האדם הנאור -

[דניאל גליקר]

זו אחת החידות

של עולם הרפואה.
הגוף משתנה (אצל הבער ואצל המואר) כל הזמן.
יש תאים שמתחלפים מידי מספר דקות.
ה-"קשוחים" ביותר, מידי כמה חודשים.
אחרי מספר חודשים לא נותר בגוף דבר אחד שהיה בו לפני כן.
כך שהגוף משתנה כל הזמן.

החידה של עולם הרפואה היא, למה תא סרטני למשל, שמת ומתחלף בתא אחר, לא מתחלף בתא בריא, אלא הוא שוב מתחלף בתא סרטני חולה.
הלוא כל מערכת התחלופה הזו באה כדי לסלק את הישן, החולה, הלא טוב, ולהחליפו בחדש, בריא, משובח.

אצל אדם בהארה הגוף משתנה כל הזמן, אבל משתנה כמו שצריך להיות.
תא בריא אחד מוחלף בתא בריא אחר.

 

[ינוקא1]

אחלא

 

[סגול כהה1]

דוקא ידוע לי שלמהרישי היו כמה בעיות רפואיות

 

[lightflake]

פשוט לא יתכן

בריאותו מושלמת והוא חי עד גיל 250

 

[ינוקא1]

לדעתי

לפני המוות , חלקים מהנשמה עולים למעלה.

ראיתי פעם אצל מישהי עם אלצהיימר , שתודעתה בכלל איננה נמצאת בתוך הגוף : יש חוט שעולה מהראש כלפי מעלה ותודעתה מרוכזת שם , ואילו הגוף עצמו נשאר כקליפה די ריקה.

 

[למואל א]

מה הכוונה חלקים ממך?

כשאומרים הנשמה - אז מתכוונים למיינד, בעצם אל האדם שמדובר בו, הגוף יכול להשתנות אבל הנשמה זה כביכול אתה.
למשל חלקי גוף שלנו כל הזמן יורדים ומתחלפים ברמה תאית, לפעמים בנאדם גם מאבד אצבע.. ואולי אח"כ מצליחים לחבר לו אותה, הוא זה האצבע שלו?
אם זה לא ככה, אז מה הכוונה ב"נשמה" שלי?
אני זוכר שכשהייתי ילד קטן ואבא שלי הסביר לי על גלגול נשמות, ואמר שאולי היינו צדיקים בגלגולים קודמים אז פחדתי ושאלתי אותו "מה אם הנשמה שלי היתה אמנם אצל משה רבינו אבל אח"כ הייתי היטלר??"
אז הוא הרגיע אותי בכך שהנשמה של משה לא התגלגלה שוב, וכך גם הנשמה של היטלר..
ובכלל, אני זוכר גם הסבר ש"הנשמה שלך" עולה למעלה לתת דין וחשבון, לא אתה.

כך שבקבלה יש הרבה דיבורים על חלקי נשמה, וכל זה, אבל אם חושבים על זה אז אין הרבה היגיון בשבילנו, כי בכלל כל מושג האני גם ככה לא יציב ממש, ולא ברור עד הסוף, אז לפעמים כשמדברים על נשמה משותפת/ או חלקים מנשמות, זה כמו בעצם לדבר בעולם הפיזי על שייכות לעם מסוים, והקשרים שיש לך בתוך קבוצת האנשים הזאת, שמבחינתי(וכל מי שמבין בסוציולוגיה והתפתחות העמים) זה כמו להיות אוהד של קבוצת כדורגל מסוימת, אין לזה משמעות אמיתית בשבילי.

אם אני, למואל, הולך בלי לחזור, אבל "חלק מהנשמה" כמו נר שהדליק נר אחר, הולך למישהו אחר, אין לזה משמעות בשבילי, כמו שתאמר לי הילדים שלך יהנו מהירושה, או ימשיכו את שם המשפחה שלך.. זה כלום.
אשמח להסבר איך אתה תופס את הדברים האלו בצורה שאתה כן מתייחס אליהם ברצינות, כי לפי מה שהסברתי כאן, ישר ולעניין, אין לזה משמעות, אבל זה מעניין אותי כי מורים שאני מאוד מעריך דיברו על זה ברצינות.
אז יש את הדעה שהם אמרו את זה רק בשביל מוטיבציה לתלמידים, ונחמה להמונים, אבל אני לא בטוח, ואם הם כן האמינו בזה, אז איך הם לא התיחסו לסתירות האלו, במיוחד בנון-דואליזם כשמתעסקים כ"כ הרבה ב"אני"

 

[ינוקא1]

אם נתייחס

ל"נשמה" כאל תודעה (ברמה הפשוטה ביותר) אז נראה שבמוות הנשמה מסתלקת , אך ישנם עוד מצבי ביניים - כמו שינה למשל , מצבים של "קומה" , אלצהיימר שהזכרת ועוד ועוד.

מה שאומר שישנם גם מצבי ביניים וחלקים שונים - כי יתכן שהאדם יהיה "חי" אך תודעתו לא תהיה עימו.

ככמו כן ישנם תפקודים שונים - פיזי (כגון "תחזוקת האיברים" והגוף) , תפקוד רגשי , תפקוד שכלי , תפקוד אנרגטי - ויתכן שאדם יהיה רק עם תפקוד אחד - למשל לתינוק יש רק תפקוד פיזי , מה שאומר שתודעתו (=נשמתו) מתפתחת ומקבלת אליה חלקים נוספים עם הגדילה.

כמובן שבקבלה זה מוסבר הרבה יותר לעומק , אך בשביל זה צריך ללמוד קבלה ולא רק הודעות בפורום . . . כמו כן "תפקוד אנרגטי" שהזכרתי הוא עולם שלם של תפקודים בפני עצמו , ובזה יש הרבה הבדלים בין אנשים - אך אינני יכול להביא לזה דוגמאות כאן.

לגבי דבריך :

"אם אני, למואל, הולך בלי לחזור, אבל "חלק מהנשמה" כמו נר שהדליק נר אחר, הולך למישהו אחר, אין לזה משמעות בשבילי, כמו שתאמר לי הילדים שלך יהנו מהירושה, או ימשיכו את שם המשפחה שלך.. זה כלום."

אבל אם אתה למואל , היית יום אחד קם וזוכר את כל הגלגולים שעברת - מהראשון ועד האחרון , והיית מזהה אותם כ"אני" והיית יודע שאתה הוא זה שעברת את כל החוויות הללו , אני מניח שכן היתה לזה משמעות עבורך.

 

[צחי שוחט]

יוסף אתה צודק בפסקה האחרונה שלך

הרי אם איני טועה, זו ההיתייחסות לגלגולים אצל הטיבטים, כשזה נוגע ללמות. עד כמה שהבנתי, הם ''מעוררים'' את הידע של הגלגול הקודם, אצל אותם ילדים דמתגלים כגלגול של למה.

 

[lightflake]

לא יודע בקשר ללאמות

אבל זה מה שקרה לבודהה
גם שמעתי את פפג'י מספר שהוא זוכר הרבה גלגולים ואפילו יצא לו לבקר בקברים של עצמו מעברו...

 

[למואל א]

אתם צודקים אם כך אכן הדבר

וזה מתאים לקבלה ובהקתי יוגה, אבל מוסבר הרבה בבודהיזם ואדוויטה שצריך "למחוק" את העבר, כי כל מחזורי החיים הם כמו חלומות.
אז כאילו יש סתירה מסוימת, אבל זה רק לכאורה סתירה, כי צריכים שוב לזכור שיש את המציאות היחסית שאנחנו חיים בה, שאז כן יש לזה משמעות, לזכרונות, רצף התודעה ו"תיקון" וכשעוברים למציאות המוחלטת אז זה סיפור אחר.
אגב עוד משהו לגבי ההארה, אני זוכר שקראתי שלפי הבודהיזם הטיבטי ההארה מושלמת לגמרי לאחר המוות הפיזי של האדם המואר, וזה גם תואם את מה שבודהה אמר לפני שמת שהאוכל המורעל זה השער הסופי לנירוונה.

 

[ינוקא1]

דווקא צריך למחוק ולשחרר

כי העיקר זה לא ה"גלגול" : העיקר זה הלקח שנלמד מההתנסויות שעברו , הקרבה שהשגת לאלהים.
כי כל הסיבה שיש גלגולים היא כדי לעבור שיעורים , ובסוף בית הספר (=כל הגלגולים) אתה לומד להכיר את אלהים (ואת עצמך

) דרך כל מה שעברת.

אגב , אני חושב שלראות הרבה סרטים (איכותיים !) זה גם כלי טוב להביא להארה.
כי בעצם גם בסרט אתה מזדהה עם הדמות ומתנסה בהרבה מצבים - בדיוק כמו בגלגולים.

 

[neophile]

על פי מה אתה קובע כך ?

אני חושב שזאת יהירות לא מועטת להתיימר לדעת מה חשוב או לא בגילגול ...

ועוד להוסיף את אלוהים לכל הקלחת הזאת ...ואיזה שהוא עצמי שאתה לומד להכיר ומי לומד להכיר אותו ? אלוהים ?

אתה מבין שזה נשמע כמו ממבו ג'מבו ?

אני חושב שלמואל דווקא בכיוון הנכון בראייה שלו לגבי מציאות יחסית ומוחלטת , ראייה שאין בה שום צורך באלוהים .

 

[ינוקא1]

בניגוד אליך

אני מקשיב לעצמי.

אם מישהו מסכים עם מה שכתבתי , טוב.
מי שלא מסכים - זכותו גם כן.

בכל אופן מה שכתבתי זו האמת , מבחינתי לפחות.

 

[neophile]

צריך גם את הגבורה החיפוש הרוחני

לחתוך לעיקר .
דיבורים על אלוהים וגילגולים לא תורמים לראייה נוכחה של המציאות , לא תורמים למודעות עצמית , הם מערפלים ומבלבלים .

אני שמח מאוד שאתה מרגיש טוב עם האמונה שלך ויש אמונות אחרות לחלוטין שאנשים מרגישים טוב איתן .

וכל הנושא של נשמה וגילגולים ואלוהים הוא בתחום האמונה , זה הבלתי נתפס .

 

[ינוקא1]

יש גם אנשים

שחושבים ש"רוחניות" בכלל לא תורמת למציאות מערפלת ומבלבלת. אז ?

מבחינתי גלגולים ומציאות אלהים זה נתפס ומוחשי.

 

[למואל א]

האלהים שינוקא מתכוון אליו

לפי מה שלמדתי להכיר מכאן, די דומה לאלהים באדוויטה, האינסוף/מוחלט.
אלא שהוא מתייחס אליו יותר בצורה אישית, כמו בהארי קרישנה שהם מסבירים שהאינסוף התגשם בגוף כדי לעזור לאנשים להתקרב לטבע האמיתי שלהם-אלהים, זה גם דומה לרעיון בנצרות עם ישוע, ביהדות ובאיסלאם אמנם מדברים על אל לא מוחשי ובלתי נתפס אבל עדיין עם תכונות אנושיות. וגם בקבלה מוסבר שהכוונה היא לאינסוף, ולא למישהו שהיה לו משעמם, החליט לברוא עולם והוא כועס או אוהב ואתה מדבר אליו בתפילה ו"משכנע" אותו לעזור לך..
במציאות היחסית דווקא כן יש חשיבות אם יש השלכות למעשים שלי כלפי בעתיד, במציאות המוחלטת בסופו של דבר אין שום אני שהיה כאן התנסה והתגלגל.
זה כמו שבמציאות היחסית אני צריך לאכול, ואני יכול להתעצבן או לשמוח מדברים חומריים.

בספר המתים והחיים הטיבטי שכתב רינצ'ופה, הוא מסביר שעניין הגלגול חשוב וזה משמעותי, וגם בחלק מכתבי היוגה מסבירים שצריך לקבל שזה קיים, כי אז יש משמעות להתקדמות רוחנית ולקארמה, כל עוד שאנחנו במציאות היחסית חשוב לחיות נכון במציאות, למרות שבסופו של דבר במוחלט אין גלגול וזהות אישית

 

[ינוקא1]

אכן.

 

[neophile]

הכל טוב חוץ מדבר אחד

"מרות שבסופו של דבר במוחלט אין גלגול וזהות אישית"
זה לדעתי הערה שלך ולא של הלאמה או היוגי .
המוחלט הוא לא מוגבל , הוא אינסוף .
לכן אין דבר שחסר במוחלט , לכן גם קיום של גלגול וזהות אישית וגם האי נפרדות מהמוחלט- קיימים במוחלט .

 

[למואל א]

אתה צודק

אבל זו גם הערה/הארה שלך, אני אגנוסטי בדברים האלו, הרי החכמה היא אצבע שמורה אל האמת, כך הרבה מורי אדוויטה מתארים את עצמם, (וגם בבודהיזם) את האמת המוחלטת עצמה, מושגים כמו אפס ואינסוף, המצב של יש אינסופי ומשמעות לכל מה שקורה ואין כלום בו זמנית, קשה לתפוס בשכל האנושי.
במוחלט יש גם את הזהות האישית וגם את ההבנה וההרגשה שהיא חלק קטנטן מהאינסוף, הרבה מורים חוזרים על זה בשיחות שונות.
הסיפור (חיים) שלך אמיתי, בעל משמעות או אשליה?
כן משמעותי כחלק מהסיפור הכולל, לא כמשהו בפני עצמו
אני מודה שיצא לי כמה פעמים להרגיש את זה, אבל רוב האנשים לא יהיו מסוגלים לחיות את זה כל הזמן, ובמיוחד כשהכי צריך, במצבים של מצוקה פיזית קיצונית, יש כאלו שכן, כמו הסופים למשל, שרואים אותם אוכלים זכוכית, ופקירים הודים, למרות שזה גם קטע של הרבה דמיון מודרך ושליטה על המיינד, בדומה למה שנמרוד הראל עושה רק הרבה יותר מתקדם, אבל זה רק תוצר לוואי של ההארה/הגשמה עצמית, העיקר זה כמה שיותר לחיות את האחדות, לא כי מישהו מצווה עליך כמו אלהים תנכ"י, אלא כי זה כמו לאכול אוכל בריא לעומת מרגרינה ואוכל תעשייתי מטוגן, או בכלל לא לאכול ולקחת סמים משכחי תאבון, למרות שגם בזה לפעמים יש צורך כי אין ברירה, אבל בנאדם שיעשה ככה כל יום ולא פעם ב.. ירגיש רע מאוד בהמשך לאורך זמן

 

[ינוקא1]

הגלגולים

אלו בסך הכל שלבי ההתפתחות - מדומם לצומח לחי לאדם , וגם מעבר לאדם.

דרכם אתה לומד להכיר את המוחלט.

נכון שאם אתה היית מכיר את המוחלט מההתחלה , לא היית צריך שום גלגול כלל וכלל.

אבל אם להשתמש בלשון ה"אשלגית" האהובה עליך כל כך - אז בהתחלה אתה "רצון לקבל" וזהו.
ואין שום דרך להפוך את כלי הקבלה לכלי השפעה , בלי "להתגלגל" ודרך ההתנסויות השונות שאתה עובר ללמוד לעשות זאת.

הגלגולים זה "רשימת הקורסים" שעברת.

החשיבות היא לא בכך שפעם אתה מלך ואחר כך קבצן , זה לא מה שמעניין.
החשיבות היא בכך שלפעמים הטעויות והשיעורים חוזרים על עצמם , כי יש נקודות ספציפיות אותן צריך לתקן.