפשרי תוך כדי תרגול, לשהות לרגע קט בהוויתנו הפנימית, לעורר את תשומת הלב לייחודיות הערה בנו. אך מייד לאחר מכן האחיזה מתפוגגת, הראיה מטשטשת בערפל. היכולת להתבונן בהווייתנו מצטמצמת לצילום חטוף, הצצה בת שניה וזו, אולי בכלל אין זה אפשרי כי אין לנו ציוד פנימי מתאים, לא קיימת תודעה להתבונן בהוויה. אבל התרופה מגיעה דוקא מבחוץ, אם קיים אדם האוהב אתכם אהבה אמיתית. ויקטור פרנקל אבי הפסיכותרפיה הקיומית (והלוגותרפיה) מוכיח כי אהבה אמיתית אוהבת את הפנימיות הייחודיות החד- פעמית, הנוכחות האצורה בגוף, ולא את התכונות הגופניות, דעות, וכאלה. ולגוף ההוכחה: נניח כי האדם שהינכם אוהבים מת, נסע למרחקים, נאלצתם להפרד ומופיע אדם אחר, זהה לו, משוכפל, זהה בתכונותיו הגופניות ודעותיו. האם תסכימו/ תצליחו להעביר את אהבתכם אליו? אני מניח כי תשובתכם תהיה לאו. אם כך האוהב מכיר ומחובר לאני- הפנימי שלך, אוהב את הנוכחות שלך (ולכן אדם ער, בעל נוכחות ערה הוא גם מושך יותר, הייתי חייב להוסיף קצת שיווק :)). האהבה חיונית בכדי שתוכל להתבונן, להכיר, להקשיב לההוויתך הנשקפת דרך אהובך. ולמי שקרא פעם שניה ועדיין לא הבין, סליחות, אני חוזר לפעמים ככה מ-ריצה, לרוב זורק על האדם הראשון שאני פוגש. עכשיו אוכל לקחת את הגלולה ולהירגע לקראת שבת.
 

ינוקא1

New member
אין כמו פרנקל


אני רואה שהטעם שלך בספרים דומה לשלי.

&nbsp
 
שלום כבר אקרא אבל תפסו אותי השורות הראשונות

ומאחר שיש לי קשב וריכוז בעייתי אני אגיב עכשיו על זה כי התבשלה תגובה
דיברת על אהבה עצמית ככול שקיימת באדם אהבה עצמית רבה יותר הוא יותר נוכח בחיים חד משמעית. פשוט ככה
 
דווקא יש סיכוי שהייתי מחבבת את המשוכפל

מכיוון שהתכונות/מאפיינים שלו יהיו חקוקים אצלי בזיכרון כמשהו חיובי.
וכן אם הוא ירצה חושבת שכן אוכל להעתיק את האהבה אליו אבל אם יש בו שוני מהשונה אני מניחה שזה ירגיש קצת אחרת. כלומר אהבה היא אהבה אבל בצורה אחרת
אבל כן אולי היה להם נוכחות אחרת.
 
ועוד דבר לא יודעת לגבי אחרים אבל אני נמשכת לצורות מוכרות

ככה שתיאורית המשוכפל נפלה אפים ארצה. ( ההיפך דווקא היה נחמד שכפוליישן גם לחברות
). לוקח לי אישית יותר זמן להתרגל לשונה להתרגל להומור לצורת חשיבה כתיבה וכדומה.. עד שזה לא נכנס לקטגוריית המוכר זה מרוחק
 
ולגבי אהבה/הוויה אכן לא רואים אותן אבל מרגישים אותן

במידה מסויימת מדובר על אנרגיה שיוצאת מתוכך
 
ועוד משהו אהבה של אדם אחר לא תמיד חיונית

יש אנשים שמתאהבים אהבת נפש בחפצים ראיתי איש אחד בטלויזיה שלא ממש אהב בני אדם ולא יכל לשהות במחיצתם זמן רב הוא אהב את המדבר משתי סיבות היה לו אהבות רבות שם- אבנים וגם שקט מבני אדם אני חושבת שהגדרה יותר קולעת זה כל דבר או אובייקט שגורם לאדם לחוש בטוח להוציא את פנימיותו הוא מה שמהווה את הפיתרון שלך ל"ראיית" האני/הוויה
 

mydearudi

New member
משל האהוב המשוכפל

קוסמת מהוללת, האם כשאדם כשחס ושלום אהוב עליך ימות, אז האהבה אליו נפסקת? לדעתי זו גם צורה לחשוב על אהבה כ-הוויתית.
לדעתי לויקטור פרנקל יש כמה תובנות מבריקות שמדי פעם מעודדות אותי במסע החיים, משל האהוב המשוכפל היא אחת מהן.
הוא מעיד ששרד את השואה בזכות דאגה לאימו (שבדיעבד כבר לא היתה בחיים) והאחזות באהבתו לבת זוגתו שלא היתה עימו, ולכן גם תכונותיה/ דמותה.
ולבסוף, האם תרשי/ תשחררי את אהובך להשתנות? צורתו מזקינה, דעותיו משתנות/ תאונות?

רק ברכות וטוב,
 
לא יודעת לגבי אחרים אבל כן חושבת שהאהבה נפסקת

לפחות אצלי... יש תקופת התאבלות במיוחד אם קשורים לאדם ומשתפים אותו בחלק גדול מהחיים אבל הגוף והנפש מתרגלים ולכולם יש תחליף גם לי כמובן.
שינויים זה קשה כי ללא קשר לאהבה יש את החלק של ההתרגלות למשהו אבל מניחה שאם יש איזשהו בסיס שקושר בין אנשים הם איכשהו יצליחו לאט לאט להכיל את השינויים. אבל זה לא קל
 
אני גם סבורה שצורה מוכרת תעורר רגשות מוכרים

מאיזור הנוחות והזיכרון הטוב של הרגש.
ואני תמיד שמחה להיות מהוללת
 
למעלה