האדם והמיזוודה ...
אדם עולה לרכבת ומיזוודה בידו ....הוא ממשיך להחזיק את המיזוודה ...כאשר הוא יכול להניח אותה על רצפת הרכבת ....כאלו אנו בני האדם ....אנו מתעקשים לאחוז בסבל כאשר אפשר להרפות והכל בסדר ....הנשימה מתנהלת מעצמה ....אך אנו מתעקשים לאמר :אני נושם .....המחשבות מתנהלות מעצמן ....ואנו מתעקשים לאמר :אני חושב .....ומה הפלא שיש סבל ויש מחלות ...ויש כאוס ....ויש מתח ...ומאמץ מיותר ....כאשר יש מאמץ שלא נדרש ...אזי זה עיניין של זמן עד שמגיעה הקריסה ....אור ואהבה
אדם עולה לרכבת ומיזוודה בידו ....הוא ממשיך להחזיק את המיזוודה ...כאשר הוא יכול להניח אותה על רצפת הרכבת ....כאלו אנו בני האדם ....אנו מתעקשים לאחוז בסבל כאשר אפשר להרפות והכל בסדר ....הנשימה מתנהלת מעצמה ....אך אנו מתעקשים לאמר :אני נושם .....המחשבות מתנהלות מעצמן ....ואנו מתעקשים לאמר :אני חושב .....ומה הפלא שיש סבל ויש מחלות ...ויש כאוס ....ויש מתח ...ומאמץ מיותר ....כאשר יש מאמץ שלא נדרש ...אזי זה עיניין של זמן עד שמגיעה הקריסה ....אור ואהבה