האדם מול עצמו

  • פותח הנושא דז
  • פורסם בתאריך

דז

New member
האדם מול עצמו

האדם הוא כמו העולם . מכיל מיליון גופים שונים , שמתקשרים בעקיפין או ישירות . האדם נוגד הוא , כי טוב וכי רע , כי מאושר וכי עצוב . האדם הוא בר שינוי הולך עם תהליך , כובש את עצמו כול יום מחדש . האדם אינו אלא יחיד , הוא רבים , משתנה בכול רגע , בכול תפיסה , בכול אישיותו . שאומרת אני אדם , מתכונת לגוף ולשמו , לא לאופי שבתכו . כי לאדם אין אופי חד , אלא אופי רופס , שמטרתו לכבוש את עצמו בדרכים שונות , לא קבועות , מטרתו לפעול ולהשתנות . כבישת האדם היא ביצרתו הוא את עצמו . כול פעם שהאדם כובש עצמו הוא מת , והשג הכבישה כבר איננו , אדם זה כבר אינינו , כי x לא שווה x+2 האדם הוא ערמת גאווה מוצגת ומופרסת . ובכול זאת אומר האדם הנני , ואומר כי חכם אני , למה הוא מתכון כולי חכם גם זה בי שמת ? , הקול באדם שיומר הוא חכם אני וגם זה שמת וגאה אני ,זהו האדם ,לאדם אומר גלה את הקול וגלה מי אתה , גלה את הקול וגלה כי לא עולם זה לך וגם לא שום עולם אחר . כי אתה עולם ומלאו .
נויה יחפה עם נעלים
 
למעלה